בבית העלמין הצבאי בהר הרצל בירושלים הובא הערב (ראשון) למנוחות סמל שלום מנחם ז"ל שנהרג באסון פיצוץ הנמר"ה.
אביו ספד לו: "שלום בני היקר, כשמך כן אתה. עושה שלום בין כולם. קשה לדבר עליך בזמן עבר. כתוב 'טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו'. היית מאושר בכל מה שעשית והכל עשית על הצד הטוב ביותר. שימחת את כל המשפחה - תמיד נכנסת הביתה בחיוך - ורצית שתהיה אווירה שמחה".
"מילד עדין ושברירי הפכת לעלם חמודות שרק רוצה לשמח ולתת להוריו, לאחיו ולכל החברים. בכל הזדמנות שחזרת מהצבא יצאת בשמחה לישיבה. הוא יצא ביום חמישי לפני החג לעזה ורץ למשמר בישיבה. היית גאה ללמוד תורה ולהיות חייל בצבא ההגנה לישראל. האבידה והכאב מאוד גדולים. כואב לנו שהלכת מאיתנו", הוסיף האב.
לדבריו, "הנחמה שלנו, אני יודע את זה, היא שאתה נמצא עם החבר שלך במקום הכי גבוה מתחת לכסא הכבוד. שלום, בני היקר, עלית בסערה השמיימה ביום שבת קודש. בשבת האחרונה לפני החג זכינו לשמוע אותך קורא בתורה. הייתי מאוד גאה. אמנם רצינו לראות אותך בחופה - אך בורא העולם רצה אחרת".
"אנחנו מודים לבורא העולם על הזכות שזכינו לגדל אותך 21 שנים. כולנו תקווה שבזמן הקצר של חייך היינו ראויים לך. נעשה את מירב המאמצים ללכת בדרכך ולהשכין שלום בעולם", נפרד האב.
ראש מועצת בית אל, שי אלון, ספד: "'ה' נתן ה' לקח יהי ה' מבורך', כך קיבל אביך את הבשורה המרה על נפילתך. 'זה הפיקדון שה' נתן לי', אמרת יהודה, אחי היקר. 'זה מה שהקב"ה החליט ועם כל הכאב אני מקבל עליי את הדין', השבת".
"כמה פעמים מצאנו את עצמנו במלחמה הזו משתאים אל מול תעצומות הנפש והיכולת של אותם הורים, אחים ואחיות, סבים וסבתות להצדיק את הדין בשעתם הקשה ביותר. מול היכולת לקבל על עצמם אסונות וייסורים קשים מנשוא. 'הקב"ה החליט ואני הולך אחריו, מבלי לשאול שאלות'. כך בדיוק נהגת גם אתה שלום; לא שאלת שאלות כשהצטרפת לפני חמישה חודשים למלחמת האין ברירה בעזה. סיפרו לי שנלחמת כמו אריה, עלם חמודות עם חיוך נסוך על הפנים, מלא עוז וגבורה וחדור מטרה לקחת חלק במחיית הרוע הצרוף והטהור מן העולם", הוסיף.
לדבריו, "כבן למשפחת מנחם האצילית והטהורה, אך טבעי היה שתלך בעקבות בני המשפחה, שרובם המכריע שירתו ומשרתים בחוד החנית של הכוחות הלוחמים, ביחידות העילית בצה"ל ובתפקידים רגישים במערכות הביטחון. משפחה שורשית בבית אל, נכד לסעדיה ייבדל לחיים ארוכים ומרים שרעבי ז"ל ממקימי היישוב".
"שואלת הגמרא בסנהדרין "איזהו בן העולם הבא?" ועונה: ענוותן ושפל ברך, שייף עייל שייף ונפיק -מתכופף ונכנס ומתכופף ויוצא- בצניעות, וגריס באורייתא תדירא (ולומד בתורה בקביעות), ולא מחזיק טיבותא לנפשיה- טובה לעצמו. שאינו רואה עצמו משום מעלותיו כאדם גדול הראוי לרוב כבוד. יהבו ביה רבנן עינייהון (נתנו בו חכמים עיניהם). שלום מנחם, בך התקיימו המעלות הללו כולן; אדם מופנם, שקט וצנוע, נעים הליכות וטוב עם הבריות. אהבת ושמרת בקשר הדוק עם ישיבת ההסדר שבה למדת ותמיד פעלת לעזור ולקדם מה שאפשר בענווה ובחדווה גדולה. ירא שמיים עם אור בעיניים ואש יוקדת של אהבת התורה, אהבת הלימוד כעובד ה' באמונה. ואיזו אהבה מזוקקת לעם, למדינה ולארץ הייתה שזורה בך; אהבה ומסירות אין קץ. ערכים שהיו כל כך ברורים וצלולים עבורך וראוי וחובה לחרף את הנפש למענם".
"ועוד איזה חלק לעולם הבא: 'הרוגי מלכות אין כל בריה יכולה לעמוד במחיצתן'. מה אנחנו ומה חיינו.. ומול הטוב הצרוף והטהור הזה, ומול המתיקות, הרוממות ואצילות הנפש של המשפחה, ההורים, הסבא והסבתא והאחים והאחיות היקרים – מול כל אלה ניצבים כאן כוחות לעומתיים גדולים. כן, דווקא כאן – בביתנו שלנו, אחינו ואחיותינו שתימהון הלבב אוחזים בהם עד לכדי דמנציה מחשבתית מנוונת שמתקשה להבחין בין אחוות אחים ובין השטן המפלצתי שמבקש להכחידנו. אותו שטן שבניגוד אלינו אינו מתבלבל אף לרגע במטרותיו. שטן שעבורו לכולנו ללא יוצא מן הכלל צפוי גורל אחד משותף - מחיית זרע היהודים מן העולם", הוסיף אלון.
הוא התייחס לצורך באחדות בעם. "כן, נדמה היה לרגע שהשסע בעם כבר מאחורינו בזכות האחדות המופלאה שאפיינה את חודשיה הראשונים של המלחמה. אך שוב, זהו אותו יצר הרע שחוזר ונותן אותותיו ומבקש בכל מחיר לתקוע טריז בינינו לצהלת גדולי שונאינו. דברי הסתה באולפנים, שלטי חוצות ארסיים, אש ברחובות והתבטאויות חסרות אחריות של פוליטיקאים קטנים, ראשי ממשלה לשעבר, מדינאים וראשי צבא בהווה, שאמירותיהם חסרות האחריות ומנמיכות הרוח, זוכות לכותרות מסביב לשעון באמצעי התקשורת הערביים המובילים בעולם, ומחדירות באותן מפלצות אדם רוחות של תקווה להבסת היישות הציונית".
"איזו הסתה, אילו דברי בלע, כמה שנאת איש באחיו. שלום, אני יודע שאי אפשר היה להגיע לגדלות ולגבורה שלך אילולא נולדת למשפחת מנחם האצילית והשורשית. אילולא התחנכת בכור ההיתוך של בית אל, ואלמלא ראית בעצמך חוליה בשרשרת הדורות של עם ישראל. שלום, אתה שייך לדור הניצחון. אתה וחבריך הקדושים שנפלו יחד איתך הם חלק מתקומת עם ישראל בארצו. אין שום כוח שבעולם שמסוגל להכניע את רוח האמונה בצדקת הדרך; לא קולות התבוסה, הרפיסות והייאוש מבית, ולא שאגותיהם של חורשתי רעתנו ומבקשי נפשנו", הוסיף אלון.
"ארץ ישראל נקנית בייסורים ובניינה רצוף ברגעי שמחה לצד רגעי שכול ואובדן. כמה שונה הייתה השבת האחרונה מקודמתה. בצאת השבת שעברה התבשרנו על שחרורם של ארבע מחטופינו במבצע הרואי והלב התמלא בגאווה ורוממות רוח. ואילו אתמול, עם צאת השבת כשהתבשרנו על נפילתו של שלום מנחם ועשרה גיבורים נוספים, דמעות מחנק שאינן משחררות כבלו את גרוננו. אלא שהמבחן של עם ישראל הוא דווקא עכשיו, ברגעי השבר והיגון. אל לנו חלילה לסטות ולו לרגע מהדרך! אותו כאב עצום, אין בו מנחם זולת הצוואה שהותירו אחריהם בנינו ובנותינו- אותם גיבורי מלכות שציוו עלינו לעשות הכל על מנת שנהיה ראויים להקרבתם. לעשות הכל, כאנשים פרטיים וכאומת הנצח- על מנת שמותם לא יהיה לשווא", המשיך אלון בהספדו.
"שלום, משפחת בית אל ועם ישראל אבלים וכואבים עכשיו את נפילתך, אך ננער את האבק ונקום זקופי קומה כדי להמשיך את דרכך ולהשפיע בראיית הטוב שלך בדיוק כפי שהיית. משפחת מנחם היקרה: יהודה, תמר, דוד, אברהם, ישראל, אלישיב, שילה רבקה ושרה. אני מביט בכם ויודע שיש תקווה לאחריתך. קהילת היישוב, ואני בתוכם, מחבקת אתכם ותעמוד לצדכם. 'ובלע המוות לנצח ומחה ה' דמעה מעל כל פנים'. יהי זכרו של שלום מנחם, חתום ונצור בליבנו לעד", סיכם.