הישיבה הגבוהה במצפה יריחו עם שיר חדש ברוח התקופה: אל נקמות ה'.
"השיר פותח בתפילה של דוד המלך בספר תהילים א-ל נקמות ד', א-ל נקמות הופיע. מכאן ברור שמדובר ברצון עמוק ומוסרי, אך מפסוק ידוע אחר בתורה לא תיקום ולא תיטור את בני עמך - למדים אנו שרגש הנקמה הינו מגונה ומעיד על ירידתו המוסרית של האדם. כיצד מתיישבים הכתובים הללו יחדיו?", מספרים בישיבה על הדילמות שמאחורי השיר.
בישיבה מסבירים מתי נקמה היא דבר טוב ומתי לא, "הגמרא במסכת ברכות פותרת שאלה יסודית זו ומסבירה שהנקמה במקומה גדולה היא, ולמדים זאת מהעובדה שהמילה 'נקמות' בפסוק שהובא לעיל, כתובה בין שני שמות השם. נראה שהכוונה למניעים של הנקמה ולתוצאה שלה. אם הרצון לנקמה נובע מרצון להכאיב כפעולת תגמול גרידא הוא מגונה, ומנציח את המלחמות בעולם.
אך אם המניע לרצון הוא הקמת הטוב בעולם, אחר שהושפל והוכה ושם ד' חולל –"אלמנה וגר יהרוגו ויתומים ירצחו", הרי הוא ראוי ומשובח. נקמה מלשון קוממות מחדש".
"וישנו את מבחן התוצאה נוסף למבחן המניעים. כאשר התוצאה היא הוספת חסד ואמת בעולם לטווח ארוך, גם אם בטווח הקצר, מדובר במכה תחת מכה, הרי הנקמה משרתת מטרה נעלה של הדיפת הרשע העוול והחמס בעולם, ותקומת הטוב והצדק. ככל שערכים אלו מופיעים בעולם בכלל ובעם ישראל בפרט, שם ד' המאיר בתוכם מתגלה, ומתקדש שמו ברבים", סיכמו בישיבה.