יום השואה של שנת 2024 לא דומה לשום דבר אחר בשל המלחמה בה מדינת ישראל נמצאת בשבעת החודשים האחרונים.
בתור מי שמשרת במילואים מאז תחילת המלחמה, היה מאוד מוזר לעמוד בצפירה ולהצדיע לזכר ששת מיליוני אחינו שנרצחו בשואה הנוראה ולחשוב במקביל על מאורעות החודשים האחרונים. כאשר אנו מציינים בימים אלה את התחלת ימי הזיכרון, אנחנו מבינים את המשמעות שלם ביתר שאת.
מדינת ישראל ועם ישראל חיו מאז ומעולם על החרב, לא כי זו שאיפתנו ורצוננו אלא כי לא הייתה לנו ברירה. פעמים רבות אנו נוטים לזכור את יום השואה והגבורה רק כיום זיכרון אך צריכים לזכור גם את גבורתם של שורדי השואה, מיליוני היהודים וכן את אלה שנלחמו בנאצים. לא סתם, יום השואה נקבע ליום כ"ז בניסן.
מרד גטו ורשה אמנם פרץ בי"ד בניסן אך מכיוון שתאריך זה הוא ערב פסח, קבע המחוקק הישראלי כי יום כ"ז בניסן, שהיה מאז ומעולם תאריך זיכרון עבור הישוב היהודי בארץ ישראל בעקבות פרוץ המרד הערבי הגדול, בו יחול יום הזיכרון לשואה ולגבורה. שבוע לפני יום הזיכרון לחיילי צה"ל וסמיכות ליום העצמאות.
זיכרון השואה התקבע בתודעה הישראלית כאילו מדובר רק ביום זיכרון ולא ביום של גבורה ועוצמה. בשנים האחרונות נעשה ניסיון להנציח את גבורתם של שורדי השואה ובעיקר של אלה של מי שנלחמו בנאצים.
ההיסטוריה כידוע, תמיד נכתבת על ידי המנצחים ומי שתפס את רוב הכותרות במלחמה של היהודים בנאצים עם פרוץ מרד גטו ורשה אלה לוחמי ארגון אי"ל- ארגון יהודי לוחם בפיקודו של מרדכי אנליביץ.
הפרטים אשר פחות ידועים כי היה ארגון נוסף משמעותי לא פחות שנלחם בנאצים לאורך אותה התקופה - אצ"י - ארגון צבאי יהודי שהיה מזוהה עם התנועה הרוויזיוניסטית ואנשי תנועת בית"ר ההיסטורית. כמו אז גם היום, נלחמו היהודים בנפרד על אף שהיה להם אויב משותף. למרות שהפער האידיאולגי בין שני המחנות לא היה גדול מידי, במקום לשלב כוחות ולהילחם נגד הצורר ולהסב לו אבדות קשות אף יותר, בחר כל אחד מהארגונים לפעול לבד.
בשל העובדה שארגון אי"ל היה מקורב להנהגה המקומית בארץ ישראל הוא זה שזכה לתהילת הגבורה מול הצורר הנאצי על אף שחלקו של אצ"י היה כאמור משמעותי לא פחות.
כמו אז גם היום אנו מתמודדים נגד אויב המבקש להשמיד את העם היהודי. אז בשנות הארבעים של המאה העשרים העם היהודי היה מפוזר ומפורד בכל העמים ולא הייתה לו מדינה, היום, על אף השבעה באוקטובר יש ליהודים מדינה חזקה וצבא חזק שמטרתם אחת - למנוע את השואה הבאה.
המסר המרכזי אותו יש ללמוד מאז ונכון הוא גם להיום הוא כאשר במלחמה נגד הצורר יש ללכת יחד כאיש אחד בלב אחד. כל תתי המגזרים והקבוצות חייבות להיעלם ולהיאלם מול אויב משותף. על כולנו לזכור זאת לא רק כאשר גבנו מוצמד לקיר ואנו נמצאים כפסע מהתהום אלא יש ללכת יחד כל הזמן, למרות ובגלל המחלוקות ולהילחם כדי שתהיה פה מדינה טובה יותר. זהו זיכרון השואה הראוי אותו אנו חייבים לזכור.
זו הדרך שאיתה ודרכה ניתן להיכנס ליום הזיכרון לחללי מערכות ישראל וליום העצמאות כאשר כולנו מכל חלקי העם מאוחדים, בלב שלם, יחדיו.
אודי טנא, יועץ אסטרטגי ומנהל קמפיינים בארץ ובעולם. כותב עבודת דוקטורט על ארגוני טרור ומחתרות ופעולתם התקשורתית בתקופת השואה ולאחריה.