אנדריי קוזלוב, ששוחרר משבי חמאס בחודש שעבר במבצע משותף לצה"ל, שב"כ והימ"מ, סיפר בריאיון לדנה ספקטור בידיעות אחרונות על הקשיים שחווה, ההתעללות האכזרית של מחבלי החמאס ורגע השחרור.
"לקח לי בערך שבע דקות של נסיעה להבין שלא מצילים אותי אלא חוטפים אותי", הוא מספר על רגע החטיפה, "שבע דקות שלמות נסענו במכונית עד שקלטתי שהאוטו לא נוסע לכיוון תל אביב, אלא לכיוון ההפוך, לעזה. עד שהבנתי שהגבר המזוקן שיושב מאחורינו ומחזיק רובה הוא לא איזה איש כוחות מיוחדים מישראל שבא לחלץ אותנו. שזה מחבל".
אחרי שמונה חודשים בשבי, אנדריי הוא לא הבחור ההוא מ-7 באוקטובר, זה שהאמין שהכול יהיה בסדר. הוא עבר הרבה יותר מדי בשבי - מכות, השפלות, התעללות גופנית ופסיכולוגית.
"בחודשיים הראשונים הייתי כל הזמן קשור, או בחבלים, או בשרשראות ברזל עם מנעולים. גם בידיים וגם ברגליים".
"בימים הראשונים האלו זה היה ממש נורא. רק אחרי יומיים הם לקחו אותי לשירותים. לפני זה פשוט שמו בקבוק מים ריק ואמרו לעשות עם ידיים קשורות. אחר כך הם לקחו אותי לעשות פיפי כאילו שאני כלב, עם חבל, כמו רצועה, צועקים 'גו-גו-גו'. אמרתי להם 'אני צריך להוריד את המכנסיים כדי ללכת לשירותים והידיים שלי קשורות', והם אמרו 'לא אכפת לנו'. זה היה כל כך רע. לא יכולתי לעשות כלום. הם הכו אותי, שלחו ברכייה לתוך הבטן שלי:
על רגע השחרור אמר "ברגע שעליתי להליקופטר. אתה שם מוקף בחיילים, ואתה רואה מתחת את הנופים של עזה, איך עזה הולכת ומתרחקת ממך יותר ויותר, ובעצם זה אתה שמתרחק מעזה. שם התחלתי לבכות, ואחרי שנייה התחלתי לצחוק. כל רגש אפשרי בגוף שלי התפרץ".