חיסולו של איסמעיל הנייה בלב טהרן, לצד חיסולו של רמטכ"ל חיזבאללה פואד שוכר, השלים יממה אפקטיבית במיוחד מבחינת צה"ל, והמשיך את שינוי הגישה בניהול המלחמה שחל מאז יצאו בני גנץ וגדי איזנקוט מקבינט המלחמה. יחד עם החיסולים הללו, ועם חיסולו של מוחמד דף שטרם אומת סופית, המלחמה בתוך רצועת עזה ממשיכה כל העת.
במערכת הביטחון מרבים להצביע על העובדה כי בניגוד לעבר, חמאס לא מצליח להגיב במטחי רקטות על חיסולי הבכירים בהנהגתו, עדות לעובדה כי כוחו הצבאי ברצועה ספג מכות קשות. לצד זאת בצה"ל, בדגש על דרגי השטח, ממשיכים להדגיש כי הדרך לחיסולו של חמאס, הן ככוח צבאי והן ככוח שלטוני, עדיין מורכבת. גורמים בכירים בצה"ל המעורים בניהול המלחמה תיארו בשיחות עם 'בשבע' את תוכניות צה"ל לפירוק אחיזתו של חמאס בחלקה הצפוני של הרצועה, השטח שמצפון לציר נצרים.
במהלך השיחות הרחיבו אותם גורמים על פרטי התוכנית, על הקשיים שאיתם צה"ל מתמודד בשטח, ומעל לכול, על הסכנה ששורת ההישגים שכבר הושגו והמטרות שהציב הדרג המדיני לצבא יתמסמסו במסגרת עסקה שתקבל את תנאי חמאס, תסיג את כוחות צה"ל מהרצועה ותעצור את המלחמה לפרק זמן ממושך.
על פי התוכניות שצה"ל גיבש, המטרה העיקרית בשלב זה היא ריקון מוחלט של צפון הרצועה מתושבים. על מנת לעשות זאת, צה"ל והמנהל האזרחי מעודדים את האוכלוסייה לעבור את ציר נצרים לכיוון דרום הרצועה. יש להזכיר כי גם בראשית המלחמה, כשישראל החלה את התמרון הקרקעי בצפון הרצועה, היא עודדה את תושבי צפון הרצועה להגר לדרומה. מאות אלפי עזתים עברו באותה תקופה לכיוון מחנות המרכז, חאן יונס ורפיח. מאז מופעלת מערכת לחצים כבדה על תושבי צפון הרצועה לחזור למקומם, וחמאס מגדיר זאת כיעד עיקרי. ישראל, כפי שאנחנו מדווחים, לא רק שמסרבת לעשות זאת, אלא ממשיכה לנסות ולרוקן את צפון הרצועה מתושבים.
ריקון צפון הרצועה מתושבים הוא הצעד הראשון בתוך שורה ארוכה של צעדים שצה"ל מתכנן לגזרה הזאת. מבחינת צה"ל, ברגע שתושבי הצפון יעברו לדרום הרצועה, צה"ל יוכל לחסל ביעילות גבוהה יותר את קיני הטרור שקיימים באזור, וגם יוכל לחפש טוב יותר אחר חטופים.
הגורמים ששוחחנו איתם הסבירו כי מבחינת יכולות תאורטיות, צה"ל יכול לעמוד במשימה זו. המודל המוצלח, כך הם מתארים, הוצג בפינוי רפיח, מהלך שהעולם הגדיר ככמעט בלתי אפשרי, כזה שיוביל להרוגים רבים, אלא שבפועל הוא התנהל בצורה מופתית וללא נפגעים. יחד עם זה מבחינה מעשית כוחות הביטחון מתמודדים עם שורה של קשיים שמפריעים מאוד למבצע לריקון צפון הרצועה.
הקשיים הללו מתחלקים לשני חלקים. הראשון, חוסר רצונם של תושבי הצפון שנותרו בצפון הרצועה להגר לדרומה. מדובר באוכלוסייה שמקורבת הרבה יותר לחמאס מאלה שכבר עזבו, ועד היום היא סירבה לנטוש את העיר עזה וסביבותיה. יש לציין שחלק בלתי מבוטל מהמגויסים החדשים של חמאס מגיעים מאותה אוכלוסייה שסירבה להתפנות.
הקושי השני הוא הפעילות המאומצת של חמאס למנוע מהתושבים לעקור לדרום. "זה אירוע מורכב מאוד", אומרים גורמים ביטחוניים. "גם כשיש אנשים שכן רוצים לעבור לרצועה, חמאס עוצר אותם בדרך. במקרים הטובים הוא לוקח להם את כל הרכוש ושולח אותם חסרי כול לציר נצרים. במקרים אחרים הוא יורה בהם".
צה"ל יכול בכלל להתמודד עם המציאות הזאת?
"זה מורכב מאוד. לפני כמה ימים דיברנו עם דמויות שעזרו לנו לעודד את התושבים לעבור לדרום הרצועה, והם אמרו לנו שחמאס מצליח בדרך הזאת להוריד את הרצון לעקור לאפס. צה"ל מנסה לחסל את אותם מחבלים שעוצרים את התושבים מלעבור, אבל בכל פעם שמחסלים אותם, מיד חמאס מציב חדשים שימלאו את מקומם. בסוף לא מדובר במחבלים בכירים, אלא בזוטרים ביותר שיש. כאלה שקל מאוד להחליף אותם בכוחות חדשים".
התנאי לפירוק חמאס – ציר נצרים
התוכניות של צה"ל לגזרת צפון הרצועה נרחבות למדי. אין להן תאריך יעד, אבל יש שלבים מוגדרים. על פי התכנון, לאחר שתושלם העברת תושבי הצפון יחל צה"ל בטיהור מלא של השטח, במטרה שלא יישארו בו יותר חמושים, לא של חמאס ולא של הג'יהאד האסלאמי. לאחר ששלב זה יושלם תחל ישראל להחזיר בהדרגתיות את התושבים מדרום הרצועה לצפון, תוך פיקוח קפדני על זהות האנשים שיחזרו דרך ציר נצרים.
לאחר מכן צה"ל יחל לבסס גורמים מקומיים כחלופות שלטון לחמאס, שינהלו את החלקים האזרחיים בגזרה, בזמן שצה"ל ימשיך להחזיק באחריות הביטחונית. יש לציין שהניסיון הקודם לבסס חמולות מקומיות שישלטו ברצועה נחל כישלון חרוץ, שכן חמאס חיסל את החמולה ששיתפה פעולה עם ישראל. זאת אחת הסיבות העיקריות לכך שישראל חותרת הפעם לניקוי צפון הרצועה מאנשי חמאס, על מנת להקשות עליהם את סיכול המהלך.
אותם גורמים ביטחוניים המעורים בתוכניות צה"ל חוששים כי העסקה מול חמאס, זאת שנמצאת בדיונים כבר כמה שבועות, עלולה למנוע מצה"ל לממש את התוכניות הללו, ולמעשה למנוע מישראל לפרק את יכולותיו של חמאס ברצועה, כפי שמטרות המלחמה נוסחו וכפי שראש הממשלה נתניהו, שר הביטחון גלנט והרמטכ"ל הרצי הלוי אמרו שוב ושוב לאורך חודשי המלחמה.
"אנחנו יודעים שחלק מרכזי בהסכם יהיה חזרה של תושבים לצפון הרצועה כבר בשלב הראשון. זה למעשה בדיוק הפוך מהתוכניות של צה"ל, ולא סתם. חמאס רואה במהלך הזה נכס. כזה שיאפשר לו להתבסס מחדש בצפון הרצועה", אומרים הגורמים.
במסגרת העסקה המדוברת מתקיימים דיונים גם על נסיגה מציר נצרים ומציר פילדלפי. מה ההשלכות של צעד שכזה?
"אני אגיד משהו חריף, אבל חייבים לומר אותו. מהלך כזה הוא למעשה כניעה של ישראל, ומחיקת כל ההישגים שהשגנו במלחמה במחירים כבדים. אני לא יודע איך מי שיאשר עסקה שכזאת יוכל להסתכל בעיניים של משפחות החיילים שנפלו בקרבות ובעיניהם של החיילים שנפצעו ויסחבו את הפציעות הקשות שלהם כל החיים. בעצם נותנים לחמאס את כל מה שהוא רוצה, בתוספת היכולת להשתקם".
"ויתור על מסדרון נצרים משמעותו החזרת העיר עזה וצפון הרצועה לשליטת חמאס, אובדן מנוף לחץ משמעותי על ארגון הטרור והשלמה מצד ישראל עם קיומן של מנהרות במרחבים שיאוכלסו", אומר ראש המטה לביטחון לאומי לשעבר וראש מכון משגב לביטחון לאומי ואסטרטגיה ציונית מאיר בן שבת. "מבחינת חמאס יציאת צה"ל מהמסדרון הזה אמורה לאפשר את חזרתם של 'העקורים' לבתיהם בצפון הרצועה. בראייתם, זהו אחד המרכיבים החשובים בהחזרתה של הרצועה למציאות של 6 באוקטובר".
באמת מדובר בציר חשוב כל כך? הרי אנחנו רואים את כמות המחבלים הגדולה שכוחות צה"ל נתקלים בה בכל פעם מחדש בצפון הרצועה.
"השליטה במסדרון נצרים תשמר את האפשרות לחדש את הלחימה, תמנע את החזרה לשגרה בעזה ובצפון הרצועה תחת ממשל חמאס ולא תאפשר נרמול של האזור הזה כל עוד יש בו עשרות קילומטרים של מנהרות. אלה המטרות העיקריות של ההחזקה בציר הזה על ידי ישראל".
האם מדובר בנושא שישראל יכולה להתפשר בו?
"צריך לזכור שישראל והמדינות המתווכות נמצאות מול חמאס בעמדת כוח שמאפשרת התמקחות. במישור הצבאי, ישראל לאחר רצף של הישגים מבצעיים שהתחיל עם ההתקפה על מרחב רפיח וכלל את כיבוש ציר פילדלפי, חילוצם של ארבעת החטופים במבצע בנוסייראת, חיסולם של רמטכ"ל חמאס מוחמד דף, בהנחה שאכן חוסל, ושל מפקדת חטיבת חאן יונס ראפע סלאמה, ביסוס האחיזה במסדרון נצרים, פשיטות מוצלחות בעיר עזה ובמרחב חאן יונס, החזרת גופותיהם של חמשת החללים שנרצחו ונחטפו לרצועה, וכמובן חיסולו של הנייה בטהרן - שעליו ישראל לא קיבלה אחריות. בזירה הבין־לאומית הקשב העולמי מופנה לסוגיות בוערות אחרות מלבד עזה, הביקורת על ישראל נמשכת אבל השפעותיה על המלחמה מוגבלות, בתי הדין בהאג לא עצרו את ישראל מלפעול, מדינות הסכמי השלום שימרו את יחסיהם עימה למרות הזעם ברחובות, ופה ושם אפילו נמשכו הדיבורים על הסכמי נורמליזציה עתידיים. המטרה מבחינתנו היא לשחרר את מרב החטופים במחיר הנמוך ביותר האפשרי ובתנאים שלא יאפשרו לחמאס להתאושש. כרגע, הווקטור הצבאי והווקטור המדיני אינם לטובת חמאס, והזמן כבר לא פועל לטובתם, ולכן אין סיבה שנתקפל מול דרישתם".
כאמור מלבד הדיונים על נסיגה מציר נצרים, צוותי המשא ומתן דנים על נסיגה, חלקית או מלאה, מציר פילדלפי, הציר שישראל הגדירה מהרגע הראשון של המלחמה כיעד אסטרטגי בעבורה. בנקודה זו עמדתו של בן שבת נחרצת למדי. "לסוגיית השליטה בציר פילדלפי עשויה להיות השפעה מכרעת על תוחלת הישגיה של ישראל במלחמה זו. מידת השליטה בציר הזה תכתיב לא רק את משך הזמן שיידרש לאויב כדי לשוב ולאיים על ישראל, אלא גם את סוג האיומים ואת עוצמת הסיכונים שאיתם נצטרך להתמודד בעתיד. השליטה בציר פילדלפי היא אחד ההישגים המערכתיים של ישראל במלחמה הזו. שליטה זו היא תנאי הכרחי כדי למנוע מחמאס להשתקם. בלעדיה ישראל תתקשה למנוע את התחמשות עזה ואת הפיכתה לבסיס טרור בעתיד. זהו גם יישום של לקח מרכזי מכישלון מאמציה של ישראל, בשני העשורים האחרונים, למנוע את ההתעצמות הצבאית בעזה. ניסיון העבר לא מאפשר להסתמך על גורמים זרים, תהא זהותם אשר תהא. נסיגה ישראלית מהציר הזה היא מהלך כמעט בלתי הפיך, שיזמין עליה לחצים גם בכל משא ומתן עתידי בסוגיה הפלשתינית".
הפתרון המוצע, במסגרת ההסכם, הוא הסתמכות על סנסורים ואמצעים טכנולוגיים אחרים שיחליפו את הנוכחות הישראלית בציר. זה בכלל מודל בר קיימא?
"כל בר דעת מבין כי אין די באמצעי גילוי ופיקוח כדי למנוע ולסכל הברחות. בנוסף להם נדרשת 'רגל מסיימת', כוח אכיפה מבצעי שיודע להגיב בזמן רלוונטי לכל אירוע. בלי שליטה ישראלית, נהיה סמוכים על חסדיהם של גורמים זרים שמערכת השיקולים שלהם אינה זהה לשלנו. הסתמכות על הסדרים בין־לאומיים כתחליף לכך לא הוכיחה את עצמה בעבר, ואין שום יסוד להניח שהיא תוכיח את עצמה בעתיד".
האם בלחץ המדיני הקיים כיום, אפשר להתחייב שישראל תחזור להילחם אחרי עצירת מלחמה למשך 7-6 שבועות?
"התעקשותה של ישראל להכניס להסכם סעיפים שאינם מונעים ממנה לחזור ללחימה לאחר השלב הראשון אמורה לתת מענה לחשש הזה, אלא שהיא מתעלמת מהדינמיקה של תהליכים כאלה. לאחר שמכונת המלחמה תיכבה, יהיה קשה עד בלתי אפשרי לחדש אותה בהרמת מתג. העולם יתנגד לכך (וגם מארצות הברית יהיו לחצים בגלל סמיכות הזמנים לבחירות). גם מבית יהיה קשה לגייס תמיכה, לנוכח המחירים והאתגרים הנוספים שיעמדו על הפרק".
ובמצב העניינים הזה, אם ישראל תלך למהלך הזה, בדגש על נסיגה מציר פילדלפי ומציר נצרים, האם חמאס יוכל להשתקם במהרה ולשלוט מחדש על הרצועה?
"כן, בלי שום ספק, ולא יידרש לשם כך הרבה זמן".
"90 רון ארדים חדשים"
פרט לבעיות הקשות שהציפו הגורמים הצבאיים בנוגע לעסקה, ובהן גם עסק בן שבת, גם בתחום העיקרי של העסקה, סוגיית החטופים, העסקה יוצרת בעיה קשה. לפי המתווה המתגבש, מספר החטופים שיוחזר בשלב הראשון עומד על עשרות בודדות מתוך 115 החטופים שבשבי החמאס, ולא ברור אם מי שיוחזר הם החטופים שבחיים. בימים האחרונים דורשת ישראל שכל החטופים שיחזרו יהיו חטופים חיים, ובתגובה האמריקנים פתחו במסע תדרוכים על פיהם ישראל, ובמיוחד ראש הממשלה נתניהו, מנסים לסכל את העסקה בדרישה הבסיסית הזאת. בנוסף לכך, העסקה לא מבטיחה שום ערובות לכך שחמאס אכן ישחרר את שאר החטופים במסגרת השלבים הבאים של המשא ומתן.
"העסקה הזאת היא עסקת הפקרה. היא מפקירה את חייהם של מרבית החטופים, שפשוט יישארו מאחור בידי חמאס", אומר דיצה אור, אימו של החטוף אבינתן אור. "העסקה מפקירה את כל הגברים הצעירים, שלא ישוחררו במסגרת העסקה. כל מי שלא ישוחרר בעסקה, ואנחנו מדברים על בערך 25 בלבד שכן ישוחררו, יישאר בשבי לנצח. אנחנו מדברים על 90 רון־ארדים. זה בלתי נתפס. העסקה הזאת היא גזר דין מוות לבן שלי".
בהסכם מדובר שיהיו כמה שלבים להחזרת החטופים, ובסופם כל החטופים יחזרו. מדוע אם כך את סבורה שמי שלא יחזור בשלב הראשון לא יחזור בכלל?
"כי אנחנו נותנים לחמאס את כל מה שהוא רוצה, מוותרים על כל מנוף לחץ שלנו, משדרים לאויבינו שאנחנו חלשים, ולא שומרים שום ערובה אמיתית להמשך ביצוע העסקאות. אנחנו אומנם פגענו ביכולות הצבאיות של חמאס, אבל לא סיימנו את המלאכה ובסוף, אם נחתום על העסקה, המסר יהיה שאנחנו נכנענו. אנחנו נותנים להם לשקם את כל השלטון והיכולות שלהם ברצועה, הם יחזרו להיות הכוח המוביל ברצועה שלא תהיה לו שום סיבה להמשיך בשלבי ההסכם".
מבין הסעיפים בהסכם, מה הדבר שהכי מדיר שינה מעינייך?
"כל ההסכם. אבל אם צריך להצביע על נקודה ספציפית, זו המחשבה שאפשר לסגת מציר פילדלפי. דרך ציר פילדלפי אפשר להבריח את החטופים לכל נקודה בגלובוס. אנחנו לא הצלחנו להחזיר את החטופים כשהם נמצאים שני מטרים מהגדר שלנו, איך בדיוק נעשה את זה כשהם בכל מקום בעולם? אני לא יכולה לתאר כמה המחשבה הזאת מטריפה אותי כאמא שהבן שלה שם".
מישהו מצוותי המשא ומתן ישב איתכם וניסה לתת לכם תשובות על החששות הללו?
"ישבנו עם ניצן אלון, איש צוות המשא ומתן, לשיחה ארוכה מאוד בנושא. ברמה האנושית הוא היה מאוד אמפטי, אבל הוא לא הצליח לתת לנו תשובות. הוא אמר שאנחנו שומרים על מנופים שיגרמו לכך שלחמאס יהיה אינטרס להמשיך לשאר השלבים, אבל הוא לא הצליח לומר מהם אותם מנופים. גם המחשבה שאם נעצור עכשיו את המלחמה ל־7-6 שבועות ונוכל לחזור ולהילחם אחר כך, או אפילו תוך כדי אם חמאס לא יעמוד בתנאים, נורא נאיבית. הלחץ הבין־לאומי שיהיה פשוט לא יאפשר דבר כזה".
מה לדעתך כן צריך לעשות ויכול להחזיר את כל החטופים הביתה?
"יש הרבה דברים שאפשר לעשות, ואני מאמינה שהם יובילו לכך שכל החטופים יחזרו הביתה באותו יום. החיסול של הנייה, לדוגמה, הוא אחד מאותם דברים. בעיקרון, ככל שנפעיל לחץ יותר כבד ויותר מסיבי על חמאס, ככה הסיכוי שנחזיר את כולם ילך ויעלה. אבל במקום זה אנחנו עושים בדיוק הפוך".
יש אכזבה מההנהגה בעקבות כך?
"בוודאי. יש אכזבה מההנהגה המדינית ומההנהגה הביטחונית. יש אכזבה עמוקה מכל השכבה הביטחונית שמחזיקה בעמדות תבוסתניות. לא כולם כאלה. יש בצמרת הצבא גם קצינים מדהימים, שהפכו בחודשים האחרונים לחברים בלב ובנפש שלנו, והם כן מגיעים עם תודעת ניצחון וחוסר מורא, אבל לצערי הם המיעוט. רוב ההנהגה שלנו מחזיקה בעמדות של כניעה. וזה מאכזב עוד יותר כשרואים את הפער בין דרגי השטח, הלוחמים שאי אפשר לתאר את הגבורה שלהם, את הרצון שלהם להחזיר את החטופים הביתה, לבין ההנהגה, ובמיוחד הרמטכ"ל הרצי הלוי, שאין לה את אותה רוח שיש לחיילים ולעם הנפלאים שלנו. את הרצי אני מכירה באופן אישי כבר הרבה מאוד שנים. היינו יחד בצופים הדתיים, בגדוד צופית בשבט משואות בירושלים. מאז שאבינתן נחטף, במשמרת שלו ובאחריות שלו, הוא מעולם לא שוחח איתי, הוא מעולם לא בא לפגוש אותי. אפילו הודעה הוא לא שלח לי, אף שהוא מכיר אותי באופן אישי שנים ארוכות".
"את הבן שלי הפקירו פעמיים", היא חותמת. "פעם אחת ב־7 באוקטובר אף שכל הסימנים היו גלויים, ובפעם שנייה אם ילכו על העסקה הזאת, והפעם זאת תהיה הפקה במזיד ובעיניים פקוחות".
***
