כחלק מעבודת התחקיר לקראת הפקת הסרט 'בחורים טובים' לקח יקי רייסנר, יזם נדל"ן ומפיק קולנוע וטלוויזיה חרדי, את צוות התסריטאים שלו לישיבת חברון בירושלים. "זה היה ביום חמישי בלילה. הכנסתי את החבר'ה לחדר אחד עם ארבעה בחורי ישיבה לשיחה פתוחה", משחזר רייסנר את המפגש. "הם ישבו ודיברו ארבע שעות, ויצאנו משם בשתיים בלילה. אחד מהם אמר לי 'תשמע יקי, אני המום'. מדובר בתסריטאי חילוני שלא פגש אדם חרדי אחד בימי חייו. הוא אמר לי 'לא חלמתי בחיים שלי שככה נראה בחור ישיבה. לא חלמתי שיש להם חוש הומור, לא דמיינתי שיש להם אינטליגנציה'. זה לא שהוא יצא מהמפגש כשהוא משוכנע שבחורי הישיבה צריכים רק לשבת וללמוד תורה, ממש לא. הנקודה היא שפתאום הוא ראה משהו אחר. הוא גילה שהחרדים הם לא שחור ולבן. הוא ראה מולו בני אדם".

בדיוק למטרה הזאת מכוון רייסנר גם בסדרת הדוקו־ריאליטי החדשה שלו 'ווארט'. הסדרה משודרת בימים אלו בפריים טיים של רשת 13 ועוסקת בעולם השידוכים החרדי. את התוכנית הוא מנחה יחד עם העיתונאית החרדית שרה פכטר, כשלצידם מועצה רחבה של שדכנים. ווארט, למי שלא בקי, פירושו ביידיש "מילה", והוא מביע את הענקת המילה וההסכמה של משפחות החתן והכלה לשידוך המיועד. "פתאום הצופים מצליחים לראות בסדרה את הבחורה החרדית ואת בחור הישיבה בדרך קצת אחרת מאיך שהם היו רגילים. הם נחשפים למכלול, רואים אותם רגישים, מתאכזבים, שמחים. אצל חלק מהצופים זו הפעם הראשונה שהם יכירו חרדים ככה מקרוב", הוא מציין. "הרי איפה האדם החילוני הממוצע פוגש חרדים? בכתבות על חוק הגיוס? הסדרה נותנת הצצה אותנטית ואנושית לעולם השידוכים החרדי, שהוא הרבה פעמים ממש לא כמו שאנשים מבחוץ נוטים לחשוב".

ילד חולם על אתרי בנייה

יקי רייסנר בן ה־45 הוא חרדי־מודרני שנולד וגדל בבני ברק (גילוי נאות: רייסנר הוא גם קרוב משפחה של כותבת שורות אלה). "נולדתי למשפחה חרדית ליטאית מיוחסת, מהמשפחות הראשונות בבני ברק. סבא שלי, הרב אברהם רייסנר, היה מתלמידי החזון איש. הוא היה בן יחיד והשדכן שלו היה לא אחר מאשר החזון איש", הוא מציין בגאווה. "לסבתא ולו נולדו עשרה ילדים, שהביאו לעולם מאה נכדים ומאות רבות של נינים. סבתא שלי היום בת 94 ומוקפת במאות צאצאים, זה נפלא בעיניי".

רייסנר הוא הילד השישי מתוך תשעה אחים ואחיות. "גדלתי במשפחה ליטאית, חזון אישניקית. לא מטלטלים בשבת, גם אם יש עירוב. לא משתמשים בחשמל בבית בשבת, אלא עם גנרטור. כל החומרות שיש". בילדותו למד בתלמוד תורה תשב"ר, שנמצא בבית החזון איש. "משם אני המשכתי לישיבה קטנה ולישיבת מיר. בואו נגיד שכבר אז הבינו שעילוי גדול כנראה אני לא אהיה, אבל בכל זאת המשכתי להתגלגל במסגרות הרשמיות", הוא מספר. "היכולת שלי לשבת וללמוד במשך כמה שעות רצוף הייתה ככל הנראה מוגבלת. היום קוראים לזה הפרעת קשב וריכוז, אבל אז לא ידעו איך לאכול אותי. אגב, היום אני מאמין שהפרעת קשב וריכוז היא דווקא יתרון בעולם העסקים".

את אשתו טובי הכיר בגיל 19 לא בשידוך כמקובל, אלא במסגרת התנדבותו בעמותת 'קו לחיים'. "אחד המתנדבים הכיר בינינו ומיד היה חיבור גדול".

אתה מבית חרדי והיא מבית דתי־לאומי, איך זה הסתדר?

"אנחנו אומנם באנו מעולמות שונים, אבל בסוף אני לא הייתי חרדי טיפוסי והיא גדלה בבני ברק, כך שהייתה לה היכרות עם העולם החרדי. זה מה שלדעתי תרם לחיבור בינינו. ובסוף, הקב"ה הוא זה שמזווג זיווגים", הוא מחייך. כזוג צעיר הם קבעו את ביתם באלעד ונולדו להם חמישה ילדים. "חינכנו את הילדים שלנו בחינוך חרדי. הבן הבכור הלך לישיבה גדולה בירושלים והבן השני בחר ללכת לצבא. אנחנו מאמינים שלכל ילד יש את הייעוד שלו ואת הדרך שהוא סולל לעצמו".

את דרכו המקצועית החל רייסנר בגיל 20 בחברת הבנייה צ. לנדאו. "עולם הנדל"ן והבנייה עניין אותי מאז שהייתי ילד קטן. כשלא יכולתי להקשיב בשיעורים, הייתי מדמיין את עצמי על טרקטורים ומשאיות. בדרך הביתה הייתי תמיד נעצר ליד אתרי בנייה ועוקב בסקרנות אחרי ההתקדמות. אני יכול לומר שהבחירה שלי ללכת לעבוד בתחום הזה הייתה טוטאלית".

יצאת לדרך בלי תעודת בגרות אפילו.

"הייתי בלי לימודי ליבה, בלי כלום, אבל עם המון נחישות ולהט ללמוד הכול מהבסיס. התחלתי כמחסנאי באתר בנייה קטן בגדרה. פרקתי משאיות ברזל, התרוצצתי בשטח. הגעתי לאתר בשבע בבוקר וחזרתי הביתה מותש בשבע בערב. הרווחתי 3,500 שקלים נטו, אבל זה לא עניין אותי. רציתי ללמוד. מצאתי את עצמי מלווה את הבנייה ממש מהיסודות ועד המסירה ללקוח. זה נתן לי יתרון גדול בידע שאי אפשר לקנות בלימוד יבש בכיתה. ככה התקדמתי, עד שלפני 19 שנה הקמתי את חברת רייסדור".

רייסנר הוא יושב הראש והבעלים של קבוצת הנדל"ן רייסדור, אחת החברות הגדולות בישראל לייזום בנייה למגורים, מסחר ותעסוקה. "רייסדור היא חברה שבונה בכל רחבי הארץ, בצפון, בדרום ובמרכז", הוא מתאר בגאווה. "אנחנו בונים היום יותר מ־2,200 יחידות דיור במקביל, ותוך שנה אנחנו צפויים להיות בביצוע של 3,500 יחידות במקביל. אלה היקפים אדירים", הוא אומר ממרפסת משרדו בקומה ה־31 במגדלי ב.ס.ר בבני ברק.

רייסנר נשען על המעקה וצופה על כמה מהפרויקטים הגדולים שהוא בונה ממש בימים אלו, כולל זוג מגדלי משרדים יוקרתיים בפארק הירקון. כשהוא מביט אל האופק אני לא מתאפקת ומתעניינת מה עושה ההצלחה המטאורית בעסקים לאגו, ואיך אחרי הכול לא חוטאים בחטא היוהרה. "ברוך ה' אני חי טוב ומצליח לשלב עבודה וחופשות ומנצל את זמן האיכות להפקות תוכן ויצירה. אני ללא ספק חי ברמת חיים טובה ומצליח בעסקים, אבל אני אומר את זה הרבה פעמים, ובמיוחד בתקופה האחרונה, שבסוף מי שמנהל את רייסדור זה הקב"ה", הוא משיב בפשטות. "יש לי סימנים לזה בלי סוף. פעם הגשתי מכרז ולא זכיתי בו בגלל פער של 18 שקלים. ואני מדבר איתך על קרקעות בשווי של מאה מיליון שקלים", הוא מדגיש. "אתה רואה את זה ומחייך כי אתה מבין שזה משמיים. אני מרגיש איך הקב"ה מוביל אותי ממש לאורך כל הדרך. היו לי במשך השנים המון מקרים שחשבתי שהם הכי גרועים לחברה והתבררו כדברים ששינו את פני החברה לטובה. בסופו של דבר זה עניין של תפיסה ועל מה האדם בוחר להסתכל. אני לא מנסה להקטין את היכולות והכישורים שלי – ברוך ה' יש לי אותם, אבל בלי סייעתא דשמיא ובלי שהקב"ה מחליט שזה אתה - זה פשוט לא היה קורה".

את הפרויקט הראשון שהקים כיזם, שכונת המגורים 'מרום שיר' בבני ברק, הוא לא ישכח לעולם. "זה היה הפרויקט הראשון שלי. אלו מגרשים שבתור ילד בני־ברקי הסתובבתי ושיחקתי שם, כך שזה היה גם סוג של סגירת מעגל בשבילי. ההתרגשות מהבנייה של המגרש הייתה אדירה. כל צעד ריגש, ההיתר הראשון, המכירה הראשונה, האכלוס הראשון. מאז זכיתי לבנות עוד המון פרויקטים".

אחרי שנים בתחום, כשאתה מסיים פרויקט בנייה זה עדיין מרגש אותך?

"אין ספק שאם הייתי מתרגש פעם מבנייה של חמישים יחידות דיור או מרכישת מגרש למאה יחידות דיור, אז סף הריגוש שלי עלה מאז", הוא מודה. "היום אני שמח מהיקפים גדולים יותר. אבל תמיד לראות איך ממגרש ריק צומחים להם יש מאין בניינים רבי קומות ומרכזים מסחריים זה מרגש. הריגוש מנדל"ן לגמרי קיים אצלי, כנראה שהאופן משתנה עם השנים".

מה אתה אומר לזוג צעיר שמתלבט לגבי קניית דירה - לקנות עכשיו או שאולי כדאי להמתין?

"היום אנחנו בשוק שהוא כמעט נדיר בהשוואה לעשור האחרון", הוא קובע. "אני מאמין שהזדמנויות שיש היום לא יהיו בקרוב וכבר רואים שזה הולך ומשתנה. מי שעוקב אחרי הכותרות יכול לראות שענף הנדל"ן מתאושש במהירות ויש היום הזדמנות לעשות עסקאות של 20/80, בלי מדד ובתנאים משופרים. היום לרוכשים יש הרבה יותר כוח מול קבלנים לעומת מה שהיה רק לפני שנתיים. מדובר בחלון הזדמנויות קצר מאוד שהולך ונסגר. לכן מי שחושב לקנות דירה, זה הזמן".

"הזהירו אותי: אתה תחטוף"

לפני שנים אחדות פרץ רייסנר מעולם הנדל"ן לעולם חדש ושונה לחלוטין - עולם הפקות הקולנוע והטלוויזיה, צעד שלבחור חרדי כמוהו היה לא ממש שגרתי. "הכול התחיל מרעיון לסרט שבער בי", הוא משחזר את השלבים הראשונים לסרטו 'בחורים טובים', שעוסק בעולם השידוכים בחברה החרדית והפך לשובר קופות.

מה לך ולשידוכים?

"אני גדלתי בבית שהשידוכים היו חלק חשוב בו. מגיל תשע ועד שהתחתנתי בגיל 19, התחתנו ארבע אחיות שלי ואחי. כך שכילד אתה רואה את עולם השידוכים מתנהל אצלך בתוך הבית. לעולם השידוכים החרדי־ליטאי יש מאפיינים מאוד ברורים, זה לא משהו ספונטני. הכול מתוכנן ועם כללים ברורים ואתה גדל לתוך זה. אתה חי בתוך הבירורים, הדילמות, ההתחייבויות, קניית הנדוניה, אתה רואה את הכול", הוא מתאר. "ואז אתה מתבגר ונפגש עם העולם החילוני שלא מכיר איך כל זה עובד, ואתה מסביר להם ורואה את העיניים שלהם נוצצות. אתה מזהה את הסקרנות ואת הצמא שלהם לדעת. ואז כשאתה נפגש עם שני העולמות, אתה מבין מתוך הפתיחות שאתה נמצא בה שבסוף אין היכרות אמיתית עם המגזר החרדי". רייסנר מציין כי לא רק שמוסד השידוכים החרדי הוא בגדר נעלם בעיני הציבור החילוני, אלא הוא גם סובל מדעות קדומות. "המגזר החרדי ללא ספק מעורר עניין, והסרט הזה נתן הצצה למה שקורה שם, בהומור ובלי לטאטא שום דבר מתחת לשטיח".

אתה בכלל מגיע מתחום הנדל"ן. איך מרעיון גולמי לסרט אתה מצליח להרים סרט קולנוע אמיתי?

"נתחיל מזה שאני אוהב סרטים באופן כללי. זה עולם שמרתק אותי, וברגע שאתה מתחבר זה כבר חצי מהעניין. וכמו שבכל דבר שאני עושה בחיים אני משקיע מא' ועד ת', ככה גם בדבר הזה. אתה לא יכול לומר למישהו אחר לך תעשה, כי אני בא מתוך העולמות הללו ואני אעשה את זה הכי מדויק. כמובן שנעזרתי באנשי מקצוע הכי טובים שיש, אבל בסוף אני עומד מאחורי כל מילה וכל משפט בסרט. ישבתי עם הצוות במשך מאות שעות, ואני לא מגזים, כדי להסביר להם איך העולם הזה עובד ולוודא שהסרט יצא אותנטי ויצליח להעביר את המסר".

כשרייסנר מדבר על מסר שביקש להעביר בסרטו 'בחורים טובים', הוא מכוון לנושא רגיש במיוחד של נישואים בין־עדתיים ודעות קדומות בתוך הציבור החרדי. הסרט נכתב על ידי ארז תדמור וחוה דיבון ובכיכובם של השחקנים מאור שוויצר, ליאנה עיון ועוד. "העובדה שיש לי עשרות רבות של בני דודים ואפילו לא אחד התחתן עם ספרדייה היא לא מקרית. חשבנו שנגדל ובדור הבא זה כבר ישתנה, והנה עובר דור וזה לא משתנה. חייבים לתת על זה את הדעת".

הסרט יצא לאקרנים לפני כשנתיים וזכה לביקורות מהללות. בימים אלו רייסנר כבר עמל על סרט ההמשך, 'בחורים טובים 2'. "לפני שהסרט יצא הזהירו אותי. אמרו לי: תדע לך שתחטוף חזק מהמגזר כי זה לא מקובל, ולמה אתה מוציא את הכביסה המלוכלכת החוצה. הסרט באמת הביע ביקורת נוקבת על המגזר החרדי, אבל בצורה מכבדת ועם הומור. זו אמירה לא מכפישה אבל כזאת שלא מתעלמת מהבעיה, אלא שמה אותה על השולחן ואומרת: קדימה, תתמודדו. והתגובות שאני מקבל עד היום משמחות", הוא אומר נלהב. "יצרו איתי קשר משפחות שהתמודדו עם נישואין כאלה של ילד, ושיתפו שאחרי שהן ראו את הסרט הן מסתכלות על העניין אחרת. אני מקווה שעשינו משהו". רייסנר מספר שהסרט נצפה גם בלב בני ברק ובקרב ציבורים חרדיים סגורים ביותר. "אני יודע על המון בחורי ישיבה ובנות סמינר שצפו בו, ואין לי ספק שזה משפיע ומחלחל. ואחרי הכול, עצם זה שהנושא מדובר - זה בפני עצמו דבר חשוב בעיניי".

המפיקות החילוניות מתלהבות

בעקבות הצלחת סרטו קפץ רייסנר לאתגר הבא: סדרת טלוויזיה שתספק צוהר לעולם השידוכים של הצעירים במגזר החרדי. כך יצאה לאחרונה הסדרה 'ווארט', שעוררה סקרנות רבה בציבור הרחב. "'בחורים טובים' היה הסרט הכי נצפה ב־2022, שזה נתון מדהים. וברגע שאתה מביא לעולם יצירה חרדית אותנטית ואתה רואה את התגובות, אז המטרה שלך היא להמשיך קדימה. כרגע נראה ש'ווארט' עומדת להיות אחת התוכניות הכי נצפות ב־2024 בטלוויזיה. זאת אומרת שמה שאתה עושה הוא טוב, הוא רלוונטי ומעורר עניין".

נראה שהעיתוי גם הוא קריטי. בזמן מלחמה אנשים מחפשים סדרה להירגע בעזרתה ולשכוח את צרות היומיום. כמו כן, חוק הגיוס יוצר המון התעניינות בחברה החרדית.

"זה בהחלט נכון. אבל אלה דברים שלא תלויים בנו ויכול להיות שיש להם חלק בהתעניינות בסדרה, אבל גם בעיתוי כזה, כשאתה מביא משהו שהוא לא מספיק איכותי - זה לא ילך. במקרה הזה ההתעניינות אדירה, התגובות מדהימות, הרייטינג מטורף ואפילו הטלוויזיה כבר מבקשת עונה שנייה", הוא מפתיע. "אנשים אומרים: פתאום אנחנו רואים את הציבור החרדי אחרת. אנחנו רואים אותו מתאהב, אנושי, מתלבט. וזו בדיוק הנקודה. זו זווית שהמון אנשים לא מכירים בציבור החרדי. אמר לי מישהו שהיה בטוח שההורים החרדים פשוט אומרים לבחורה להתחתן עם הבחור. זה לא קורה, זה לא קיים בימינו. זה עולם הרבה יותר עמוק ופנימי, שמביא סיפורים אנושיים של בדידות ושל חיפוש אהבה וחושף בני אדם כמוני וכמוך".

ובכל זאת, איך אחרי ארבע פגישות אפשר להחליט החלטה גורלית כל כך?

"ההבדל העיקרי בין עולם ההיכרויות החרדי לעולם ההיכרויות הכללי הוא שבמגזר החרדי מגיעים לפגישות אחרי הרבה בדיקות ועבודה. זאת אומרת, רוב ההצעות יורדות מהפרק בגלל חוסר התאמה עוד לפני כן. כשזוג חרדי מגיע לפגישה ראשונה זה מדהים כמה הם כבר יודעים זה על זה. מפיקות חילוניות בסט של הסדרה אמרו לי: יקי, זה גאוני. אתה יודע כמה עוגמת נפש ודייטים מיותרים היו נחסכים מאיתנו אם רק היה לנו דבר כזה? בחברה הכללית יוצאים לדייטים, ואחרי חודשיים ושלושה חודשים יודעים את מה שהבחור והבחורה החרדים יודעים בפגישה הראשונה", הוא מחדד. "גם המטרה של הקמת בית ברורה לשני הצדדים. הכול יותר ברור. וכשמגיעים לפגישה ולא מזהים את הקליק - זה לא ילך. העולם החרדי עובד הפוך מהעולם הכללי", הוא מסביר את התורה כולה. "לכן כשזוג חרדי מגיע לפגישה אחרי בדיקת התאמה מאוד מדוקדקת, זו ממש לא נקודת התחלה".

רייסנר מספר על בנו הבכור שהכיר את אשתו בשידוך. "הבן שלי הכיר את אשתו והתארס אחרי שבועיים וחצי בלבד, וברוך ה' הם מתאימים כל כך. אי אפשר לומר שהשיטה לא עובדת. יש לי שש אחיות, ואף אחת מהן לא הייתה יותר משבועיים־שלושה בפגישות והם כל כך מתאימים. כנראה שהשיטה עובדת".

ב'ווארט' הזוגות ברובם מבוגרים יחסית.

"תופעת הרווקות המאוחרת קיימת גם בחברה החרדית. בהיקף קטן יותר מהציבור הכללי, אבל זה קיים וצריך לתת על זה את הדעת", הוא מבקש לציין. "ספציפית לגבי הסדרה, האתגר שלנו להביא זוגות לתוכנית היה כמעט בלתי אפשרי. כי במגזר החרדי יש כלל לא כתוב שאם בחור ילך לטלוויזיה, יותר מ־90 אחוזים מההצעות שלו ירדו מהפרק. אז טבעי שרובם יחששו לחשוף את עצמם, במיוחד בתוכנית לא מוכרת. היום יש לנו כבר מאות פניות של צעירים וצעירות חרדים שמעוניינים להשתתף בעונה השנייה. אנשים אומרים לי: זה נקי, זה מכבד, זה אותנטי, אולי משם יבוא המזל שלי. אבל בזמנו זה היה ללכת על משהו שהוא לא ידוע והחשש היה מובן".

איך בכל זאת הצלחתם למצוא משתתפים לתוכנית?

"זה היה ללא ספק מאתגר", הוא צוחק. "היו לנו אולי אלף בחורים ובחורות שניסינו להביא. בהתחלה זה היה בגדר מדע בדיוני, אבל כמו בכל דבר בחיים, כשאתה נחוש ומתמיד זה מצליח. היו לנו הרבה נפילות בדרך. היו בחורים שעברו את כל התהליך וקיבלו רגליים קרות רגע לפני הדייט. הם נבהלו מהחשיפה, לא מהשידוך. הם אמרו: תן לנו להיפגש עם הבחורה פעם אחת בלי מצלמה, ואם זה יהיה חיובי נמשיך מול המצלמות. אמרתי: לא, אין דבר כזה. התוכנית היא אותנטית והפגישה היא מול מצלמות. היה קושי גדול לאתר את המשתתפים. הציבור החרדי מטבעו הוא נורא חשדן וחושש איך אתה רוצה להוציא אותו. הוא רואה שמגחיכים אותו בטלוויזיה. היום כשנאמר לבחור או בחורה חרדים 'בואו להשתתף בווארט', הם מיד ידעו במה מדובר".

השיח של המשתתפים בתוכנית הוא שיח אמוני, שפחות נוכח על המסך בפריים־טיים. שלא לדבר על הצגת נושא טהרת המשפחה ופתיחה באיגרות קודש שמופיעים בפרקים מסוימים.

"בעיתון 'הארץ' קטלו את התוכנית. הם כתבו שמדובר בתוכנית שכולה הדתה, והזהירו ש'ווארט' משפיעה על הציבור החילוני יותר מאלף דוכני תפילין. יש לך מחמאה גדולה מזו?" הוא שואל ומחייך. "הצופה החילוני לא רואה בתוכנית ניסיון להחזיר אותו בתשובה, כי זאת באמת לא המטרה. המטרה היא להכיר. יש יותר ממיליון חרדים במדינה, ולא מובן איך נוצר מצב שלא מכירים אותם. תמיד אומרים לי: הלוואי שכל החרדים היו כמוך. אני לא אומר שכל החרדים כמוני, אבל כמה חרדים אתם מכירים? אולי כל התפיסה שלכם כלפיהם נובעת רק מסטיגמות ומדעות קדומות?"

ספוילר: תהיה שבירת צלחת

אם בסרט 'בחורים טובים' רייסנר הסתפק בתפקיד משחק קטן כבעלה של השדכנית, בסדרה 'ווארט' הוא מככב כמנחה התוכנית. "התפקיד ב'ווארט' מאוד ממלא", הוא מודה. "זה ללוות מקרוב את הזוגות ולחוות יחד איתם את העליות והירידות בקשר, את הקשיים והדילמות. אין שם רגע דל".

נזכה לראות גם שבירת צלחת בתוכנית?

"בוודאי", הוא מגלה. "כבר ראינו זוג אחד ועוד נראה בעזרת ה'", הוא רומז לבאות.

באמת אפשר לבנות זוגיות מול מצלמה?

"הזוגיות לא נבנית מול מצלמה", הוא מבקש להבהיר. "ההתאמה נבנית מול מצלמה. והכי חשוב, כל הזוגות שהיו בתוכנית, בין אם סגרו ווארט ובין אם לא, עברו תהליך מאוד משמעותי בחיים שלהם. הם עוברים תהליך מאוד עמוק לאורך התוכנית ואחריה. צופים בהם המון אנשים, והם רואים את עצמם על המסך ולומדים על עצמם המון. אין לי ספק שכל מי שהיה ב'ווארט' עבר תהליך משנה חיים".

איך אפשר לתקשר ולהישאר אתה, כשצמודים אליך צלם ואיש סאונד?

"זה אפשרי ועובדה שזה קורה. בהתחלה אולי יש מבוכה וביישנות, אבל בסוף כשבחור או בחורה קמים בבוקר ויש צוות צילום שמלווה אותם ומצלם אותם לפני הפגישה, אחריה ובתוכה, אז מהר מאוד מתרגלים לנוכחות המצלמה ותשומת הלב שלהם מופנית לאדם שמולם, למפגש ולהיכרות".

לרייסנר חשוב להדגיש כי הוא איננו שדכן בחייו האישיים, אבל יחד עם זאת הוא רואה בתפקיד השדכן משימה חברתית מן המעלה הראשונה. "אם תשימי לב, הטייטל שלי בתוכנית הוא איש עסקים ויזם נדל"ן כי זה מי שאני, אבל יחד עם זאת אני מאמין שכל אדם יכול להיות שדכן. זה מסר חשוב, שכל אחד אם רק ירצה הוא שדכן. לאחד יש חבר רווק, לאחרת יש חברה שמחפשת שידוך, ואם כל אחד יעצור לרגע ויחשוב זה יכול לקרות".

יש בתוכנית זוג שריגש אותך באופן מיוחד, או שלמדת ממנו משהו?

"יש לנו את ציפורה ויעקב, זוג חוצניקים שהוא בן 24 והיא בת 28, זה לא משהו מובן מאליו. הזוג הזה כזה מתוק ואוהב ומתייחס יפה כל כך אחד לשני, וזה מראה שמי שלא בא עם דעות קדומות מנצח את השיטה".

בעשייה שלך אתה רואה את עצמך שגריר של הציבור החרדי?

"בהחלט", הוא משיב בנחרצות. "אני רואה את עצמי גשר. הפערים בין הציבור החילוני והחרדי הם כיום גדולים ומטרידים, ובימים טרופים אלה הגשר בין המגזרים הוא ממש הכרחי".

אבל זה בכלל אפשרי עם השסע שנפער בחברה הישראלית סביב גיוס החרדים?

"השסע החברתי הוא כאב לב עצום. אני פוגש חילונים ומנסה להסביר להם מה חושב ומרגיש בחור חרדי, מה הוא עובר ואיך התחנך. אני מסביר את הקושי של המגזר לפרוץ את מסגרות החינוך והקושי לשמור על אורח חייו בצה"ל. מצד שני, אני יכול לפגוש חרדים ולנסות להסביר להם איך מרגישה אמא שהבן החייל שלה נכנס לעזה ושבועות רבים הוא לא זמין. אני מזהה שבאחד על אחד יש הקשבה, ובעיקר שהצדדים לא מכירים זה את זה. אני מקווה ש'ווארט' תעשה שליחות גם בתחום הזה, ותתווך לציבור החילוני עוד קצת על מי הוא חרדי, איך הוא חושב ומתנהל. אולי בעתיד אני אצליח לעשות פרויקט שיציג לציבור החרדי גם צדדים אחרים בלי לפגוע ובלי לשתול דעות – אלא בעיקר כדי להכיר את האחים והאחיות שלנו מהמגזרים האחרים ולהרבות אהבת ישראל".

***