אנשי מיזם 'צו 9' הפועלים לבלימת הזרמת הסיוע ההומניטארי לרצועת עזה, חושפים תיעוד המלמד כי לתוך ארגזי הסיוע הוכנסו גם קסדות ואפודים קרמיים. ספי בן חיים, מי שהקים את המיזם, מספר בראיון לערוץ 7 על הממצאים, אך קודם לכל הוא מציג את המציאות הכואבת כפי שהיא: "הקבינט הביטחוני החליט להמשיך לתת סיוע לאויב תחת אש בעוד החטופים בפנים והמידע שקיבלנו בעקבות שחרור שני החטופים הוא שאפילו כדור אקמול הם לא קיבלו מהסיוע, כך שישראל היא איש העסקים הגרוע ביותר שיכול להיות, כזה שנותן משהו בלי תמורה", אומר בן חיים. בדבריו הוא מדגיש כי הסיוע הוא למעשה חימוש לאויב תוך כדי מלחמה והא מגיע לידי חמאס. "כך אנחנו מפסידים שני דברים. חמאס הוא זה שמחלק את הסיוע. אין דבר כזה אונר"א כי אונר"א זה חמאס כפי שכולם יודעים וכפי שידענו עוד לפני השבעה באוקטובר. הנקודה המרכזית היא שהאויב, חמאס, מקבל משאיות דלק אוכל וציוד רפואי. הציוד הרפואי הולך ישירות למחבלים, האוכל גם הוא הולך למחבלים ואת האוכל שנותר הוא מוכר במחירים מופקעים. הכסף מגיע לחמאס לרכישת תחמושת או לתשלום משכורת למחבלים. כלומר שמדובר בחיזוק חמאס". "בתחילת המלחמה החלשנו את חמאס עד למצב שהוא זה שביקש לשחרר את החטופים, היום גרמנו לכך שחמאס שבע, העם שם לא רעב ולא קם על הדיקטטור שלו, וכך אנחנו ממשיכים להזרים חמצן כסף ואוכל לחמאס. הקסדות והאפורים תוארו כסיוע לצלב האדום, אבל מי שמקבל ופורק את הסחורה שמגדיעה ממצרים הוא חמאס והוא זה שייתן את האפודים והקסדות למחבלים. זה שזה עם סמל של צלב אדום ובצבע לבן ולא ירוק צבאי, זו הרי לא בעיה לצבוע את הציוד הזה". לבד מהקסדות והאפודים המדוברים חשף 'צו 9' "הכנסה של מלגזות, גנרטורים שהולכים למנהרות. כל משאית שנכנסת שואבים ממנה את הדלק ומשאירים רק דלק שיאפשר את החזרה שלה למצרים. אנחנו יודעים בוודאות שמה שקורה כעת הוא מחדל, ולכן קמנו והעם קם מתוך קונצנזוס מלא שכולל אנשי שמאל וימין, אנשים מיצהר ומתל אביב מסכימים על אותה נקודה, ואם הגענו למצב הזה ראש הממשלה והקבינט צריכים להתעורר ולהבהיר שגם אם הם מחויבים לאמריקה, הדברים האלה לא ייכנסו". לשאלתנו מספר בן חיים על תוקפנות אותה סופגים המפגינים מכיוונם של השוטרים והכוחות שמגיעים לחסום את המחאה, אם כי הוא משוכנע ששוטר השטח ומפקד התחנה שמקבלים את ההוראות ומחויבים לבצע אותן תומכים במהלך, בעיקר מאחר והם אלה שאיבדו חברים ומכרים בטבח השבעה באוקטובר. על ראשית המחאה מספר בן חיים כי הכול החל במחאה שלו יחד עם רעייתו ובתו שהגיעו למקום, הפגינו וניסו לבלום את המשאיות, מה שעלה לו במכות שספג ובמעצר, אבל למחרת כבר היו עוד כמה מפגינים בודדים ויום לאחר מכן גדל המספר וכך הלאה. באשר להיעדר הסיקור התקשורתי סביב ממצאים חמורים כדוגמת הקסדות והאפודים המוחדרים עם הסיוע לרצועה, אומר בן חיים כי אמנם יש לו לא מעט להגיד על התקשורת, אך הוא לא סבור שתפקידו הוא לבקר את התקשורת "אלא להעיר את העם. התקשורת מסקרת את מה שמעניין את העם. לצערי לא כל העם מגיע. לאנשים נוח לשבת על הספה ולצקצק בלשון, אבל זו מחאה אקטיבית שבה חוסמים משאיות בגוף. אני צריך אנשים שיקומו בבוקר ויוותרו על יום העבודה, ואת זה אני עושה. עד שאחרון החטופים לא משתחרר אף משאית לא צריכה לעבור". ובנתיים הוא מקבל תגובות מחזקות דווקא מחבריו שלוחמים כעת בחאן יונס ומברכים על חסימת המשאיות. ביום ראשון הקרוב הוא עצמו צפוי לעבור מצו 9 לצו 8, לעלות על מדי המילואימניק ולהצפין לגבול לבנון. גם הקסדה בסיוע? צילום: צו 9 קונצנזוס של חסימה משותפת צילום: צו 9 ממראות חסימה צילום: צו 9
