
מכתב שהגיע באחרונה לאלוף (במיל') יצחק בריק מקצין שהיה בשירות מילואים פעיל בגבול לבנון ובעזה, מעיד על חוסר האמון שקיים בקרב קצינים וחיילים בהחלטות הדרג הפיקודי הצבאי.
"לצערי הרב - אני מסכים כמעט עם כל התבטאות שלך. המצב חמור ביותר בעיקר בגלל ההונאה העצמית של עם ישראל. הייתי במילואים בצפון וגם קצת בעזה והצבא פשוט מרמה את עצמו כל הזמן", כותב הקצין לבריק.
הוא מוסיף "אני חושב שנקודה חשובה ברמייה העצמית הזו היא המונח 'תשתיות טרור'. כשהצבא מגדיר כל בית שנמצא בו קלאצ'ניקוב תשתית טרור ומשקיע זמן, תחמושת ואנשים כדי להרוס אותו, אין פלא שנגמרים כוח האדם, הזמן והתחמושת. בעולם אידיאלי אולי הייתה לזה הצדקה (גם לא מאמין) אבל לא כשיש מגבלות להפעלת הכוח. פשוט נלחמים בבתים ומשקרים לעצמנו שזה הישג".
לדברי הקצין, צה"ל צריך לחשב מסלול מחדש, בכל הקשור ללחימה בעזה. "צאו מהרצועה, תודו שלא הכנתם מענה מספיק רחב ללוחמה במנהרות, הגדירו מחדש שתשתיות טרור שעוסקים בהם זה רק מחבלים בעין ומנהרות, בנו את הכוח בהתאם ואז נוכל לבחון אם מסכנים חיי אדם עבור זה. אם לא - נמשיך לשרוף כל משאב שיש, העיקר שהחיילים יצטלמו על רקע חורבות".
על המצב בגבול לבנון הוא כותב כי "בצפון כל הצבא מושך כתפיים בחוסר אונים מול הנ"ט ולא דורש מהכוחות יותר מדי מאמץ ומקצועיות כדי באמת לפגוע בחוליות של חיזבאללה. מפגיזים בהחלט אבל מה בדיוק?".