1.
ראש הממשלה נתניהו נוהג נכון כאשר הוא נמנע מלקיים דיון, לפחות במישור הציבורי הגלוי, על "היום שאחרי" המלחמה בעזה, מתוך חשש שדיון כזה יביא לפירוק ממשלתו.
ולא משום שכל מה שמעניין את נתניהו זו רק הישרדותו הפוליטית, כפי שטוענים אלה שבעיניהם ראש ממשלתנו הוא שטן שמותר לייחס לו כל תועבה, אלא משום שהמשך כהונתה של הממשלה בשעה זו ובהרכבה הנוכחי הוא חיוני להצלחת המלחמה ולניצחון בה.
יריביו של נתניהו משמאל טוענים שהוא חושש לדון במסירת השלטון בעזה ביום שאחרי לידי רשות פלשתינית "משודרגת", משום שסמוטריץ' ובן־גביר יגיבו בנטישת הקואליציה והפלת הממשלה. באותה מידה ייתכן שנתניהו לא מעוניין לדון ביום שאחרי מחשש לתגובת ממשל ביידן, או מחשש שדווקא גנץ ואיינזקוט יפרשו מממשלת החירום כשיתברר להם שנתניהו מתכוון להישאר בעזה עוד זמן רב.
פירוק ממשלת החירום כעת עלול לעורר מחלוקות פנימיות חריפות שיגרמו לבלימת תנופת המלחמה, וירחיקו אותנו מהניצחון שהוא כה חיוני להמשך קיומה וביטחונה של מדינת ישראל. כל הרעיון של ממשלת החירום הוא להתרכז כעת במוסכם והדחוף - ניצחון במלחמה, שחרור החטופים וטיפול בעקורים, ולדחות למועד מאוחר יותר את הנושאים השנויים במחלוקת. לגבי מה שיהיה בעזה ביום שאחרי, יש להניח שזה אחד הנושאים השנויים במחלוקת, ומוטב להניח לו כעת כדי להישאר מאוחדים סביב הדחוף והמוסכם.
2.
בניגוד למה שאומרים לנו, הדיון בנושא היום שאחרי לא צריך להשפיע דרמטית על מהלכי המלחמה. אין בו דחיפות אלא בעיני מי שסבור שהלחימה תסתיים בקרוב, ומיד לאחר מכן על ישראל להסיג את כוחותיה מעזה. אם אנו עומדים לצאת מעזה בקרוב, אז אכן דחוף להחליט מה יקרה בה לאחר מכן. אבל האמת היא שהאינטרס הביטחוני של ישראל מחייב לחשוב על לפחות שנתיים-שלוש, אם לא יותר מזה, של כיבוש מלא של הרצועה והחזקתה בשליטה צבאית ומנהלית מלאה על ידי ישראל.
ללא שליטה ישראלית ברצועה גם לאחר המלחמה, לא יהיה ניתן לעקור מן השורש את אחיזת חמאס בעזה. הרי כידוע, גם במקומות שכבר כבשנו עוד נותרה לארגון הטרור האסלאמי הרצחני הזה אחיזה עמוקה במסתרי פירים ומנהרות, שחשיפתם והריסתם באופן מלא הן עניין של שנים. אחרי 18 שנים של הזנחה מודיעינית ומבצעית שאפשרה לחמאס לצייד את הרצועה במלאי עצום של רקטות, רובים, מטולי RPG, מטעני חבלה ושאר אמצעי לחימה, גם לאחר כיבוש מלא של הרצועה יידרשו כמה שנות עבודה עד שעזה תהיה מפורזת. צה"ל והשב"כ חייבים להיות פרוסים שם ולהשלים את מלאכת חיסול הטרור. אם נשאיר מאחורינו תשתית של חמאס, גם אם מוכה ומפוזרת, היא תשוב ותגיח מן החורים, תתארגן מחדש ותשתלט שוב על הרצועה ועל אוכלוסייתה, ותוך זמן קצר תחזור לאיים על שלומם ורווחתם של תושבי מערב הנגב וישראל כולה.
3.
את השלטון המנהלתי האזרחי בעזה היה ניתן אולי באופן תיאורטי להעביר לידי צד שלישי שאינו חמאס וגם אינו ישראל. אבל למעשה גורם כזה אינו בנמצא. הרשות הפלשתינית היא אויב טרוריסטי, גרוע לא הרבה פחות מחמאס, וכבר גורשה כזכור מעזה בידי חמאס. המצרים מסרבים ליטול את השלטון בעזה לידיהם, וגם הם לא בדיוק מועמדים למקום גבוה ברשימת חסידי אומות העולם. גם את שיתוף הפעולה של גופי או"ם למיניהם עם הערבים, ואת סלחנותם כלפי הטרור האסלאמיסטי ועוינותם כלפינו, אי אפשר לפספס. עוינות מוסדות האו"ם כלפי ישראל ידועה כבר מזמן, והיא ברורה במיוחד בימים אלו, שבהם הולכת ונחשפת מידת שיתוף הפעולה המזעזע של אונר"א עם הטרור החמאסי, כשהצלב האדום לא נוקף אצבע למען החטופים בשבי חמאס, וכשישראל עומדת לדין בהאג על פשעי מלחמה.
בדומה לעם הגרמני שנזקק לתהליך של דה־נאציפיקציה לאחר מלחמת העולם השנייה, גם הציבור בעזה זקוק לגמילה מתקופה ארוכה של תעמולה, אינדוקטרינציה והסתה של אסלאם קיצוני מטורף, שדחף אותו להשתתף ולתמוך במעשי זוועה חסרי תקדים. זה לא יקרה אם לא נהיה שם ונדאג לכך, באמצעות תמיכה בכוחות מתונים מקומיים והשפעה חזקה על תוכני הלימוד במערכת החינוך, על המסרים בקייטנות ועל מה שנאמר במסגדים.
4.
שני הגורמים העיקריים שמותירים לרב המרצחים סינוואר תקווה לשרוד הם הדרישה הציבורית לשחרור החטופים בכל מחיר כאן ועכשיו, והדרישה לקיים בחירות בעיצומה של מלחמה.
מטה החטופים בהובלת איש השמאל רונן צור טוען שמבחינה מוסרית ישראל חייבת "לעשות הכול" למען שחרורם. לעשות הכול זה אומר גם לשחרר את כל מחבלי חמאס הכלואים בישראל, כולל הרוצחים הגרועים ביותר וכולל מחבלי פוגרום הנוחבה. וזה אומר גם לקבל את דרישת חמאס להפסיק את המלחמה, לאפשר לסינוואר לצאת מנצח ולשמר את שלטונו. יש מי שמבינים שהעמדה הזאת מקוממת את רוב הציבור, ומנסים לרכך את ההתנגדות בטענה שזמנם של החטופים אוזל בעוד שאת החמאס יהיה אפשר למגר מאוחר יותר. כאילו שלא ברור ששום עסקת חטופים סופית לא תצא אל הפועל בלי שישראל תחתום בערבויות בין־לאומיות שהיא לא תכבוש את עזה, לא תפרק את חמאס ולא תחסל את בכיריו.
הוויכוח המוסרי עם העמדה הזאת, ששמה את הפרט וטובתו מעל לטובת הכלל ולטובתם של פרטים רבים הרבה יותר, כבר די מוצה.
במטה החטופים מאמינים שיצליחו לכופף את ממשלת ישראל, כמו שבעבר המאמץ לכופף את נתניהו להסכים לעסקת שליט חסרת האחריות הוכתר בהצלחה. אבל אולי כדאי שגם הם יהיו ערים לכך שצעדי המחאה המחריפים שלהם לא רק פוגעים בלכידות העם ובנחישותו להילחם, אלא גם גורמים לסינוואר להקשיח את תנאיו. במקום להסתפק בעסקה שתהיה גלולה מרה שישראל מסוגלת איכשהו לבלוע, הם גורמים לו לחשוב שהוא יכול באמת לדרוש כל מחיר. התוצאה היא פערים גדולים מדי, שיטרפדו כל אפשרות לעסקה כל עוד רוב הציבור עומד בהתנגדותו לדרישתם לתת לחמאס כל מה שהוא מבקש.
במקום קו הפעולה הזה שהוא מקומם ומפלג, מוטב היה שנתאחד כולנו בדרישה למנוע מעזה דלק ומזון כל עוד מסרב חמאס לשחרר את החטופים או אפילו להפגישם עם הצלב האדום. אם מאבק החטופים לא נחטף בידי גורמים שמטרתם העיקרית היא פוליטית, כדאי שמטה החטופים ירתום את כוחו הארגוני והתקשורתי לטובת חסימת דרכן של משאיות הסיוע לעזה, כפי שבוצעה השבוע במחסום כרם שלום.
5.
הדרישה לקיים מערכת בחירות בקרוב היא אולי מובנת במישור העקרוני, אבל הרסנית במישור הפרקטי. מי שחושב שניתן כיום לנהל מערכת בחירות שקטה, עניינית והוגנת, חוטא בתמימות או בהיתממות. זו תהיה מערכת בחירות מרה, רוויית השמצות, כזו שעלולה להגשים את הפנטזיה של אהוד ברק על גופות יהודים שצפות בירקון. כל צד יאשים מתוך שכנוע מלא את הצד השני באחריות לטבח. ההתבטאויות יהיו חריפות מאי פעם, וההפגנות יהיו סוערות כפי שלא ראינו אפילו בשנה האחרונה. אווירת "ביחד ננצח" את האויב תתחלף בפלגנות ובשאיפה עזה להביס את היריב הפוליטי. לחשוב שניתן במקביל לכך להמשיך להילחם כתף אל כתף אל מול האויב החמאסי, זו אשליה מסוכנת.
כדי להצדיק למרות זאת את הקריאה לבחירות, מנסים להסביר לנו שנתניהו לא כשיר, מנהל את המלחמה בדרכים פסולות ועקלקלות, ואם לא נדיח אותו לא נוכל לנצח. במחילה, מדובר בטיעון חלש. אין מלחמה שניהולה נקי משגיאות, אבל הסך הכול הוא חיובי, וצה"ל הולך מחיל אל חיל ומתמודד היטב עם המשימות. גנץ, אייזנקוט וגלנט יושבים בקבינט המלחמה ומנהלים אותה לצידו של נתניהו, והם מעידים על ניהול טוב ועל קבלת החלטות ראויה. מי שרוצה לגרור אותנו כעת למערכת בחירות מתוך אינטרסים פוליטיים, או משום שבעיניו להדיח את נתניהו חשוב יותר מלהדיח את סינוואר, מוטב לו שיחפש צידוקים משכנעים יותר.
לתגובות: eshilo777@gmail.com
***
