בשבועיים האחרונים הופעל לחץ כבד על איראן שלא להגיב למתקפה שיוחסה לישראל בדמשק ובה חוסל חסן מהדווי, בכיר בכוח קודס של משמרות המהפכה, יחד עם סגנו.

האיראנים התעלמו ויצאו למתקפה בלילה שבין שבת לראשון, מתקפה שהפכה לשובר שוויון שמשנה את כללי המשחק שנהגו בשנים האחרונות בין המשטר בטהרן ובין הממשלה בירושלים.

המתקפה כללה מאות איומים: כ־185 מל"טים, כ־36 טילי שיוט ו־110 טילי קרקע-קרקע. זו הייתה הפעם הראשונה במסגרת הסכסוך המתמשך בין המדינות שבה איראן תקפה את ישראל בגלוי משטחה, והמתקפה הראשונה זה 33 שנים (מאז מלחמת המפרץ הראשונה) שבה מדינה ריבונית תוקפת משטחה את ישראל.

ההישג הגדול שייך למערך ההגנה האווירית של צה"ל. על פי דיווחי הצבא כ־99 אחוזים מהטילים והכטב"מים יורטו על ידי ישראל וקואליציית מדינות בהנהגת ארצות הברית - בהן בריטניה וירדן. גם כוחות צרפתיים ומדינות נוספות באזור הים האדום סייעו לאתר את האיומים מצד הכוחות החות'יים בתימן. צריך לציין שכמה רקטות נחתו בבסיס נבטים של חיל האוויר, שאליו כיוונו האיראנים חלק לא מבוטל מהמתקפה שלהם - אך לא נגרם נזק של ממש, והבסיס לא חדל לפעול ולו לשנייה.

מרגע שהסתיימו בקרת הנזקים ומתן התשבחות לחיל האוויר - החל השיח סביב התגובה הישראלית. בכלי תקשורת בעולם נטען שמתקפת הנגד תהיה מיידית, אלא שזו לא התרחשה עד לכתיבת שורות אלה. בקבינט המלחמה התנהל ויכוח עמוק בין תומכי אסכולת התגובה המיידית לבין מי שמבקשים לחכות, ואולי בשל כך גם לפספס את המומנטום הנוכחי לתגובה למתקפה האיראנית שמאפשר גם פעילות בתוככי איראן. תגובה כזו אולי לא תזכה לגיבוי בין־לאומי - אבל כנראה גם לא תספוג גינוי.

שר הביטחון יואב גלנט הצהיר השבוע כי "האיראנים תקפו אותנו בצורה אגרסיבית עם למעלה מ־500 חימושים - אף טיל שיוט או כטב"ם לא הגיעו לישראל, ומתוך למעלה ממאה טילי קרקע-קרקע, ארבעה נפלו בישראל - כתוצאה מעבודת ההכנה שעשינו עם השותפים שלנו והפעולה האיכותית של צה"ל על כל המערכות שלו".

לדבריו, "האיראנים לא יצליחו לממש משוואה שונה של הרתעה מול מדינת ישראל. מטוסי חיל האוויר פועלים בכל מקום, שמי המזרח התיכון פתוחים, כל אויב שיילחם נגדנו - אנחנו נדע להכות אותו בכל מקום שהוא".

ארצות הברית לא אמרה לישראל שלא להגיב - אבל הבהירה שלא תהיה חלק מתגובה וכי אסור שתהיה הסלמה והחרפה של העימות בעקבות התגובה. בינתיים האמריקנים מנסים להוביל מהלכים במטרה לאותת לישראל שיש דרכים נוספות, מלבד זו הצבאית, להגיב לאיראן. היועץ האמריקני לביטחון לאומי, ג'ייק סאליבן, הודיע בשם הממשל האמריקני כי יוטלו סנקציות חדשות על תוכנית הטילים והכטב"מים של איראן, והוסיף כי הוא מצפה שבעלי בריתו ילכו בעקבותיו.

סאליבן ציין כי "בעקבות המתקפה חסרת התקדים נגד ישראל, הנשיא ביידן בתיאום עם בעלות הברית של ארצות הברית ועם הקונגרס כולו, פועל לתגובה מקיפה. בימים הקרובים, ארצות הברית תטיל סנקציות חדשות המכוונות נגד איראן, כולל תוכנית הטילים והרחפנים שלה. סנקציות יוטלו גם על ישויות התומכות במשמרות המהפכה ובמשרד ההגנה של איראן".

"איראן חצתה את הרוביקון"

מאיר בן שבת, יושב ראש מכון משגב לביטחון לאומי ולאסטרטגיה ציונית ולשעבר ראש המטה לביטחון לאומי, מעריך שישראל צריכה להגיב - אך לעשות זאת בזמן ובמקום הנכונים מבחינתה, תוך נטרול מה שקרוי 'רעשי רקע'.

"ישראל לא צריכה להבליג, אבל גם אינה חייבת להיחפז בתגובתה", הוא אומר. "איראן העניקה לישראל לגיטימציה לתקוף אותה בחזרה, למרות הלחץ האמריקני להימנע מכך. נכון למצות את ההזדמנות הזאת כדי להפיק רווח משמעותי, כמו למשל בתחום הגרעין האיראני. אם הדבר אפשרי – עדיף בתוכנית משותפת עם ארצות הברית. בינתיים זה בסדר גמור למרוט את עצבי האיראנים בהמתנה מתוחה, לתת לריאל האיראני להמשיך להתרסק ולאפשר התגברות של הביקורת הפנימית מצד האזרחים האיראנים נגד המשטר".

מה הן אפשרויות התגובה העומדות בפני ישראל?

"אינני סבור שנכון לספק לאיראנים ניתוח סדור על כך. מבחינתה של ישראל הכול פתוח. היא תחליט מה, איך ומתי".

איראן מנסה לומר שמדובר בסגירת חשבון על החיסול הישראלי בדמשק, ולכן תגובה תהיה פתיחתו מחדש.

"איראן מן הסתם הייתה רוצה לסיים בכך. היא חצתה את הרוביקון, התעלמה מאזהרה מפורשת של הנשיא ביידן וביצעה ישירות משטחה נגד ישראל את התקפת הטילים והכטב"מים הגדולה ביותר שמדינה כלשהי ביצעה נגד מדינה אחרת. בכך, לשיטתה, היא תגרום למקבלי ההחלטות בישראל לחשוב היטב בטרם יאשרו בעתיד תקיפה של גורמים איראניים ותעצב מחדש את כללי המשחק. זה מה שאיראן רוצה. כמובן מבחינתה של ישראל החשבון עדיין פתוח".

האם המהלך הנוכחי של איראן בעצם 'חשף' אותה כמי שהסתתרה תמיד מאחורי ארגוני ה'פרוקסי' שלה וכך נמנעה לעיתים מלשלם מחיר על מעשיה?

"אכן, איראן השקיעה רבות בבנייתם של כוחות פרוקסי כדי שלא להתעמת ישירות עם אויביה. שיטה זו אפשרה לאיראן ליהנות מההצלחות של ארגוני החזית, מבלי לשלם על כך מחיר או לכאוב את כישלונותיהם. כלשון המליצה העוקצנית – 'הצלחתם - הצלחתנו, כישלונם – הוא שלהם'. איראן הרגילה את העולם למצב שבו השולח לא נושא באחריות למעשיו של השליח.

"העובדה שהעולם השלים עם כך עודדה אותה להמשיך בדפוס הזה, להשקיע בכוחות כאלה במזרח התיכון ובאזורים נוספים, לאמן אותם, לצייד אותם בנשק ובאמצעים טכניים, לממן אותם ולהפוך אותם לשחקני מפתח במדינותיהם ולכלבי התקיפה שלה מול אויבים משותפים, הנמצאים בשכנות להם. מהבחינה הזאת המקרה הנוכחי אילץ את איראן לחרוג מהדפוס שבנתה ולהתייצב בעצמה לעימות ישיר עם ישראל, על המשמעויות שעלולות להיות לכך".

האם ישראל ידעה שהקואליציה שסייעה לבלימת המתקפה תפעל באופן שפעלה? האם תגובה באיראן אינה מסכנת את המשך הגיבוי שלה לישראל?

"בנייתה של הקואליציה הזאת היא הישג בפני עצמו, ועל אחת כמה וכמה התוצאות המבצעיות שהושגו. מבחינת איראן זהו מחיר נוסף שהיא משלמת על התוקפנות שלה. חוויית ההצלחה של הקואליציה תעודד את המדינות החברות בה לחזק את המודל הזה. אינני סבור שתגובה ישראלית באיראן תפרום את הקואליציה".

סביר שאיראן ידעה שרוב המתקפה תיבלם על ידי הקואליציה וישראל - מה היא ביקשה להרוויח ממנה?

"מניין לך שזה מה שאיראן ידעה? אני מציע לא להניח הנחות מקילות ובשום אופן לא לשפוט את הדברים רק לפי התוצאה. זוהי התקפה פושעת, חסרת תקדים בממדיה, שכוונה לעומק ישראל וכללה גם טילי שיוט וטילים בליסטיים בעלי ראשי קרב במשקל חצי טון. פוטנציאל הנזק בהתקפה כזו הוא עצום. ברוך ה' ותודה לאנשי מערכת הביטחון ולשותפיה של ישראל על שהכשילו זאת, אך בשום אופן אין להקל ראש בכך".

האם יש מבחינת ישראל משמעות לפרסומים לפיהם כ־50 אחוזים משיגורי הרקטות כשלו או נפלו בתוך זמן קצר? האם זה מפחית מרמת האיום ובעיקר מעיד על רהב איראני בנוגע להתפתחות החימוש מתוצרת המדינה?

"אני מניח שיש אצלנו במערכת מי שמנתח את הביצועים של האויב ומסיק מסקנות. עלינו להניח שגם אצל האויב יש מי שעושה ניתוח דומה, לומד את מה שהתרחש ומפיק מכך לקחים. העימות בינינו לבין אויבינו כולל גם תחרות למידה. כל מהלך משמש את כל אחד מהצדדים כדי לנתח את ביצועיו ואת ביצועי הצד השני כדי להשתפר לקראת הפעם הבאה. לא אלמן ישראל אך גם לא שאנן. למרות התוצאות שהושגו".

המתקפה האיראנית עלולה למנוע פעולה רחבת היקף של ישראל בלבנון נוכח האיומים מצד חיזבאללה ובאופן שיאפשר את חזרת תושבי הצפון לבתיהם?

"בשיטה שנהגה עד כה, איראן הקריבה את חייהם של אנשי כוחות הפרוקסי שלה כדי להגן על איראן ולא ההיפך. על כל פנים, ישראל לא צריכה לחשב חשבונות כאלה. עליה לעשות את הנדרש כדי להחזיר את תושבי הצפון לבתיהם ולהרחיק מטווח האיום את כוחות חיזבאללה".

בשבח הברית

יוסי קופרווסר, לשעבר ראש חטיבת המחקר באמ"ן, חוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה ועמית מחקר בכיר במכון 'משגב', מדגיש כי התגובה חייבת להיות כזו שתעביר את המסר לאיראנים - אך לא בעוצמה כזו שתדרדר את האזור כולו.

"צריך להגיב לאיראן באופן שיקדם את היעדים המיידיים שלנו ואת היעדים האסטרטגיים שלנו. מצד אחד להבהיר לאיראן שלא רק שקשה מאוד לפגוע בנו, אלא שאנחנו מסוגלים גם לפגוע בהם ולגרום להם נזק. זה לא חייב להיות נזק גדול - המטרה היא להעביר את המסר. מספיק לפגוע ביעד מוגבל כדי להוכיח את זה", מדגיש קופרווסר.

האם נכון לישראל להגיב על אדמת איראן, או שהתגובה צריכה להיות דרך שלוחותיה באזור?

"נכון לנו להגיב גם באיראן עצמה. כללי המשחק החדשים עוסקים בשאלה אם שטחה של איראן הוא שטח לגיטימי להוציא ממנו פעולות נגד ישראל. אנחנו צריכים להעביר את המסר שזה לא מקובל עלינו ולפעול גם בשטחה של איראן כדי להבהיר שאם תצא ממנו מתקפה נגדנו אנחנו יכולים להגיב ובעוצמה.

"איראן פעלה כדי להרתיע אותנו מלפעול בלבנון וסוריה, ואנחנו נמשיך לפעול שם. מעבר לכך צריך לפעול גם באיראן. לאיראנים אין אינטרס להיכנס איתנו למלחמה - ודאי לא כרגע. הם רצו לשנות את כללי המשחק לאחר שכל צד מתח אותו עד הקצה, ואז הם החליטו להמציא כללים חדשים".

יש משמעות לעיתוי התגובה? היא חייבת להתרחש בימים הקרובים?

"אנחנו צריכים להגיב, כי מעצבים כאן כללי משחק חדשים מול איראן. אנחנו צריכים להבהיר שכללי המשחק של איראן לא מקובלים עלינו. לכן עלינו להראות לאיראנים שיש מחיר לכל דבר. הם הקפידו לטעון שהמתקפה הייתה נגד יעדים צבאיים ולא אזרחיים, ואולי נכון לנו להגיב נגד יעדים צבאיים - כדי לא להביא לעוד הסלמה. מעבר לכך, אין מנוס מלפעול בשטחה של איראן. לא חייבים לעשות את זה מחר בבוקר, אך כדאי שזה יקרה בהקדם".

חלק ניכר מהטילים יורטו או נפלו. האיראנים ידעו שזה מה שיקרה או שהופתעו?

"האיראנים הבינו שיש לנו יכולת הגנה חזקה מאוד, ולכן הם ירו הרבה טילים, מתוך הנחה שחלק לא יגיעו אל היעד וחלק כן. הם ציפו שהרבה יותר טילים יגיעו, ובפועל הגיעו מעטים מאוד - חלק בגלל תקלות וחלק בזכות יכולות היירוט של ההגנה הישראלית עם כל המדינות שסייעו. זה לא משנה את העובדה שהאיראנים ניסו לפגוע ככל יכולתם במטרות מאוד אסטרטגיות וחשובות של ישראל. זה לא עניין של מה בכך".

ראינו מדינות רבות מתייצבות לצד ישראל בניסיון להדוף את המתקפה. איך מבטיחים שהברית הזאת תישמר לאורך זמן?

"אכן, הייתה לנו ציפייה ושמחנו לראות שהמדינות הללו התייצבו לצידנו. עם חלקן אנחנו מתרגלים את תרחישי ההגנה הללו כבר שנים. כל המערכת נבנתה כדי להתמודד עם איום מסוג זה, ומשמח לגלות שכשהוא הגיע - הכול פעל.

"עכשיו אנחנו צריכים לפעול בצורה שמצד אחד תשדר את המסר המרתיע כלפי איראן, ומצד שני לא תפגע ביכולת לקיים את הברית הזאת לאורך זמן. ארצות הברית כבר הבהירה שהציפייה היא שהתגובה תהיה מדודה, ובמקביל גם שהם ימשיכו להגן על ביטחונה של ישראל. צריך לשמר את מערכת היחסים עם האמריקנים, הבריטים, הצרפתים והגורמים האזוריים כדי לקדם את הלחץ על איראן לצמצום חופש הפעולה שלה גם בנושא הגרעין וגם בנושאים אחרים".

האם להערכתך תגובה איראנית או המתקפה עצמה - ישפיעו על הפעילות הצבאית בגבול לבנון?

"אנחנו רואים את חילופי המהלומות בגבול הצפון, כולל חיסול של בכירים במערך המבצעי של חיזבאללה. ברור שמה שקרה מול איראן אינו מגביל את יכולתנו לפעול בגבול הצפון על פי המתכונת שגובשה בחצי השנה האחרונה. אם הצד השני יחליט ללכת יותר רחוק, נצטרך גם אנחנו להחליט כמה רחוק אנחנו הולכים".

בינתיים נראה שלאף צד אין עניין בכניסה לעימות נרחב. "ישראל לא יכולה להרשות לעצמה לא להגיב", אומרים גורמים ביטחוניים, "כי חוסר תגובה משמעו חולשה. יש הרבה מאוד דרכים להגיב, ועדיפה תגובה מדודה שנשקלה בכובד ראש מאשר תגובה מהבטן".

ההערכה היא שכיוון שצה"ל כעת מכוון את עצמו בעיקר לפעילות ברפיח, אין עניין להביא להסלמה משמעותית שתדרוש הסטת כוחות ותשומת לב לאיום איראני מסיבי יותר. אבל במערכת המדינית ובמערכת הצבאית שוררת כמעט תמימות דעים ששתיקה תשדר לאיראנים מסר מוטעה שעלול להיות מנוצל. קביעת כללי המשחק מחדש כפי שמנסה איראן לעשות מחייבת את ישראל להציג את כללי המשחק החדשים שלה ולהבהיר לאיראן שמתקפה משטחה תיענה בתגובה לשטחה.

***