אין מתאים יותר מט"ו בשבט להעמיק ולחשוב על משמעות מעשה הנטיעה. לוקח אדם זרע או גלעין קטן ומאמין שבמעשהו זה יזכה בבוא היום ליהנות מהעץ שעוד עתיד לצמוח. מאמין שהוא או ילדיו ייהנו מהפרי או מצלו.

וכך מובא במדרש תנחומא: "מעשה באדריאנוס המלך שהיה עובר למלחמה והולך עם הגייסות שלו להלחם על מדינה אחת שמרדה עליו. מצא זקן אחד בדרך שהיה נוטע נטיעות תאנים, אמר לו אנדריאנוס אתה זקן ועומד וטורח ומתייגע לאחרים? אמר לו: אדוני המלך, הריני נוטע. אם אזכה אוכל מפירות נטיעותי ואם לאו יאכלו בניי". הנטיעה מבטאת יותר מכל את נכונותו של האדם לעשות מעשה עכשווי למען העתיד, למען הדורות הבאים.

כשהאדם נוטע הוא צריך להאמין בלב שלם, הרי בזמן נטיעת העץ- האדם אינו יודע אם יזכה לראות פירות, האם העץ יכה שורשים, יצמח ויפרח כראוי.

גלעד הונוולד, חקלאי מקיבוץ עלומים שמנהל מטע אבוקדו בעוטף עזה, מתאר את תעתועי הטבע בעבודת החקלאי. כאשר לפני מספר שנים זכה מטעו ליבול משובח של אבוקדו. העצים פרחו. כמות הפרי הייתה גדולה מהרגיל. הכל היה נראה מבטיח. אלא שבאחד הימים נחת על ישראל שרב כבד, מכת חום של מעל 40 מעלות למשך כמה שעות בודדות. בתגובה העצים החלו להנשיר את פירותיהם בעקבות התעוקה מהחום. כמעט כל היבול שהונוולד עבד למענו, טרח והשקיע במשך חודשים ארוכים הלך לאבדון. הוא מתאר את מראה המטע ביום שאחרי כשברון לב של ממש.

מדוע אם כן ממשיך החקלאי שנה אחר שנה בעבודת האדמה? מדוע הוא מתעקש לעשות מעשה ולנטוע? זה הרי דורש ממנו כל כך הרבה מאמץ ויגיעה, טירחה ודאגה ואחרי כל זאת, אף אחד לא מבטיח לו דבר.

התשובה היא שהחקלאי במהותו הוא אדם מאמין. הוא מאמין בכל ליבו במעשה הנטיעה. הוא מאמין בצורך ובחיוניות הפרי. הוא מאמין בכוח ההתחדשות. הוא מאמין במחזוריות החיים והכי חשוב: הוא מאמין בטוב שעוד יבוא.

בימים אלו - החיילים הקדושים שלנו עושים מעשה נטיעה בעזה.

הם נלחמים בכל כוחם ברוע המוחלט. הם מוסרים את הנפש כדי לעקור את הרשע הנורא מהעולם ולנטוע מציאות טובה יותר. הם עובדים למען המטרה הזאת ללא לאות. הם מסתערים קדימה תוך כדי ידיעה ברורה שהם מסכנים בצורה ממשית את חייהם. לדאבון ליבנו המחירים אכן כבדים מנשוא אבל רוחם של חיילנו איתנה והם מלאי אמונה.

הם וגם אנחנו חייבים להאמין במעשה.

להאמין במלחמה שאין צודקת ממנה.

להאמין במלאכה הסזיפית של עקירת הרשע מהעולם ולא פחות חשוב, להאמין בנטיעת הטוב והטוהר בעולם. עבודת הנטיעה בעזה היא ממושכת ודורשת התמדה, גבורה, דבקות במטרה ואמונה יוקדת במעשה.

להאמין ולנטוע. להאמין בטוב שעוד יבוא.

מי ייתן והקב"ה ישמור על חיילנו היקרים העומדים על משמר ארצינו ומחרפים את נפשם כדי לנטוע עולם טוב יותר, למעננו ולמען הדורות הבאים.