תחת השם 'יד ארוכה' הוציאה לפועל ישראל בשבת האחרונה מבצע צבאי עוצמתי ויוצא דופן הרחק מגבולות המדינה. מטוסי קרב של חיל האוויר תקפו את מרחב נמל חודיידה שבתימן, זאת בתגובה לשיגורי 220 טילים וכטב"מים של המורדים החות'ים לעבר ישראל בתשעת החודשים האחרונים. האירוע האחרון שהוביל לתקיפה היה בבוקרו יום שישי, כאשר כטב"ם ששיגרו החות'ים התפוצץ בתל אביב, הרג את יבגני פרדר ופצע אחרים. התקיפה בוצעה במרחק עצום של 1,700 קילומטרים מישראל. יעד התקיפה היה נמל חודיידה, נמל הבית של החות'ים, המשמש מקום הכניסה לאספקה של תשתיות טרור ואמצעי לחימה מאיראן. בנמל הותקפו מתקני נפט, בתי זיקוק ותחנת כוח. בעקבות כך נשמעו הדי פיצוצים רבים בכל רחבי האזור, אזורים רבים נותקו מחשמל והתלקחו שריפות ענק שממשיכות לבעור גם ימים רבים אחר כך. עוד דווח כי כתוצאה מהפגיעה וההרס הרב הנמל כולו הושבת. לאחר התקיפה המוני בני אדם באזור נסו על נפשם בבהלה מחשש לפגיעה. רבים אחרים צבאו על תחנות הדלק מחשש למשבר נפט ומחסור צפוי. שעות בודדות לאחר התקיפה איים דובר החות'ים כי התגובה למתקפה הישראלית בוא תבוא. "נגיב לתוקפנות הבוטה בחודיידה ונפגע במטרות חיוניות בישות הציונית. אנחנו נערכים למערכה ארוכה מול ישראל עד שתיפסק התוקפנות ויוסר המצור על עזה. אזור תל אביב אינו בטוח", אמר. תנועת החות'ים הוקמה בתימן בראשית שנות ה־90 של המאה ה־20 על בסיס תושבים מוסלמים שיעים־זידים, וכבר מהקמתה הזדהתה עם חזון אנטישמי ואנטי־ישראלי. "במסגרת המאבק בין השיעים לסונים בתימן השושלת השיעית התחברה לאיראן", מסביר ד"ר יוסי מנשרוף, חוקר איראן ומיליציות שיעיות במכון משגב לביטחון לאומי ואסטרטגיה ציונית. "ההשפעה של ח'ומייני על התנועה החות'ית הייתה דרך המייסד של התנועה, חוסיין בדר א־דין אלחות'י, שהושפע מאוד מדמותו של ח'ומייני וינק ממנו את כל המוטיבציה האנטישמית. אפשר לראות זאת בסיסמאות רוויות השנאה של החות'ים הקוראות להשמדת ישראל". ד"ר מנשרוף מכוון בדבריו לדגל התנועה החות'ית, שעליו חקוק הסלוגן: "מוות לישראל, הקללה על היהודים, הניצחון לאסלאם". מה עשינו להם? מה בכלל ישראל רלוונטית לחות'ים? "כדי להבין את המוטיבציה החות'ית צריך לחזור להגות של ח'ומייני. כבר בעמוד הראשון למשנתו, בספר 'הממשלה האסלאמית', כתוב שהיהודים הם אויבי האסלאם, שמעוניינים להשתלט על העולם, מתנכלים לנביא מוחמד ומנסים לעקור את האסלאם, ולכן צריך להשיב מלחמה שערה נגד היהודים. כך שהמוטיבציה האנטישמית של החות'ים נובעת קודם כול מח'ומייני עצמו. גם מייסד התנועה החות'ית ראה את עצמו מחויב באופן אישי לנקום ביהודים על מה שעשו לנביא מוחמד, והצהיר שבשם האחווה המוסלמית הם מחויבים לנקום על הייסורים של הפלשתינים". אם כך, איך אזרחי ישראל לא שמעו על החות'ים עד המלחמה הנוכחית? "האזרחים אולי לא הכירו את החות'ים, אבל חוקרי איראן שמודעים למוטיבציה האיראנית להגביר את ההשפעה על האזור התחילו להכיר את החות'ים היטב בצומת דרכים היסטורי בשנת 2015. באותה שנה האיראנים האיצו את הסיוע הצבאי והפיננסי שהם העניקו לחות'ים בצורה אינטנסיבית. היה להם רצון לפגוע בסעודיה במסגרת המאבק האיראני־סעודי על ההגמוניה באזור. איראן הבינה שהיא יכולה לפתח מדרום לסעודיה מפלצת טרור שגם תחלוש על הים האדום, כי החות'ים שוכנים במיקום אסטרטגי. מאותו שלב התחילו הברחות של מערכות אמל"ח שונות ושינוע של הרבה מאוד כסף מאיראן לחות'ים". וכיום יש לחות'ים ארסנל גדול של תחמושת? "בהחלט, מדובר בהיערכות של שנים. החות'ים פיתחו יכולות צבאיות מרשימות בזכות האיראנים, גם בעקבות הברחה של אמצעי לחימה וגם באמצעות מומחים איראנים שמעבירים את הידע ללוחמים החות'ים וכך הם צוברים יכולות משמעותיות, שמופנות גם כלפי ישראל וגם כלפי העולם המערבי". ד"ר מנשרוף מציין כי בתהליך מדורג שנפרש על פני עשורים איראן הקימה וטיפחה, לעיתים בסיוע חיזבאללה הלבנוני, את הזרוע הצבאית של החות'ים יחד עם יתר שלוחותיה, שאותן מימנה, אימנה וחימשה. הזרוע הצבאית של החות'ים צברה עם השנים ידע לצד נשק רב ואמצעים מתקדמים הכוללים טילים בליסטיים, צי כטב"מים - כלי טיס בלתי מאוישים, ועוד. "בשורה התחתונה מאז 2015 הפכה תימן להיות מגרש המשחקים של התעשייה הצבאית האיראנית. כך האיראנים שיפרו את יכולותיהם באמצעות ניסוי וטעייה בשדה הקרב במלחמה בין החות'ים לסעודיה, ובמלחמה בין החות'ים לכוחות הפרו־סעודיים הסונים בתימן. עם הזמן החות'ים כבשו את צנעא והקימו בצפון תימן שטח אסטרטגי שכולל את נמל חודיידה שהופצץ בשבת האחרונה על ידי ישראל. הנמל הזה משמש להם כעורק חשוב, הן כלכלי והן צבאי. לשם מגיעה ההברחה האיראנית". האם הפיצוץ של הנמל השבוע הוא בעל ערך אסטרטגי? "נדרשת פרספקטיבה של זמן כדי לבחון האם התקיפה הייתה מוצלחת והיכולות של החות'ים נפגעו באופן דרמטי. אבל בינתיים בהחלט נראה שהתקיפה הייתה יעילה מכמה היבטים. ראשית, התקיפה משדרת נחישות ישראלית ומעבר מהגנה להתקפה. עד כה, במשך תשעה חודשים, ישראל רק ספגה והכילה מאות מתקפות של החות'ים, והמעבר להתקפה עושה רושם גדול", הוא מבהיר. "בניגוד להצהרות של נסראללה ושל ח'אמנאי שמשדרים לקהל היעד שלהם שישראל חלשה, הם נוכחו לראות את מפגן הכוח הישראלי במלוא הדרו, ועוד בשיתוף פעולה עם הסיוע האמריקני שהתבטא בשיתוף פעולה מודיעיני וצבאי. הם מבינים שאיראן עלולה להיות הבאה בתור וזה מצב מסוכן מבחינתם. את הפחד הם לא יקרינו כלפי חוץ, כמובן, אבל אפשר להניח שהם מאוד חוששים כרגע". אתה מעריך שהמסר הגיע עד איראן? "התקיפה בתימן התבצעה במרחק של כ־2,000 קילומטרים מגבול ישראל. הטווח שיצטרכו מטוסי חיל האוויר לעבור כדי לתקוף באיראן הוא 1,500 עד 1,800 קילומטרים, תלוי במסלול הטיסה, ולכן ברור שהמסר בטהראן נקלט. בהכירי את הדמויות הפועלות באיראן, שאני חוקר שנים, אני בטוח שהתקיפה הזאת העלתה את החשש בטהרן מתקיפה דומה אפשרית. ואני משער שכבר עכשיו הם עושים שיעורי בית לראות מה אפשר לעשות כדי למנוע את הגברת המתקפות הישראליות מבחינת הטווח. התקיפה בתימן – 2,000 קילומטרים מגבול ישראל, היא שנייה באורכה בהיסטוריה של חיל האוויר הישראלי, אחרי התקיפה נגד מפקדות אש"ף בתוניס בשנת 1985, שם התקיפה התבצעה במרחק של 2,300 קילומטרים. מאז לא הייתה תקיפה במרחק גדול כל כך. איראן בוודאי מכינה שיעורי בית, והיא בוודאי תפעל מעכשיו לחזק את החות'ים גם בתחום ההגנה האווירית". מסוכן אבל צפוי בנוסף להפגנת הכוח והנחישות של ישראל במתקפה על החות'ים מציין ד"ר מנשרוף כי ישראל הפגינה יכולות מודיעיניות מרשימות: "ישראל ידעה בדיוק היכן רצוי לפגוע ופגעה בעורק הכלכלי והצבאי של החות'ים. בנוסף לכך, החיבור בין ישראל לארצות הברית בהיבט של יכולות התקפיות ומודיעיניות הוא הסיוט השני בחשיבותו לראשי המשטר באיראן אחרי הפיכה עממית. כשהם רואים את הסיוט הזה מתגשם לנגד עיניהם וישראל וארצות הברית משלבות זרועות – יש לכך אפקט משמעותי, גם מול נסראללה ולא רק מול איראן". ד"ר מנשרוף רואה במתקפה הישראלית איתות קריטי גם למדינות נוספות באזור, כמו מצרים, ירדן, האמירויות ובחריין. "ישראל הקרינה כוח גם מול השותפות הסוניות שלה, שמביטות בכיליון עיניים במאבק שמתחולל בין ישראל לאיראן ושלוחותיה. ולכן היה חשוב שישראל תראה לשותפות הללו שיש עדיין מישהו שיוצא נגד איראן בעוצמה". המצרים סופגים הפסדים כלכליים כבדים בגלל החות'ים אבל לא יוצאים נגדם בפומבי. "זה בדיוק העניין. המצרים והסעודים לא יכולים, למרות ההפסדים והפגיעה הכלכלית, לצאת בצורה חד־משמעית נגד איראן, כי הם לא רואים נשיא אמריקני נחוש שיוביל חזית עיקשת מול איראן. כרגע בוושינגטון יושב נשיא שלא אוכף אפילו את הסנקציות שהאמריקאים הטילו על איראן, ובכך הוא מעניק לאיראנים חמצן כלכלי חשוב בדמות של כמה עשרות מיליארדי דולרים", הוא קובל. "האמריקאים בעקביות נמנעים מעימות ישיר עם איראן ואדרבה, הם אפילו מחזיקים את ישראל לא לפתוח במלחמה כוללת בצפון מחשש שאיראן תתערב וזה יחייב אותם להסתבך במלחמה האזורית. מפגן הכוח הישראלי בתימן הוא המקסימום שהאמריקנים מאפשרים לישראל לעשות. ההוראה היא: תפגעו בשליח ואל תפגעו במשלח האיראני, וכאן אנחנו נכנסים לבעיה חמורה", מתריע ד"ר מנשרוף. "המדיניות שישראל מבצעת כרגע היא כמו לנסות לרוקן את הים באמצעות דלי. אנחנו תוקפים את השליח. אנחנו גם יכולים למחוק את יכולת הכטב"מים של חיזבאללה באמצעות מתקפות נחושות וסדרתיות, אבל ביום שלמחרת איראן תשלח תגבורות ואספקה ואז למעשה ההישג הישראלי יהיה מוגבל ביותר ותחום בזמן. לכן ישראל חייבת לעשות עיצוב מחדש והתאמה של צעדיה שיתאימו למציאות שלאחר השבעה באוקטובר". בעצם אתה אומר שהתמודדות של ישראל עם השלוחות האיראניות לא תפתור את הבעיה מהשורש והיא חייבת להישיר מבט לאיראן. "נכון מאוד, וזה צריך להיעשות באמצעות כמה שיותר בניין כוח. כלומר, ישראל לא יכולה לקצץ בטנקים. מדינת ישראל צריכה יותר מטוסים, יותר יכולות מודיעיניות ושיתוף פעולה עם המדינות הסוניות. שיתוף פעולה שמשרת את האינטרסים של כולם. בסופו של דבר אנחנו רואים שכמעט כל אמצעי הלחימה שיש באיראן בסופם יגיעו לידי חיזבאללה, חמאס או החות'ים, ולכן ישראל צריכה לקחת בחשבון שגם לשלוחים של איראן קיימות יכולות כאלה, ושעליה לפגוע באותו אמל"ח כבר בשטח איראן, לפני שזה יעבור לשליח. אנחנו חייבים להיות הרבה יותר אקטיביים ולאמץ דוקטרינת ביטחון שהיא הרבה יותר מותאמת למציאות האזורית העכשווית", הוא פוסק. מנשרוף מצביע על שינוי דרמטי שהתחולל בחודשים האחרונים בהתנהלות האיראנית, ושדורש התאמה מהצד השני. "אנחנו במציאות שבה איראן לראשונה מפעילה את כל השלוחות שלה נגד ישראל בו זמנית. מדובר בעצם בשינוי היסטורי מסוכן אבל צפוי. על סמך התקדמות אסטרטגיית השלוחים האיראנית, הצהיר בשנת 2019 מפקד משמרות המהפכה חוסיין סלאמי שחיסול ישראל הוא כבר לא חזון אלא משימה ברת ביצוע. לכן ישראל צריכה להתאים בדחיפות את תפיסת הביטחון שלה למציאות המשתנה. היא לא יכולה להשלים יותר עם הקמת מפלצות טרור על גבולה הן בצפון והן בדרום. המצב בתימן הוא תוצאת הזנחה של שנים מצד האמריקאים ומדינות המערב", הוא מאשים. "חייבת לקום קואליציה של מדינות בראשות האמריקנים שתייצג חזית קשוחה והחלטית מול האיראנים וגרורותיהם באזור". זהירות, משוגעים סגן אלוף במילואים ד"ר אייל פינקו, מומחה למודיעין, סייבר וביטחון לאומי, מציין כי אין לזלזל באיום החות'י. "אחרי מלחמת אזרחים עקובה מדם החות'ים השתלטו על חלקים מתימן והצליחו להקים אוטונומיה בצפון תימן. החות'ים שולטים בערך בשליש מהמדינה ויש להם צבא גדול, כשההערכות נעות בין 150 ל־250 אלף לוחמים. קיימות ההערכות שונות, אבל אף אחד לא יודע את המספר המדויק", הוא מציין. "הם מצוידים במיטב התוצרת האיראנית, שכוללת כטב"מים, טילי שיוט, טילים בליסטיים ועוד שלל אמצעים. הם גם מאומנים על ידי חיזבאללה ואיראן. ארגון חיזבאללה הקים שם בסיסי צבאי לאימונים. החות'ים הוא בהחלט ארגון גדול וחזק", מדגיש פינקו. "משנת 2009 אבל ביתר שאת משנת 2012 הארגון החות'י נלחם בסעודים ובמצרים, עד 2021, אז החלה הפסקת אש בין הצדדים. זאת אחת הסיבות לכך שהסעודים והמצרים חוששים מאוד מהתלקחות הלחימה איתם שוב. החות'ים הסבו להם נזקים כבדים מאוד. החות'ים הם שליחי איראן ופועלים בשם איראן, והם הזרוע הארוכה של האיראנים בים האדום". ד"ר פינקו מעריך כי הנזק שנעשה לחות'ים בעקבות המתקפה הישראלית כבד ביותר: "מדובר בתקיפה שהיא משמעותית וגדולה. נמל חודיידה הוא הנמל המרכזי של החות'ים. משם מגיעים נפט, סחורות ומזון ו־80 אחוזים מהאמל"ח האיראני. זה נמל גדול עם הרבה מאוד מאגרים לאחסון נפט. הוא גם נמל עמוק שאוניות גדולות יכולות לעגון בו, ולכן הפגיעה בו היא רבה, פרט ללהבות ולפיצוצים שהם בעלי אפקט תודעתי. זו גם פגע בקווי האספקה האיראניים". האם במתקפה כזאת יש מסר לאיראן? "יש פה מסר עוצמתי לחות'ים אבל גם מסר חד וברור לאיראנים. זהו איתות חשוב מאוד. בהחלט מדובר בנזק כבד. מדובר במתקן אסטרטגי ראשון במעלה מבחינת החות'ים. לאורך כל השנים גם המצרים וגם הסעודים וגם בתקיפות האחרונות שעשו האמריקאים והבריטים - אף אחת מהן לא העזה לפגוע שם, ודווקא ישראל פתחה פה בפעולה משמעותית מאוד. אז הסיפור מול איראן הוא איתות שאנחנו יכולים להגיע לאן שנחפוץ ולייצר תקיפות, כולל תקיפות עם היקף פגיעה נרחב במקומות מרכזיים ואסטרטגיים". לגבי המסר לאיראן וחיזבאללה, ד"ר פינקו מלין על הדואליות ביחסה של ישראל לפגיעה בשטחה: "יש פה משהו שהוא קצת בעייתי, כי מצד אחד אנחנו נותנים לאיראן ולחיזבאללה להבעיר את הגליל עם פגיעות והרס רב, אבל פגיעה מסכנה של כטב"ם אחד בתל אביב גוררת אחריה תקיפה דרמטית כזאת. יש פה מסר מאוד בעייתי לאיראנים ולחיזבאללה שיש אזורים בישראל שהם שווים יותר ויש אזורים ששווים פחות. המסר פה הוא מסר כפול כלפי האיראנים וכלפי חיזבאללה". החות'ים משדרים לפחות כלפי חוץ שהתקיפה רק חיזקה את המוטיבציה שלהם לתקוף את ישראל. כיצד להערכתך הם ינהגו? "ברור שהחות'ים ישדרו שזה שום דבר ושזו מכה קלה בכנף. הם חייבים את זה מול האיראנים, והם חייבים לעשות את זה גם מול העם היושב בחבל הארץ החות'י, וזה בסדר. זה חלק מהתעמולה שהם עושים פנימה לתוכם. מצד שני, אנחנו מבינים שהם חטפו מכה קשה. צריך לזכור שהחות'ים, חוץ מזה שהם שליחי האיראנים והם הזרוע התימנית של האיראנים, יש להם גם הסכם ליצירת תקיפות מתואמות עם המיליציות השיעיות בעיראק ובסוריה, ואנחנו עלולים לחטוף בתקיפה מתואמת לא רק מהחות'ים אלה גם מהעיראקים ומהאזור בו זמנית. כך שגם את זה צריך לקחת בחשבון". האם מדובר מבחינת ישראל בנקודת מפנה במעבר ממגננה להתקפה? "עד עכשיו הייתה ישראל במגננה מול החות'ים באופן פסיבי, בשאיפה לא להתגרות או לגרום לתגובות משנה נוספות. ישראל העדיפה שהזירה הזאת תהיה שקטה ככל האפשר. זאת זירה שפעילה כבר תשעה חודשים, על ידי תקיפת אוניות, תקיפת אוניות ישראליות וסגירת מצרי באב אל־מנדב, וגם בירי טילים לעבר אילת והדרום. כך שהזירה הזאת פעילה מאוד, אבל ישראל העדיפה שהאמריקנים והבריטים יעשו את העבודה המלוכלכת ושחיל האוויר וחיל הים יגנו על השמיים הישראליים ולא להיכנס למערכה כבדה יותר מתוך הרצון להתמקד בעזה. אני חושב שישראל הייתה חייבת לתת את המכה הזאת על החות'ים, זה מראה על היכולות שלנו ומעביר שדר לכל אויבינו. אני מניח שתהיה מתקפה חות'ית נוספת. הם מצידם יהיו צריכים להראות שהם לא נשארים חייבים. ובמזרח התיכון, כמו במזרח התיכון, הכול יכול להתלקח בשעות, אז נראה לאן זה יוביל", הוא אומר ומסכם: "אני לא חושב שיש כאן נקודת מפנה. ישראל עדיין רוצה לשמור על שקט בזירה החות'ית ולא להיכנס למערכה בזירה הזאת, ולכן אין מה לצפות פה לשינוי מגמה. מדובר יותר בהנפת תמרור אזהרה שאומר: תיזהרו, אל תתחילו איתנו. אנחנו משוגעים, אל תתעסקו איתנו. כיצד זה יתפתח מכאן? את זה נדע בימים ובשבועות הקרובים". ***
