הסופר והעיתונאי דאגלס מאריי, שקיבל ביום רביעי פרס הוקרה מהנשיא הרצוג ומשר התפוצות עמיחי שיקלי, התארח באולפן ערוץ 7 לשיחה על חשיבות התמיכה בישראל והדרך האישית שלו לחשוף את האמת בפני העולם.
"ההוקרה ריגשה אותי מאוד. אני לא פועל למען ישראל כדי לקבל פרסים. חשוב לדעתי ראות את הדברים בעיניים. כבר בשלב מוקדם הערכתי שהעולם יתרכז זמן קצר מאוד בטבח ויעבור במהירות לתגובה הישראלית", אומר מאריי.
"אני מאמין בכך שאמת אחת יכולה לפוצץ אלף שקרים. בעידן המדיה החברתית, התיאוריה הזו עומדת למבחן בזמן אמת. להרבה מכלי התקשורת יש אג'נדה עכשיו. זו זכותם. הייתי רוצה שישראל תנצח את הסכסוך הזה, חלק מהם היו רוצים שחמאס ינצח. חלק מהם פשוט רוצים שישראל תפסיד", הוא מוסיף.
"אף אחד מכלי התקשורת לא סיקר את מספר ההרוגים הגדול בהרבה שהעשור האחרון בתימן או בסוריה? למה הם אובססיביים לגבי ישראל?", הוא תוהה. "אנחנו במצב מאוד ייחודי. אני לא זוכר מלחמת אחרות שבהן צד אחד לא רק רוצה את מותם של אויביו אלא שהאויבים גם יהרגו את בני עמו. אין ספק שבעזה אזרחים סובלים, אבל זה מה שקורה כשאתה פותח במלחמה נגד מדינה אחרת".
לדעתו, העולם מתעלם מהתמונה המלאה, ומעדיף להציג את הזווית שנוחה לו. "מה עם החטופים? אני נחרד ונדהם מהאופן שבו העולם שכח, למעשה, יש למעלה מ-130 חטופים שעדיין מוחזקים כבני ערובה בעזה. ראוי להציגם להם את המשוואה האמיתית: אי אפשר להשוות בין ילד יהודי שנחטף מביתו לבין רוצח יהודים שנמצא בכלי הישראלי ולהגיד שהם שווים. מדברים על עסקה כאילו יש שיוויון - ואין".
ומה לדעתו צריכה ישראל לעשות כעת? "תפקידה של הדיפלומטיה הישראלית הוא להוציא את העובדות מהר ככל האפשר ולקוות שיש להן השפעה על העולם. צריך להזכיר לאנשים מי התוקפן, מי פתח במתקפה, מי ביצע טבח. אולי אם העולם יבין את זה כך - יהיו פחות קריאות להפסקת אש".
מאריי טוען כי ישראל צריכה להשתמש בכלי הכי חזק שיש בידה - הקיבוצים שנפגעו בטבח. "אני לא מסוגל לשכוח שום דבר מאז שהייתי שם וראיתי את התמונות. חשוב להראות, גם בשלב הזה, את החורבן של קהילות שלמות. העולם, ברובו, נותר בבורות גדולה לגבי הפרטים האמיתיים של הזוועות שהתחוללו ב-7 באוקטובר".
הוא מסכם במסר אופטימי. "אני חושב שיש מקום עצום לאופטימיות. ישראל היא מדינה יוצאת דופן שנמצאת בחזית ההיסטוריה ואני חושב שהדור הנוכחי יכתוב בגאווה גדולה פרק היסטורי נוסף".