מגה־פרויקט נוסף יוצא לדרך. משרד התחבורה ונתיבי ישראל מקימים חוות סולאריות במחלפים ברחבי המדינה. משרד התחבורה, באמצעות חברת נתיבי ישראל, נערכים להקמת חוות פוטו־וולטאיות לייצור חשמל בשטחים בתוך 13 מחלפים שבאחריות החברה, בהספק כולל של 85 מגה־ואט. זאת לאחר שנבחרה החברה הזוכה במכרז, דוראל אנרגיה. החוות הסולאריות עתידות לייצר חשמל בהספק שנתי שווה ערך לצריכת חשמל של כ־17 אלף בתי אב בישראל, ובשווי עלות חשמל של כ־70 מיליון שקלים בשנה. המחלפים הכלולים בתוכנית הם בית קמה, גדרה, יגור, נאות חובב, שרה, רהט, הזיתים, אדומים, שמשון, שער הגיא, דרור, רעננה דרום וג'לג'וליה.
חושבים ירוק
"חברת נתיבי ישראל יחד עם משרד התחבורה, בהתאם לחזון של שרת התחבורה, משקיעים משאבים בהרבה מאוד מיזמי חדשנות, כחלק מראייה אסטרטגית שלנו כחברת תשתיות המסייעת למדינה לעמוד בכל היעדים, לרבות הנושאים הירוקים ביותר", אומר יגאל עמדי, יושב ראש דירקטוריון נתיבי ישראל. "המגה־פרויקט הזה מביא בשורה לכל תושבי מדינת ישראל וכמובן חיסכון גדול כלכלית, תוך ניצול המון שטחים שהיו 'כלואים' במחלפים ולא היה ניתן לעשות בהם כלום. בניית החוות הסולאריות גם חוסכת כסף, גם מייצרת חשמל וגם מקטינה באופן ניכר את זיהום האוויר. אני שמח שחברת נתיבי ישראל הרימה את הדגל בנושא זה".
עמדי מדגיש כי החוות הסולאריות הן קריאת כיוון לקראת פרויקטים נוספים במודל דומה. "אנחנו רוצים להטמיע את הנושא הזה בהרבה מאוד פרויקטים שלנו. אנחנו עובדים על פרויקטים נוספים שמשלבים בתוכם את הנושא של החוות הסולאריות, למשל עמדות התרעננות של נהגים בתחבורה הציבורית. נוסף על כך, יש לנו פרויקטים שנועדו לעודד אנשים לצרוך יותר תחבורה ציבורית. הם יגיעו למקום שבו יוכלו להחנות את הרכב וכן לטעון את הרכבים החשמליים. מקומות אלו יהיו מקורים בגגונים של חברות סולאריות. חושבים ירוק בכל מקום שנבצע בו פרויקט".
המחשבה של חברת נתיבי ישראל על הסביבה בישראל נמצאת בסדר עדיפות גבוה, בפרט בנושאים ירוקים ושימור העתיקות במדינת ישראל. רק לפני חודש התפרסמה ב'ידיעות אחרונות' עדות נדירה לתחילת השימוש במטבעות, שהתגלתה לאחרונה בחפירת רשות העתיקות בהרי יהודה. בחפירה נחשף מטבע נדיר מאוד, עשוי כסף, המתוארך לתקופה הפרסית - המאה ה־5 או ה־6 לפני הספירה. החפירה, שהייתה חלק מעבודות תשתית בכביש 375 בצור הדסה ועד כביש 60, ביוזמת חברת נתיבי ישראל, חשפה גם מבנה קדום יותר מהמטבע - מימי בית ראשון, שבו התגלתה עדות נוספת לסחר שנעשה באזור, בדמות משקולת שקל.
"כל מי שעוסק בתשתיות במדינת ישראל חופר את המדינה. זה לא סוד שבכל מקום שאתה נוגע במדינה אתה נפגש עם ההיסטוריה של עם ישראל. אני שמח על שיתוף הפעולה הפורה שיש לנו במסגרת העבודה עם רשות העתיקות. במסדרונות החברה ובכניסה לחדרי המנכ"ל והיושב ראש ניתן לראות עתיקות שנמצאו על ידי רשות העתיקות. מדובר בחדש אל מול ישן, ואנו נרגשים מכך".
עמדי עובר ימים עמוסים ביותר מאז פרוץ המלחמה, ואתגרי המלחמה ובהם שיקום ההרס בדרום הארץ נמצאים בראש מעייניו. "בהתאם להחלטת ממשלה אנחנו מנהלים שגרת חירום במשך כל ימי המלחמה, ולמעשה מנהלים את החמ"ל של כל חברות התשתית של משרד התחבורה", מציין עמדי. לדבריו, "מנכ"ל החברה מנהל הערכות מצב גם עם חברות התשתיות הגדולות, וכן הערכות מצב במשרד התחבורה עם שרת התחבורה ומנכ"ל המשרד. ביום הראשון למלחמה החלטנו שהחברה תעשה הכול על מנת לאפשר לכולם לתפקד. לפחות מבחינה תחבורתית, לקחנו על עצמנו להקל כמה שאפשר על החיים של האנשים".
אחד ממיזמי הדגל יוצאי הדופן שקיימה חברת נתיבי ישראל היו תחנות הריענון לחיילים ולתושבים, הניבטות מכל עבר בצפון ובדרום. "חיילים ותושבים יכולים לעצור בתחנה ולהתכבד בשתייה חמה חינם ובכריך. עשינו הכול מתוך רצון להירתם, הרבה מעבר לדרישות מאיתנו כחברה. ההוצאה של תחנות הריענון לחיילים באה על חשבון יציאת העובדים להשתלמות באילת. לקחנו את הכסף שמדי שנה מוקצה לעובדים אשר יוצאים לכמה ימים לאילת, וכך בנינו את עמדות הריענון לחיילים", הוא מתאר בהערכה.
כמו כן חטיבת האחזקה של נתיבי ישראל השלימה פינוי של יותר מ־1,400 רכבים מצירי עוטף עזה לאזור תקומה ושדות נגב. "אנחנו עוסקים בכל מטלה שמוטלת עלינו, כמו פינוי הרכבים בעוטף, כולל הרכבים והקולנועיות שבהם נעו המחבלים ונותרו בשטח. העברנו הכול למגרשי החנייה, בתוקף תפקידנו כחברת תשתיות. היה לנו חשוב לקחת את הרכבים ולרכז אותם במגרשי חנייה, כדי לאפשר לבני משפחה להגיע אליהם, כי מדובר במקום האחרון שבו היו היקרים שלהם ברגעי חייהם האחרונים". בנוגע למבצע פינוי הרכבים ושאר החפצים שנותרו בשטח, בחברה מודעים לרגישות שיש לנקוט כלפי אזרחים וגופים אשר רואים בציוד ערך מיוחד. "לקחנו על עצמנו מיוזמתנו את נושא התיעוד והשימור, כי אנחנו רגישים מאוד לנושא. חברנו למי שעוסקים בנושאים האלה, ואנחנו איתם בשיתוף פעולה כולל, החל מתמרורים שנפגעו מירי ועד לפרטים נוספים. הכול מתוך מטרה וכוונה שיהיה שימור ותיעוד של ימי המלחמה".
גם בחברת נתיבי ישראל חוו את הצדדים הכואבים במלחמה. חלק מהעובדים בחברה איבדו בני משפחה, או שיש מבני משפחתם שנפצעו במהלך המלחמה. "ארז פרייס, אחד מהעובדים הבכירים בחברה, איבד את בתו נועה במלחמה. היא הייתה תצפיתנית. כל הזמן התקשרנו, דאגנו וניסינו להעניק תחושה של משפחה, וכל זה מבלי לפגוע בעבודה השוטפת של החברה".
רשת רכבות מצפון ועד דרום
בחברה פועלים כל העת לצמצם גם את המחסור בעובדים. "לא סוד שיש מחסור בעובדים ובכוח אדם. כחברה מובילה בתחום התשתיות זה משפיע על הקבלנים שלנו וגם על חברות התשתית. לשמחתי אנחנו משמשים מקור להתייעצות של הרבה ממשרדי הממשלה. אנחנו אמורים לקבל הקצאה של עובדים זרים מהודו, סרי לנקה ומקומות נוספים. נושא זה היה בין מטרות הנסיעה האחרונה של שרת התחבורה מירי רגב. אני יודע שהעניין הזה קצת לוקה בחסר במדינה, ועדיין לא השתחרר הפלונטר. אנחנו בהחלט על זה, ונסייע גם לנו וגם לחברות אחרות למלא את החסר בכל מה שקשור לעובדים בעולם התשתיות".
לצד האתגרים, הפרויקטים בחברה רק התקדמו וממשיכים להתקדם גם בתקופת המלחמה, ונראה ששום דבר לא מונע מהם להתקרב אל עבר היעד. "לא הפסקנו להוציא את המכרזים הגדולים שאנחנו עוסקים בהם בשוטף. אנחנו לא עוצרים את העבודה לרגע. להפך, אנחנו מאיצים פרויקטים וממשיכים לפרסם מכרזים".
מה התוכניות לעתיד?
"אנחנו עובדים על פי תוכניות של עשור, חומש אחד לביצוע וחומש אחד לתכנון, וכל הזמן רואים קדימה. ממשיכים לקדם פרויקטים גדולים ולאשר תוכניות אל מול משרד התחבורה והאוצר. לשמחתי אישרנו תוכנית חומש עם צמיחה גדולה של קרוב ל־350 אחוזים בתקציב של חברת נתיבי ישראל". גם החברות החיצוניות שבודקות את נתיבי ישראל לא מפסיקות להלל ולשבח, הוא מציין. "חברות חיצוניות של משרד האוצר והתחבורה, שבודקות על פי מדדים מיוחדים, נתנו לנו במהלך שלוש השנים האחרונות ציון גבוה של 97. לפנינו פרויקטים גדולים מאוד שמבטאים את החזון של לחבר את ישראל ולקרב את המושג פריפריה, קרי נגישות של הפריפריה למרכז – כולל עבודה על רשת רכבות מהצפון ועד הדרום – לשמחתי תוכנית החומש אושרה, ובהתאם לתוכניות הללו מתקדמים הלאה. בד בבד אנחנו פועלים כל העת להכין תוכניות חדשות".
עמדי מרחיב על משימות עיקריות נוספות שעומדות בפני החברה. "אנחנו אמונים על הקמת שדה תעופה חלופי ועוד פרויקטים רבים אחרים, חלקם קשורים בכבישים ובמסילות רכב, וחלקם קשורים בפרויקטים ייחודים כמו הרכבלית בירושלים שתיפתח מאזור מתחם התחנה הישנה אל עבר הכותל המערבי, וכן בהרחבה של כביש 16 הנהדר אל תוך ירושלים. אנחנו מיישמים בכך החלטות ממשלה, משנים את סגנון המטלות שלנו ונכנסים לתוך הערים, כולל הקמת שבילי אופניים ונתיבי תחבורה ציבורית, דבר שלא היה קיים בעבר. זוהי צמיחה בכיוונים טובים וחיוביים לטובת מדינת ישראל".
יגאל עמדי נולד בשכונת נחלאות בירושלים. אביו היה איש חינוך ומנהל בית ספר. בצעירותו היה חניך בתנועת הנוער בית"ר, שם מילא מגוון תפקידים. הוא שירת בגדוד 50 בנח"ל, ולאחר שירותו הצבאי החל בפעילות ציבורית בסניף הליכוד בירושלים. עמדי כיהן בתפקיד יועצו של השר רוני מילוא במשרד לאיכות הסביבה, ובעת הקמת הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו. בשלב מאוחר יותר הפך להיות המזכיר הכללי של הרשות. בהמשך התמודד ברשימה למועצת העיר עם מי שנבחר להיות ראש העיר, אהוד אולמרט, ולאחר הבחירות החל לכהן בתפקיד סגן וממלא מקום ראש עיריית ירושלים במשך קרוב ל־16 שנים. עוד שימש כראש המועצה הישראלית לתרבות ואומנות במשך שתי קדנציות, תחת שרי התרבות מירי רגב וחילי טרופר. זה כשלוש שנים מכהן כיושב ראש דירקטוריון חברת נתיבי ישראל. "עברתי את הוועדה, מוניתי ליושב ראש הדירקטוריון, ובינתיים הספקתי להיבחר לנבחרת הדירקטורים של רשות החברות". לחברת נתיבי ישראל הוא מחלק שבחים רבים. "חברה טובה לא יכולה להיות טובה סתם ככה. אם אין לה עובדים טובים, היא לא תהיה טובה. לשמחתי מצאתי בחברת נתיבי ישראל אנשים נהדרים, החל ממנכ"ל החברה, שמקדיש את כל חייו לחברה, המשך בסמנכ"לים הטובים כל אחד בתחומו, וכלה כמובן בשאר עובדי החברה. אנו רואים בנתיבי ישראל משפחה, אבל גם יודעים לשמור על חברת עשייה עם ראייה לאומית רחבה. אני שמח מאוד על הזדמנות שניתנה לי לעמוד בראשה", מסכם עמדי בסיפוק.
***