נדב גדליה
נדב גדליהצילום: באדיבות המצלם

1. בראש רשימת ההורדות הפופולריות נמצאת עכשיו Temu - אפליקציית קניות המונית העושה כל שביכולתה כדי לפתות אותי להתקין אותה. וזה מפתה. מאוד. גלישה קלה לאתר החברה וכבר אני מפוצץ ברגע במוצרים שקשה לעמוד בפניהם.

גם אם הצלחתי איכשהו להימלט מהמחירים הזעומים למוצרים מיותרים שנראים נחשקים במיוחד, מגיעה המשיכה לפנק את הילד באיזו מכונית על שלט נוצצת במחיר רצפה. היא תשמח את הילד ואני אוכל לגזור קופון אהבה חינוכי שבמסגרתו תיווצר עדות מוחשית לכך שאני 'אבא מפנק'.

תגידו לי אתם איך ממשיכים מכאן כי לי לא ממש ברור מה עושים ברגע שבאתר טמו קופץ לי משום מקום גלגל הגרלה ואני זוכה דרכו בנקל ב-400 ש"ח דמי קופונים שבין שניה מכפילים את עצמם ל-800 ש"ח. הרבה לפני שמצאתי את ה-X הסוגר וכבר עומדות מולי המוני מכוניות על שלט שאפשר לרכוש - אבל היי, זה רק 'באפליקציה בלבד' ורק אלוקים יודע איך הגעת לפתע לדף ההורדה הישיר שלה בגוגל פליי.

2. אין ספק, קשים הם חייו של האדם המודרני עלי אדמות המופצץ בפיתוי רכישה מקצועיים מדי הלוחצים על כל הבלוטות, בו זמנית. כשנחשפתי לעומס הפרסומות של טמו לא ממש חשתי בפיתוי אל מול המחירים המגוחכים. ה'אני החושד' טען שיש כאן תרגיל כלשהו. כזה שאפילו לצרכן נבון מינוס היה קשה ליפול בו.

אחר כך קראתי שזאת ככל הנראה אסטרטגיה אשר במסגרתה טמו מוכנה להוציא ימבה כסף כדי לרכוש את ליבי לטווח הארוך.

הווי אומר: ליבי הוא המוצר. מיליונים כבר הורידו את טמו וע"פ פרסומים טמו מבסוטה מנתח השוק שהצליחה לכבוש משום מקום, תרתי משמע.

3. כפי הנראה, טמו הולכת על אסטרטגיה חדשנית המשחקת על הריקנות. מישהו הבין שחלק גדול מהאנושות לא באמת צריכים הרבה, אך כמהים למשהו אחר: בידור. את זה טמו עושה בענק, תחת הסלוגן המעודד אותנו 'לקנות כמו מיליארדר' היא משווקת לנו את היכולת לרכוש שלל מוצרים 'מושכים' שאין צורך לחפש אותם, אלא להתוודע אליהם ולהתמלא בתחושת החמצה, פיצוי עצמי, השלכה שמשם תבוא שמחה כלשהי ושאר ירקות צרכניים.

באופן מסוים, עשו את זה כבר קודם, אך לא באגרסיביות דיגיטלית שכזאת ובהנחה שגם ככה אנחנו גוללים מתוך שעמום ומילוי פרקי זמן 'מתים'. כביכול, אם כבר אנחנו גוללים את נפשנו לריק, מדוע שלא נשלם על משהו כשהראש גם כך רעב באותו פרק זמן לריגושון כלשהו?

4. בינתיים, ברוך השם, אני עומד בהצלחה מול העומס הנוצץ. ה'אני החושד' שואל מדוע ל'טמו' כל כך דחוף שאתכנס לאפליקציה? מה רע לרכוש דרך האתר בפייפל, למשל? החשדנות מסייעת לי לא להתקין את טמו על הטלפון כי מאז ומעולם לא היה ברור לי מה כתוב בשלל תקנוני הרכישה והפרטיות שאנחנו נאלצים לאשר בלי לקרוא כדי להגיע ליעד רכישה כלשהו.

ועדיין, נסלל בי בלי משים כביש עוקף; זה שטוען שאפשר להתקין את האפליקציה על טלפון ישן כלשהו רק לשם רכישות מוזלות. למה לא?

מאידך, קשה להתעלם מהפירסומים לגבי חיי העובדים בפסי היצור ההמוניים והתדמית הבעייתית שמאחורי מוצרים מוזלים מדי. החשק לרכוש דווקא בארץ (גם אם המוצר מיוצר בסין) נשמע לגיטימי ובטוח יותר; כל שכן כשמדובר בחיסכון של כמה עשרות שקלים ובבור פתוח של אלפי שקלים בפוטנציאל. כי ככה זה כשעברת את משוכת התקנת האפליקציה. אתה שם. חשוף לכל המיותר והמושך. עכשיו לך תמחק את זה - במקום לרכוש משם עוד משהו.

5. גם לפייסבוק נכנסתי מאוחר מדי והנה היא עומדת בתפארתה המבויישת וגוזלת לי קצת יותר זמן ממה שצריך. אבל בפייסבוק לא היה צריך פייפל והמסע אל ההרגל היה חינמי ומתגמל מדי. האם טמו המבקשת ממני אמצעי תשלום והתקנת אפליקציה תכניע אותי בסופן של חפירות פרסומיות בלתי פוסקות דרך הפיד בפייסבוק; או שזאת הזדמנות פז להמעיט את השימוש בפייסבוק בעל כורחי כדי לא להיתקל בפרסומות המעיקות של טמו?

נדב גדליה הוא יוצר הסרטים "אבא עם אלוקים", "מדריך למתבונן האמיץ", "רווק עם אלוקים" והספר הקצר "ברגוע"