השתייכות לציבור הדתי-לאומי המשלב תורה ועבודה, ספרא וסייפא, היא מקור לסיפוק וגאוות יחידה בכל עת, ובמיוחד בימים גדולים ונוראים אלו של היחלצות לחזית המלחמה. אבל האהבה הגדולה שאנו אוהבים את הציבור הסרוג לא תמנע מאיתנו מלבקר את מומיו. אחד מהם הוא הנטייה, מתוך כוונות טובות, להפוך לתמימים שימושיים. חלק מהציבור הזה, שבניו ובנותיו נושאים בעול המלחמה בחזית ובעורף, עומדים בחוד החנית של הכוחות הלוחמים ומשלמים גם מחיר דמים כבד, מובל כעת בידי גורמים אינטרסנטיים מהשמאל לעימות עם הציבור החרדי. רגשות קשים שכולנו חווים של עצב, דאגה וכאב על צרות הכלל והפרט, מנותבים בידי התקשורת והשמאל להתפרצות של זעם ותגרה כלפי החרדים, המואשמים כמשתמטים מלשאת בעול מצוות ההגנה על הארץ ויושביה. אבל הזעם הזה, שיש בו מידה של צדק, הוא יועץ רע ומוביל למעשים המזיקים לעושיהם. את העול המוטל על המיעוט שנקראים שוב ושוב למילואים אפשר וצריך להקל, קודם כל בעזרת חבריהם לנשק שכבר הוכשרו ושירתו כחיילים קרביים, אבל נפלטו בהמוניהם משירות במילואים בגלל תפיסת הצבא הקטן והחכם של רמטכ"לי הקונספציה. לקמפיין שמתמקד בציבור החרדי, בעת הזאת ובעוצמה הזאת, יש מטרה מרכזית אחת – לתקוע טריז בין מפלגות הקואליציה ולהפיל את הממשלה. השלב הבא זו הליכה למערכת בחירות רוויית השמצות, שנאה ומחלוקת, שתגרום לפירוד עמוק לא רק בציבור האזרחי אלא גם בקרב הלוחמים בעלי הדעות השונות ותקפיא את המלחמה לתקופה של חודשים, באופן שספק רב אם ניתן יהיה לחדשה אחר כך. מערכת בחירות כעת היא ללא ספק קרש הצלה לחמאס וסינוואר. עוד באותו נושא: סימני שבירה ולא אשוב עד כלותם לא תשכח הביתה אחיי הסרוגים, אתם באמת חושבים שזה מה שדרוש לנו בעת הזאת? לשם אתם חותרים? ואפילו אם שווה בעיניכם להעלות את השמאל ובלבד שנתניהו יעוף (מי בדיוק הגאון שיחליף אותו? בני גנץ המבולבל? יאיר לפיד הרדוד והשטחי?), האם המטרה הזאת מצדיקה סיום של המלחמה ללא ניצחון אחרי כל הקורבנות שהקרבנו? הדרך להביא לגיוס עשרות אחוזים מצעירי המגזר החרדי, בהדרגה ולאורך שנים, היא באמצעות חריש הסברתי עמוק והקמת יחידות חרדיות מובהקות, שיבטיחו שמירה על הזהות החרדית ועל אורח החיים החרדי של חייליהן. שני הצדדים, צה"ל והחרדים, השקיעו עד כה מעט מאוד מאמץ כדי שזה יקרה. זו מציאות לא בריאה ולא צודקת שצריכה להשתנות, אבל העיסוק בכך צריך להידחות לאחר הניצחון במלחמה. כל דבר שמלבה שנאת אחים ופוגע ביציבות הפוליטית בעת הרגישה הזאת, מסכן את חיילינו ואת חטופינו ופוגע בסיכויי הניצחון. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו את הטעות החמורה הזאת. הכותב הוא עורך העיתון "בשבע"
