עם נצ"מ בדימוס אבי וייס, העוקב אחרי מהלכי משפט נתניהו, שוחחנו על התובנות העולות מעדותה של השרה לשעבר ציפי לבני ביום רביעי במשפט.

"אנחנו בצומת דרכים מאוד מרתק של הצטלבות כמה דברים והסיפור של ציפי לבני מעלה נקודת מבט שאנשים לא כל כך ערים לה", אומר וייס ומרחיב: "לבני קיימה קשר הדוק, שאותו היא ניסתה להשתיק אבל עו"ד חדד חשף אותו כשהראה שהיא דיברה לפחות עשר פעמים עם נוני מוזס, ולמוזס היה קשר רצוף עם ארנון מילצ'ן שהיה עד לאחרונה סייען מוסד.

האם נוני מוזס היה סייען משוטה? אנחנו לא יודעים, אבל העסק הזה מאוד בעייתי, כי יש רישום שחשפתי אותו של 300 שיחות לאורך פחות מחצי שנה בין נוני מוזס לטלפון של הדס קליין, שטענה בבית המשפט שהיא הייתה רק מתווכת והעבירה את השיחות למילצ'ן, אבל בעדות שלו מילצ'ן אמר שלא נכון ושהדס קליין היא שדיברה עם נוני מוזס".

וייס סבור שהנתונים הללו דורשים חקירה ולפי שעה לא ניתן לקבוע את הדברים באופן מוחלט. "קראתי גם לפרקליטות כדי שלא ייחשפו שיטות העבודה של המוסד, כי מדובר כנראה באיזו קבוצה שהופעלה על ידי ראש המוסד דאז יוסי כהן. כן עדיף להם למשוך את תיק אלפיים שבו ציפי לבני העידה".

את תיק אלפיים מגדיר וייס כתיק הזוי לחלוטין "שבו מאשימים את נוני מוזס בהצעת שוחד לנתניהו שבה הוא ייתן סיקור אוהד בידיעות אחרונות תמורת קידום חוק ישראל היום שיצמצם את תפוצת העיתון המתחרה. כאן נכנסת ציפי לבני שהייתה אז שרת משפטים ונקטה עמדה הפוכה לעמדת נתניהו, שבסופו של דבר פירק את הממשלה על רקע חוק ישראל היום אחרי שפיטר אותה ואת בנט".

על המהלך בו נקטה לבני אומר וייס כי "מדובר במהלך של יותר מתמיכה בחוק. היא עמדה בקשר ישיר עם נוני מוזס בהיותה שרת משפטים וקיבלה ממנו חוות דעת כלכלית למה צריך לתמוך בחוק ישראל היום. זה קורה בזמן שבו היועמ"ש, שהוא חלק מהמשרד שלה, והפרקליטות הכינו חוות דעת כלכלית אחרת. איך יכול להיות ששרת משפטית מקבלת מבעל עניין, אזרח פרטי בעל עסק שנקרא 'ידיעות אחרונות', חוות דעת שאותה היא מגישה לוועדת הכלכלה של הכנסת שעוסקת בחוק?", הוא שואל.

עוד מציין וייס כי לבני מצידה ניסתה לטעון שהיא רק הדפיסה את חוות הדעת הכלכלית במדפסת שבמשרדה מאחר והמסמך הגיע אליה לפקס, "אבל היא נאלצה להודות שהיא גם קראה את הדברים וגם ביקשה אותם. נו, באמת... חדד העמיד אותה על מקומה וחשף את הדברים".

"יותר מכך, בעקבות התמיכה שלה בחוק ישראל היום ובנוני מוזס והעובדה שהיא העבירה את חוות הדעת של מוזס שסותרת את חוות דעת של היועמ"ש, שהיא זו המחייבת אותה ולה היא הייתה אמורה להיות צמודה כשרת משפטים, היא קיבלה סיקור אוהד במגזינים של ידיעות אחרונות. כלומר שאת מי שהיה צריך להעמיד לדין היה את לבני ולא את נתניהו".

על אותו סיקור אוהד שהוצג בפני בית המשפט מציין וייס כי באותה תקופה הייתה "סדרת כתבות בידיעות אחרונות ובמגזינים של ידיעות, כולל פוטומונטז' שעשה אותה צעירה, כתבות ופרסומים עם הרבה תשבחות עד כמה היא שרה מוצלחת. יש גם מגזין שלם שהוקדש לה עם תמונתה מפארת את שער המגזין. זה הוצג בפני בית המשפט. היא קיבלה סיקור אוהד של ממש בעוד נתניהו אף פעם לא קיבל סיקור אוהד מוואלה, אלא להיפך, תקפו אותו", אומר וייס ומזכיר בדבריו את פער ההשפעה בין ידיעות אחרונות שבאותם ימים היה העיתון הגדול והמשפיע בישראל בעוד אתר וואלה היה זניח ושולי באופן יחסי.

"עו"ד בשם גוטמן התלונן אז נגד ציפי לבני, ופרקליט המדינה סגר את זה בטיעוני שקר וכזב. על זה יש התיישנות ולכן אני לא חושב שמישהו יחדש את העניין, אלא אם כן יתברר שיש בכך עניין ציבורי, אבל ברור שמי שקיבל סיקור אוהד היא ציפי לבני ולא נתניהו, ולא ברור איך מאשימים אותו במשהו בתיק אלפיים שלהערכתי יצלול למצולות כי עד היום לא הראו שום ראייה לעסקת שוחד בין נתניהו לנוני מוזס, אלא להיפך. הם רבו במפגשים ביניהם ואיימו אחד על השני, אז איך זה נקרא עסקת שוחד? הפרקליטות עשתה צחוק מכל התיק".

עוד מוסיף נצ"מ בדימוס וייס ומציין אלמנט נוסף שעלה במהלך עדותה של לבני, וזו סתירה לעדותו של יאיר לפיד. "לפיד נשאל בעדותו אם עוד בהיותו מגיש בכיר בטלוויזיה הוצע לו להיכנס למפלגה של לבני ולהתמנות לשר. לבני אמרה שזה היה, בעוד לפיד העיד שלא היה, ועכשיו צריך להחליט מי משקר, יאיר לפיד או ציפי לבני". לכך הוא מוסיף ומציין כי הרישומים המשטרתיים מעידים שהיא זו שאמרה אמת ולא לפיד.

"זה ממש הזוי. זו עבירה של יאיר לפיד כי הוא היה אז בתאגיד ואסור היה לו לעשות דבר כזה. איך הוא מנהל מו"מ כשהוא מגיש את אולפן שישי בערוץ 2?", אומר וייס, ואנחנו שואלים אם יתכן ומדובר בפגישה שבסך הכול הוצע בה ללפיד המהלך הפוליטי והוא אולי סירב, ווייס קובע "לא הוצע לו, אלא הוא זה שדחף את עצמו. הוא היה חבר של מילצ'ן כלומר שיש כאן תסבוכת מודיעינית ממדרגה ראשונה כשאנשים עסקו במה שאסור היה להם לעסוק וציפי לבני נכנסה באמצע ועשתה צחוק מתפקידה כשרת משפטים כשקיבלה חוות דעת של איש עסקים בעל אינטרסים. אני מקווה שהעדות שלה, שהייתה לטובת ההגנה, תיזכר ככתם מביש על ההיסטוריה הפוליטית שלה. ההתנהלות שלה הייתה מבישה".

לכך מוסיף וייס את מה שהוא מגדיר כשקר של לבני בעדותה כאשר היא מדברת על 2-3 שיחות בינה לבין מוזס בעוד עו"ד חדד הציג בפניה נתונים המדברים על לפחות עשר שיחות שכאלה בתוך פרק זמן של חודשיים. על האפשרות שמדובר בקושי בזיכרון אומר וייס כי "היא אמרה 70 פעם בעדות של ארבע דקות וחצי את המילים 'לא זוכרת'. וזה אחרי שהיא עברה ריענון עד. זה מלמד על תופעה מוזרה של חוסר זיכרון כשמדובר בחשד לעבירות ומעשים שאסור היה לה לעשות".

לדברים מוסיף וייס ואומר כי "הסיפור העצוב כאן הוא איך עושים כאן אפליה ברורה בהעמדה לדין. את ציפי לבני יקירת השמאל לא מעמידים לדין ונתניהו שלא עשה כלום למעט שיחת איומים וצעקות עם מוזס הוא זה שמעמידים אותו לדין. איך תפרו לו את התיק הזה כשהוא זה שנלחם נגד חוק ישראל היום וסיכן בכך את הקריירה שלו, הלך לבחירות בלי לדעת שהוא זה שיזכה בבחירות? אותו מעמידים לדין?".