מורשת פוקס

אחרי חודשים ארוכים ומדממים בהם נורתה לעבר כוחות צה"ל אש תופת ופוצצו מטענים רבי עוצמה בכל פעם שנכנסו לפעילות באחת מהערים הערביות, החלו בימים האחרונים לדון בצה"ל, באיחור מצער יש לומר, בהכנסת נגמ"שים וטנקים גם לג'נין וטולכרם.

המשפט דין ג'נין כדין חאן יונס הפך לאחרונה נחלת רבים בציבור הישראלי, בעיקר נוכח ההבנה כי כוונותיהם הרצחניות של העזתים וערביי צפון השומרון זהות אך גם לאור העובדה שתשתיות הטרור בערים הערביות הלכו וצמחו למימדי ענק שמתחילים להזכיר את מצב הטרור בעזה לפני שני עשורים.

מרוב שצעדות החמושים והימצאותם של גדודי הטרור המאורגנים בערי יו"ש הפכו לחלק מחיינו בתקופה הנוכחית נדמה לעיתים כי מאז ומתמיד היוו המקומות הללו סיר לחץ מבעבע המאיים לגלוש בכל רגע.

אולם סקירה קצרה של השתלשלות האירועים בשנים האחרונות מראה כי מדובר דווקא בתופעה שהחלה לפני לא הרבה זמן, אך הידרדרה מהר מבלי שהיה מי שיעצור את הרכבת.

נחזור רגע ברשותכם שלוש שנים אחורה לשנת 2021. לראשונה מאז חומת מגן, סימנים מדאיגים המצביעים על ניסיון מחודש להקמת תשתיות הטרור ביו"ש מתחילים להופיע בשטח. במקביל לזרם פיגועים שהולך ומתגבר, נאספות עוד ועוד עדויות לחזרתם של פעילי הפת"ח למאבק המזויין בדומה לאינתיפאדה השנייה.

עד אותה תקופה יש לציין, חוליות מחבלים צצו ביהודה ושומרון מפעם לפעם, אך המצב של גדודי טרור מאורגנים בהיררכיה סדורה המונים מאות פעילים מכלל פלגי הטרור, היו עדיין בגדר זיכרון מדמם רחוק מהימים שקדמו למבצע חומת מגן. למעשה, המראות המוכרים לנו כעת של ירי מסיבי ומארבי מטענים רבי עוצמה בכל פעילות של צה"ל כלל לא היו קיימים. צה"ל יכל להיכנס לשכם וג'נין עם כוחות החטיבה המרחבית ללא צורך בכוחות מיוחדים כמו ימ"מ או דובדבן מבלי שאפילו תיירה לעברו ירייה אחת. גם במקרים שכן ספג הכוח אש, היה זה ירי של מספר מחבלים בודדים.

גם חוליות הטרור שקמו מפעם לפעם בערים או בכפרים יצאו לפיגועים נקודתיים, אך לא פעלו בצורה היררכית או לקחו אחריות על גזרה כלשהי אותה הפכו לאקס טריטוריה עצמאית.

למצב הזה בדיוק נכנס פוקס שממונה לאלוף פיקוד המרכז באוגוסט 2021. אלא שבמקום להפיק לקחים מקונספצית ערפאת והאינתיפאדה השנייה, להבין שהפת"ח והרשות הפלסטינית אינם רוצים להילחם בטרור ולגדוע באיבם את ניצני הטרור הראשונים, מחליטים פוקס והדרג המדיני לבחור בדיוק בכיוון ההפוך.

זמן קצר לאחר מינויו של פוקס נפגש שר הביטחון דאז גנץ עם יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן, שם בפגישה דנים השניים ב"צעדים לחיזוק הרש"פ".

באופן בלתי נתפס, לאחר הפגישה מתחילה תקופה ארוכה של כמעט שמונה חודשים בה נמנע צה"ל בהוראת שר הביטחון ואלוף פקמ"ז הנכנס מלפעול במעוז המחבלים ג'נין, מתוך מטרה לאפשר למנגנוני הרשות הפלסטינית לפעול עצמאית כנגד תשתיות הטרור.

הענקת השרביט לרשות הפלסטינית, כצפוי, לא רק שלא מביאה למיגור הטרור אלא משיגה את התוצאה ההפוכה בדיוק. ג'נין שהפכה לבירת הטרור בשל מיקומה באמצעה של מובלעת ערבית גדולה ללא שום נוכחות יהודית במרחב בחסות אוסלו וההתנתקות מתעצמת עוד יותר, ושתי מגמות מסוכנות מתפתחות בשטח במהירות ומייצרות גלי הדף שישפיעו על מדינת ישראל עוד תקופה ארוכה לאחר מכן. גל פיגועים רצחני שוטף את הארץ ומכה בערי ישראל. אלעד, בני ברק, תל אביב ועוד. מחבלים מתועבים שיוצאים מג'נין ופרבריה, מסתננים דרך הגדר בקלות ויוצאים למסעות טבח.

במקביל, מוקם בג'נין שהפכה לטריטוריה עצמאית לאור חסינותה מפעילות של מערכת הביטחון, גדוד טרור מרכזי שהולך ומרחיב את שורותיו מיום ליום, מתפקד בצורה היררכית, לוקח אחריות ושליטה על כלל העיר ודואג לאספקת כלי נשק ואימונים לפעיליו.

הפיגוע הרצחני שמבצע בתל אביב ראאד חאזם, מחבל מהזרוע הצבאית של הפת"ח בג'נין מהווה נקודת שיא נוספת בהתעצמות הגדוד. ראאד מחוסל, אולם אביו פתחי חאזם - עד אז אלוף משנה במנגנונים הפלסטינים יוצא בתמיכה פומבית בבנו, נושא נאום הסתה בראש עשרות חמושים אולם לא נעצר או מחוסל.

חאזם האב הופך מהר מאוד לדמות מרכזית בגדוד הטרור המתהווה ומצליח להביא לאיחוד של כלל פלגי הטרור בעיר לגדוד אחד - גדוד שיהווה לימים מודל לגדודים דומים שיוקמו בערים נוספות.

בכל אותו הזמן לא נוקטת הרשות הפלסטינית צעדים של ממש כנגד תשתיות הטרור ומשחקת משחק כפול אל מול ישראל כשמצד אחד היא נכנסת לעיר בכוחות גדולים, אך בפועל יוצאת ממנה בלי שעשתה מאומה. באותם ימים אף צוטט בערוץ 14 גורם בכיר ברשות הפלסטינית שהצהיר מפורשות: "המנגנונים פועלים כנגד אויבים פוליטים ופושעים פליליים, אך אינם נלחמים בשום צורה בגדוד הטרור".

מערכת הביטחון בנתיים גם היא מסרבת להיכנס למחנה ג'נין למרות גל הפיגועים הגואה וממשיכה לדבוק בהענקת עצמאות לרשות הפלסטינית.

אחרי כמעט שמונה חודשים בהם גל הטרור כבר מציף את הארץ נאלצת מערכת הביטחון לשוב ולפעול בג'נין, אולם אז כבר מאוחר מדי. גדוד הטרור שהוקם בג'נין ניצב כעובדה מוגמרת בשטח, והמודל הגדודי מתפשט לערים נוספות כמו שכם, טולכרם וטובאס.

למרות התוצאות המדממות ממשיך פוקס לדבוק באותה התפיסה גם אחרי עזיבתו של גנץ. פתחי חאזם לא נעצר ומוברח לבית החולים ברמאללה ברכבו של רמטכ"ל המנגנונים נידאל אבו דוכון - שם זוכה לטיפול רפואי וחסינות ממעצר. כעבור תקופה קצרה אף זוכה חאזם לחנינה מלאה מצד מערכת הביטחון, לפי הדיווחים בשל החזרת גופתו של טירן פרו שנחטף על ידי הגדוד שהקים. במקביל, נמשך הקשר ההדוק עם הרש"פ כולל במבצעים נרחבים כנגד גדוד ג'נין, ומערכת הביטחון בהובלתו של פוקס מאמצת תפיסת עבודה לפיה אין צורך לצאת למבצע מלא למיגור הטרור, אלא יש לכסח מדי פעם את הדשא בערים הערביות ולהוריד את גובה הלהבות כך שהרשות הפלסטינית תוכל לשוב לשלוט בשטח.

גם אל מול פלג הטרור "גוב האריות" שמוקם בשכם כמה חודשים לאחר מכן פועל פוקס באותה צורה ככלב השב אל קיאו.

במקום להשמיד את הניצנים הראשונים מתייחסת בהתחלה מערכת הביטחון למחבלי גוב האריות בזלזול. "חבורת ילדים", מכנה אותם בלעג קצין בכיר, וזמן רב וקריטי חולף עד שבצה"ל מבינים שפספסו את הרכבת וקבוצת המחבלים הקטנה צמחה לה לגדוד טרור בדומה לג'נין ונהנית מפופולאריות עצומה בארץ ובעולם הערבי. וכאילו כדי לגרום לנו לדפוק את הראש בקיר שוב בוחר פוקס לפנות אל הרשות הפלסטינית כמלאך המושיע.

אחרי כמה פעילויות של צה"ל בעיר בהם מחוסלים מספר מחבלים משורות הארגון, פונה מערכת הביטחון בהצעה לרש"פ לפיה יסגירו את עצמם מחבלי גוב האריות לידי המנגנונים ובכך ישראל תימנע מחיסולם. ברשות הפלסטינית לוקחים את ההצעה ב2 ידיים, אך במקום לשים את המחבלים במעצר אמיתי מאחורי סורג ובריח, שוהים בפועל מחבלי גוב האריות ב"מעצר הגנתי" בתחנת המשטרה בשכם בו זוכים לכבוד רב מצד אנשי המנגנונים עצמם שמצטלמים עם ה"לוחמים" שהפכו לגיבורים ומאפשרים להם להסתובב בחופשיות במסדרונות. שבועות בודדים לאחר מכן כבר נראים המחבלים בשנית מסתובבים ברחובות שכם, חלקם חמושים ברובי M16, נעדרי כל זכר למעצר כלשהו.

מאז, כדרכם של פלגי טרור, החליף "גדוד בלאטה" את "גוב האריות" שכמו קודמו מונה כיום מאות מחבלים מכלל פלגי הטרור בשכם וסביבותיה.

למרות התוצאות הצפויות המשיכה מערכת הביטחון בהנהגתו של פוקס בחיזוק הרש"פ והימנעות מהכרעה ומיגור הטרור באופן עקבי.

כך למשל במבצע "בית וגן" שהתרחש בג'נין וארך כשלושה ימים, הודיעה מערכת הביטחון מבעוד מועד למנגנונים על המבצע המתוכנן דבר שהביא לבריחת מבוקשים רבים ולהישגים זעומים יחסית בפעילות, ולאחר המבצע אפשרה לרש"פ לקבל סיוע כספי ממדינות זרות לשיקום הכבישים והתשתיות שניזוקו במהלך הפעילות. כך יצאה הרשות נשכרת פעמיים. גדודי הטרור הוחלשו כביכול, והרשות שבה לרחובות כמושיעת העיר וכזו שפתחה את כיסה לטובת התושבים.

בכל אותו הזמן ועד לימים אלו ממש, הייתה הרשות הפלסטינית מעורבת בצורה מלאה בטרור כפי שחשפנו לא אחת בין השאר במדור זה. בכירי תנועתו של אבו מאזן - מזכירי הפת"ח בערים הערביות עמדו בעצמם מאחורי גדודי הטרור, הלוויות צבאיות נערכו למחבלים וגדודי חללי אלאקצא - הזרוע הצבאית של הפת"ח הוציאו שורת פיגועים בזה אחר זה.

למרות מעורבותם הבוטה בטרור בכירי הפת"ח לא רק שלא נעצרו, אלא הוגדרו כ"אנשי שיח" ודמויות מתונות על ידי פוקס ואנשיו. הגדיל לעשות פוקס בחודשים הראשונים למלחמה בתרגיל שדימה טבח ביישובי צפון השומרון ועמק יזרעאל כשהסתמך על אותם אנשי פת"ח כמי שיעצרו את מאות המחבלים על הגדר במקרה של אירוע קטסטרופלי בדומה ל7 באוקטובר.

גם אחרי הטבח - הימנעות מהכרעה ביו"ש

טבח שמחת תורה טרף את הקלפים בכל החזיתות. מצד אחד האיום הרקטי שנשלף בכל פעם כתגובה לפעילות ביו"ש הוסר, אך מצד שני אימצה מערכת הביטחון תפיסה לפיה הסכנה הגדולה ביותר כעת היא זירה נוספת ביהודה ושומרון ומשכך יש להקפיד גם במחיר הכלה מדממת על שמירתה כ"זירה משנית".

כפי שכתבתי כאן בעבר מספר פעמים, החלו אמנם במערכת הביטחון לבצע חיסולים מהאויר מפעם לפעם אולם אלו לא נבעו משינוי מדיניות לכזו החותרת למיגור מלא של הטרור מתוך הבנה שבמוקדם או במאוחר זה יתפוצץ עלינו, אלא היו התאמה של סוג האמצעים הנדרש לכיסוח הדשא בעת הזו לאור ההתעצמות חסרת התקדים של הגדודים.

בהתאם לכך, מי שחוסלו היו חוליות שהוגדרו כפצצה מתקתקת - כזאת שבכוונתה לבצע פיגוע בטווח הזמן המיידי או מחבלים שירו על הכוחות בזמן אמת.

מאות מחבלים אחרים שצעדו תחת כיפת השמים וביצעו בעבר פיגועים נהנו - ועדיין נהנים מחסינות מחיסולים מהאויר.

יתרה מכך, האלוף פוקס אף הגדיר בפועל שלושה מקומות בהם יש להימנע מחיסול מחבלים כדי לא להביא ל"הבערת השטח" - מסגדים, בתי חולים והלוויות. החיסול המצולם שהתרחש בבית החולים בג'נין על ידי מסתערבי ימ"מ היה פעולה כמעט יחידה שבוצעה רק לאחר חצי שנה(!) בה שהו המחבלים במקום בצורה גלויה כל כך עד שבאתר הקול היהודי כבר פנו בשאילתא לדובר צה"ל מדוע המחבלים הללו לא מחוסלים.

מפאת קוצר היריעה לא נרחיב יותר מדי אך נמנה כאן שורה נוספת של החלטות וצעדים שביצע פוקס מפרוץ המלחמה וממחישים בצורה ברורה את המדיניות המסוכנת שהוביל.

סגירת יחידת הסיור "ספר המדבר" המורכבת מלוחמים בוגרי הגבעות והחוות שפעלה בבקעת הירדן ובגדר הגבול וסיכלה עשרות הברחות נשק מירדן לשטחי יהודה ושומרון. את היחידה סגר פוקס בעקבות תלונות של פעילי שמאל קיצוני וערבים, חלקם מבריחי נשק בעצמם, שהתלוננו על "אלימות" מצד הלוחמים ביחידה. על פי תחקיר הקול היהודי, מאז סגירת היחידה בתחילת השנה הלועזית ירדה כמות הנשקים שנתפסו ב50 אחוזים.

הסרת מחסומים באופן נרחב לאחר שהוצבו מסיבות ביטחוניות בתחילת המלחמה. אחד המקרים החמורים ביותר היה דרישת תושבי הישובים שבי שומרון ועינב להציב מחסומים בעקבות פיגוע ירי שהתרחש בצומת הסמוך, אלא שפוקס סירב ואף שלח כוחות לפנות תושבים שחסמו בגופם את הציר. יומיים לאחר מכן הגיעו 2 מחבלי חמאס ברכב דרך כביש הגישה לכפר הסמוך, ירו למוות בתושב עינב אלחנן קליין הי"ד ונמלטו בחזרה לכפרם מבלי שנתקלו במחסום כלשהו.

חדילת כוחות ההגמ"ר מפעילות התקפית

הסיבה המרכזית לשקט היחסי ביו"ש בשבועות הראשונים למלחמה הייתה הפעילות הנחושה וחסרת הכפפות של כוחות המילואים שנכנסו לגזרה. לוחמי המילואים שהחליפו את הגדודים הסדירים יחד עם כוחות ההגמ"ר שמכירים היטב את השטח דיכאו בצורה החזקה ביותר כל ניסיון להרמת הראש מצד האויב, ושידרו מסר ברור: איתנו לא כדאי להתעסק. יעידו על כך הכפרים ביתא וקדום בשומרון הידועים ככפרים שמקיימים התפרעויות אלימות מדי שנים. בכפר קדום הפסיקו לחלוטין ההתפרעויות האלימות שבמשך למעלה מעשור אפפו מדי יום שישי את הישוב קדומים בעשן צמיגים וגז מדמיע, ובכפר המרצחים ביתא הזהירו בדפי הפייסבוק בכפר שלא להתעמת בשום פנים עם לוחמי צה"ל באביתר ובחווארה משום שאלו "אינם יודעים דבר מלבד כדורים חיים והרג", כלשונם.

הפעילות הנחושה של כוחות המילואים לא בוצעה בהוראתו של פוקס, אלא להיפך, הייתה למורת רוחו והתקיימה כיוזמה מקומית של דרגי השטח. אחרי מספר חודשים, ובחלק מהמקומות אף שבועות בודדים, העביר פוקס הנחיות חדשות לשטח שקיצצו נהלי הפתיחה באש וחדלו את כוחות ההגמר מפעילות הגנה התקפית בכפרים הסמוכים ובמרחבים מחוץ לישוב. לפי הנחייתו של פוקס, נדרשו לוחמי ההגמ"ר במרבית המקומות לעסוק באבטחת הגדר בלבד ולא הורשו לצאת מתחומי הישוב.

קיום מסיק ערבי בתוך הישובים. ההתעקשות של פוקס לבצע מסיק ערבי בתוך שטח הישובים ביו"ש ובגלבוע למרות המלחמה מ"חשש לפגיעה בפרנסתם של הפלסטינים" היה דבר שקומם עליו את תושבי יצהר, שערי תקווה וקיבוץ מירב כאחד. שוב ושוב התריעו התושבים כי המסיק משמש לאיסוף מודיעין וביצוע פעולות טרור, הזכירו את רצח משפחת פוגל שביצע בחסות המסיק והודיעו כי יעצרו בגופם את כניסת הערבים לישוב - אך כמו בנושא המחסומים, פוקס לא התרגש ושלח כוחות מג"ב כדי לוודא ששגרת חייהם של הערבים אינה נפגעת.

גם היום, אחרי 3 שנים בהם הטרור רק הלך והתעצם חרף המבצעים הנקודתיים שבוצעו, ושבעה לוחמים שנפלו בערים הערביות רק בשנתיים האחרונות, המדיניות שהוביל פוקס לא השתנתה במאומה ובמערכת הביטחון עדיין מבכרים את ההכלה וכיסוח הדשא מפעם לפעם על פני כיבוש קיני המחבלים ומיגור הטרור עד היסוד.

חמור מכך, בחודשים האחרונים החריף פוקס את מדיניותו העצמאית, ובאופן שגובל בהפיכה צבאית של ממש מתדרך באופן תדיר פרשנים ועיתונאים תחת הכינוי "גורם ביטחוני בכיר" כנגד מדיניות שרי הממשלה. "מסמכי התרעה" מופקרים שמטרתם השארת הקונספציה של ערב שמחת תורה, מניעת צעדים כנגד הרשות הפלסטינית וסיכול מבצעים אמיתיים למיגור הטרור - מודלפים ישירות על ידו לכתבים הצבאיים.

מדי יום עולה כתבה נרחבת בווינט או ערוץ 12 עם ציטוטים מסמרי שיער של "בכיר במערכת הביטחון" המזהיר מפני השרים סמוטריץ ובן גביר שלוקחים את כולנו לתהום, וטורי פרשנות עמוסי תדרוכים שמנקים את פוקס מהאשמה למחדל הקרוב ומטילים אותו, איך לא, על מי שהתריעו ממנו מתפרסמים באתרים השונים.

למקרה שעוד היה לכם ספק אחרי הטור הארוך הזה דאג פוקס בעצמו להבהיר את משנתו האידאולוגית בנאום הפרישה שנשא השבוע. מה לא היה שם בנאום - אזהרה מפני "הפשיעה הלאומנית הגואה" שלדבריו "זורעת פורען ופחד בלב הפלסטינים", תמיכה במדיניות הסרת המחסומים שניהל "הפלסטינים והישראלים חיים אחד לצד השני ונוסעים על אותם כבישים", השתלחות חריפה ברבנים ובראשי המועצות שישבו ביציע והגיעו לחלוק לו כבוד "ההנהגה המקומית והרוחנית מורתעת אל מול המיעוט הפורע, זו איננה יהדות בעיני" - וכמובן איך לא - הסתמכות על הרש"פ כגורם מרכזי בשטח "היכולת של פיקוד המרכז להגן על אזרחי ישראל תלויה גם ברשות פלסטינית חזקה".

רק דבר אחד לא היה בנאום. אמירה כלשהי על גדודי הטרור שהוקמו בתקופתו והחזירו את יהודה ושומרון לימי טרום חומת מגן, על שבעת הלוחמים שנפלו בשנתיים האחרונות בערים הערביות, על הירי הבלתי פוסק לעבר יישובי השרון והגלבוע ועל הגזרה שמשאיר אחריו ונמצאת רגע לפני רתיחה. וכאילו כדי להמחיש את האבסורד, דקה אחרי סיום נאומו של פוקס פרסמו בגדודי חללי אלאקצא - הזרוע הצבאית של הפת"ח תיעוד מפיגוע ירי נוסף שביצעו הלילה לעבר הישוב בת חפר. מי יודע, אולי אם היינו מחזקים את הרש"פ בצורה מספקת הפיגוע היה נמנע..

כדי לסכם את מדיניות פוקס בנושא הביטחוני ידרשו עשרה גיליונות שלמים, אך השתדלתי להביא כאן בתמצות את עיקרי הדברים.

בשבוע הבא נביא כאן את חלקו השני של הטור שיעסוק ביחסי פוקס וההתיישבות שאיך נאמר בעדינות לא הסתיימו, ובצדק, בצורה מזהירה.

עד אז נאחל לאלוף החדש אבי בלוט שיעשה חיל בתפקידו, יישם את הלקחים הדרושים ויוביל מדיניות התקפית כנגד הטרור לצד תמיכה בהתיישבות היהודית. לך בכוחך זה והושעת את ישראל.