משה אורן (91) מקיבוץ שעלבים שלמד שיעורים פרטיים יחד עם אחיו אברהם ז"ל אצל מר שושני בשטרסבורג בצרפת לאחר מלחמת העולם השנייה, חשף בפני הבמאי מיכאל גרינשפן את הסיפורים מאותה התקופה, אשר מתפרסמים רק כעת.

"שמעתי משושני: מה ההבדל בין היהודי הדתי האורתודוקסי לאפיקורס? שניהם שואלים אותן שאלות, רק האחד אחרי ששואל את אותן השאלות מניח תפילין. משפט נפלא", סיפר אורן.

הוא תיאר את הייחודיות של שושני. "הוא אחד בדור, אגיד זאת בצורה קיצונית - הקב"ה שלח אותו אלי ודווקא אלי - כדי לשנות אצלי משהו - במידה מסוימת הוא נביא בשבילי. מה הוא שינה בי? נשארתי מאמין אחרי השואה. אני חושב שאני יהודי דתי יותר טוב בגלל שושני. המפגש הזה נמשך אחר כך ללוינס בישורון ואצל שלום רוזנברג בבית מורשה ואצל הרב צבי יהודה קוק".

"כתוב בתורה על חנוך: 'ואיננו כי לקח אותו אלוהים' - במידה מסוימת זה מה שאני אומר על שושני: עבורנו הוא איננו כי לקח אותו אלוהים. זה היה בגדר של שיעורים פרטיים, אנחנו נבחרנו ונדבקנו על ידו, עברנו מבדק וזה לעומת אחרים שבתשלום גבוה. בא בן אדם ומכריח אותך לשנות את כיוון המחשבה, לא רק המחשבה אלא גם החשיבה שזה יותר עמוק, זה מה שלמדתי ונשאר לי. כשאני לומד פסוק בתורה - אני שואל את עצמי - לא מה קשה לרש"י כמו שנחמה ליבוביץ' שלמדתי אצלה הייתה תמיד שואלת אלא מה שושני היה אומר על דבר כזה".

הוא מציין כי "המיוחד אצל שושני שהוא מחייב אותך לשנות את החשיבה שלך, הוא לא רק מורה טוב, הרבה יותר מעמיק ועמוק, אתה לא יכול לעבור לפני משהו - לא בא לי או לא מעניין אותי. אם אתה תשאל אותי: כמה שיעורים קיבלתי? מעטים מאוד והייתי צעיר בסך הכול. אחרי המלחמה חיפשנו אותו כל הזמן כי היו לנו שאלות רבות".