התחלה// נולד במנהטן, ניו יורק, לאבא מהולנד ואמא מארצות הברית. הבכור מארבעה אחים. בגיל שנתיים המשפחה עלתה ארצה מטעמים ציוניים והתמקמה בשכונת נחלאות הירושלמית. "אבא כבר היה בארץ ושירת בצה"ל, ואמא תמיד רצתה לעזוב את אמריקה". אבא// מיכה, נולד בהולנד למשפחה של מוזיקאים עם שם המשפחה רוזלר. לימים עברת אותו לרזאל, בעקבות דוד שהיה טייס במלחמת ששת הימים וחויב על פי החוק באותם ימים לעברת את שם משפחתו. "סבא שלי, פרופ' מארק רוזלר, היה המורה שלי לצ'לו. גם אבא שלי לימד אותנו הרבה מוזיקה כשהיינו צעירים". אמא// קרול, דוקטור לפסיכולוגיה. "הייתה בוודסטוק, אוהבת מאוד מוזיקה ושרה בקולי קולות רוקנרול בבית מאז שאני זוכר את עצמי. היא העניקה לי הרבה חום ואהבה למוזיקה ולבישול". ריחות ילדות// "יש לי משהו חזק עם מנהטן. כשאני נוסע להופעות בארצות הברית, אני תמיד מקדיש זמן לעבור שם. משהו בריחות הילדות, וממש לא קשור לתרבות הפנאי, מושך אותי לשם. מכיוון שסבא וסבתא עוד גרו שם, היינו נוסעים לבקר אותם מדי שנה בקיץ. כשהייתי בכיתה ג' נסענו לארצות הברית למשך שנה. דווקא שם, ההורים שלי שלחו אותי לבית ספר דתי. במהלך הלימודים בו, התחלתי את מהלך החזרה בתשובה". חינוך לדורות// "ההורים השקיעו מאוד בחינוך, עוד לפני שהתחלנו את תהליך התשובה. יום אחד אבא שלי זרק את הטלוויזיה לפח והכריז: 'הילדים שלי לא יבזבזו את הזמן מול הדבר הזה'. בכלל, הם לימדו אותנו המון דברים - ציור, ספורט וכמובן שיעורי נגינה. גם אנחנו כיום משתדלים להשקיע בחינוך. כל הילדים לומדים מוזיקה וגם אין לנו אינטרנט בבית". חוזרים בתשובה// השילוב בין החיפוש של ההורים ובין המעבר לשכונת נחלאות הוביל את המשפחה כולה לחזור בתשובה. "האנשים שפגשנו בשכונה, התפילות, הסליחות – משהו בכל התמהיל הזה סייע לתהליך להבשיל. כמובן שהיה תהליך חיפוש שקדם לכך. באופן אישי הייתי ילד רוחני מאוד. הייתי קשור לשבת ולתפילות. את התהליך סיימתי בגיל בר מצווה, שחגגנו כמו שצריך כמשפחה דתית". ספסל הלימודים// ביסודי למד בבית הספר 'דוגמא' לבנים. "עמוס הוכשטיין למד איתי בכיתה". בשל הכישורים המוזיקליים, עבר ללמוד בתיכון שליד האקדמיה למוזיקה, שם למד עיבוד, ניצוח והלחנה. "הייתי הדתי היחיד בכל בית הספר, אבל הרגשתי אהוב ומקובל. רק אחרי הצבא השלמתי את הפער שנוצר בלימודי הקודש". להקה משפחתית// בגיל התיכון הקים יחד עם האחים את 'להקת רזאל'. "התחלנו לנגן ביחד. אחותי ריקה שרה, אחי יהודה ניגן בתופים ואהרן ואני שרנו, ניגנו והלחנו את השירים. בגיל צעיר יחסית הפקנו אלבום ביחד. זו הייתה בשבילי חוויה מאוד חזקה ומעצבת מבחינה מוזיקלית. אחרי זה הקלטנו אלבום נוסף שנגנז ולא יצא עד היום". הלם קרב// כבר בזמן התיכון החל ללמוד לתואר ראשון בניצוח והלחנה. לצה"ל הוא התגייס במסלול של מוזיקאי מצטיין. "מסלול אקסקלוסיבי מבחינה מוזיקלית ומאוד לא אקסקלוסיבי מבחינה צבאית, שאמור לאפשר למוזיקאי להתקדם בקריירה שלו. בטירונות חטפתי את שוק חיי בקטע טוב. גדלתי בתיכון שכמעט אף אחד בו לא הלך לקרבי. כל כך נהניתי מהצד הפיזי של הטירונות, מהחברה ומהעשייה, עד שהייתי חניך מצטיין. זו הייתה הפעם הראשונה שהחממה המוזיקלית שהייתי בתוכה נסדקה קצת. התחלתי להתלבט אם לעבור לקרבי, אבל בסוף החלטתי להישאר". קריירה// לאחר השחרור מצה"ל סיים את התואר הראשון באקדמיה והתחיל בקריירה מוזיקלית רשמית. "התחברתי לארקדי דוכין ולאומנים נוספים, הייתי מנצח הבית של תזמורת סימפונט רעננה, וניצחתי על התזמורת הקאמרית הישראלית. משם עברתי לנצח על תזמורות שונות בארץ ולכתוב יצירות ועיבודים סימפוניים, בין השאר לשלמה ארצי ושלמה גרוניך. בשלב הזה התקבלתי ללימודי תואר שני באוניברסיטת קיימברידג' באנגליה. נסעתי להיפגש עם ראש המסלול שקיבל אותי בזרועות פתוחות, אבל הייתי בתקופה קצת מתוחה והחלטתי לקחת הפסקה". מעלין בקודש// היישר מקיימברידג' חזר ארצה וירד לדרום, אל החווה של יאיר הר סיני הי"ד, ליד סוסיא. "חייתי בחווה במשך תקופה מסוימת לסירוגין. נהניתי מאוד מעבודת האדמה והתפעלתי מחיי המשפחה. עד היום אין שבוע שאני לא מזכיר את יאיר הי"ד ודברים שלמדתי ממנו. באותה תקופה התחלתי ללמוד בישיבת מרכז הרב, ומשם עברתי לישיבת הר המור. הייתי קשור מאוד לרב יהושע צוקרמן. במקביל למדתי פסיכולוגיה באוניברסיטה העברית". סך הכול// במהלך השנים הללו התחיל לכתוב את השירים הראשונים 'ואני תפילתי' ו'מציון תצא אהבה'. "באותם ימים התחברתי לאביתר בנאי, עיבדתי לו את 'עטור מצחך' לערב מיוחד של שירי יוני רכטר עם הפילהרמונית, והוא עודד אותי להלחין את השירים שלי. באופן מסוים עזבתי את המוזיקה הקלאסית, וכך הלחנתי את האלבום הראשון שלי, שאותו אביתר הפיק מוזיקלית. לקח הרבה זמן, כמעט עשור, עד שהאלבום יצא לאור". נגן נודד// באותה תקופה התחבר לעולם החרדי והחל ללמוד בישיבת מיר חצי משעות היום. באותן שנים עמותת 'ציפור הנפש' הטיסה אותו לעשרות קהילות יהודיות כמין נגן נודד. "היה מדהים, למדתי להופיע בכל מצב. כמו כן ניהלתי מגמה למוזיקה באזור ים המלח". החצי השני// בגיל שלושים הכיר את רעייתו, יעל, מושבניקית מרמת הגולן שהגיעה לירושלים. "באנו מרקעים שונים מאוד, אבל תמיד חיפשתי את זה. שמעתי עליה הרבה זמן וגם היא שמעה עליי וכך הצטלבו דרכינו". והיא שעמדה// שנתיים אחרי צאת האלבום הראשון, נשמע מעל בימת קיסריה המשפט המפורסם של יעקב שוואקי, "יש לנו הפתעה הערב: יונתן רזאל", שבישר את התפוצצותו של השיר 'והיא שעמדה' שאותו הלחין. "הייתי בכולל יחד עם מישהו שהכיר את שוואקי וכך נוצר הקשר. השיר סימן את פתיחתה של קריירה מאוד גדולה מבחינתי. זה היה בחודש אלול, וההצלחה של השיר הפתיעה אותי מאוד. כנראה בין השאר בגלל שזה היה אחרי מבצע עופרת יצוקה בעזה. השיר מאוד פתח אותי לעולם החרדי ואת העולם החרדי אליי". מיינסטרים// האלבום השני, 'בין הצלילים', עם השיר 'קטונתי' הפך לאלבום פלטינה והצליח גם במגזר הכללי וגם החרדי, והפך אותו למיינסטרים ישראלי. "במקביל חזרתי לנצח על פרויקטים בארץ ובחו"ל, הרמתי מופע סימפוני שהפך לאלבום וניצחתי על מופע הצדעה של מד"א. לפני כמה חודשים סיימתי לעבוד על אלבום שנקרא '50', שטרם ראה אור אך כמה שירים מתוכו יצאו כסינגלים. בעקבות המלחמה הוצאתי שירים נוספים, כמו 'ממקומך' עם הרב תמיר גרנות וישיבת אורות שאול, ו'גם כי אלך' עם גולן ואך לזכר יוסי הרשקוביץ הי"ד". שיר וניגון// בשלב מסוים עזב את נחלאות לטובת גבעת זאב. לפני כמה שנים הקים כולל עצמאי בשם 'שירת הלוויים' יחד עם כמה חברים. "אני משתדל ללמוד בחצי הראשון של היום". לפני ארבע שנים פתח בית ספר למוזיקה תחת אותו השם, "מקום תורני ומקצועי כאחד, שחוסה תחת האקדמיה למוזיקה, שבו לומדים את כל חוכמת המוזיקה ונחשפים למנעד רחב של סגנונות. גם הלוויים למדו חמש שנים מוזיקה, ומן הסתם גם להם היה ליווי רוחני". סליחות בירושלים// החל מראש חודש אלול ועד ערב יום כיפור תתנגן בטיילת ארמון הנציב בירושלים במהלך שעות הערב, ללא תשלום, מחרוזת פיוטי סליחות המשלבת חדש וישן ומזרח ומערב, שאותם עיבד במסגרת המופע האור־קולי 'היי לייט ירושלים'. "המוזיקה שכתבתי בעצם מלווה מופע לייזרים". במקביל, לקראת יום כיפור, יעלה מופע פסנתר עם ביצועים אקוסטיים למיטב השירים מכל הזמנים ומבחר פיוטי סליחות, בז' בתשרי, 9.10, בתיאטרון ירושלים. "מופע פנימי שמבחינתי שהוא סוג של שיא לכל השנה, ויכין אותנו ליום כיפור". אם זה לא היה המסלול// "איש צבא". במגרש הביתי בוקר טוב// סדר היום מתחיל מוקדם בבוקר. "תפילת שחרית, פיזור של הילדים, נגינה בפסנתר, קצת ספורט ומשם לכולל. אחר הצהריים כותב מוזיקה, מלמד, פגישות צוות, שעות עיבוד והקלטה. בית הספר למוזיקה שאני מנהל יחד עם דוד ילינק שואב ממני הרבה זמן". פלייליסט// "שומע המון מוזיקה, הרבה ממה שקורה בארץ. מאוד אוהב להתעדכן ולהכיר. שומע גם מוזיקה קלאסית ומוזיקת פסנתר, לצד המוזיקה שגדלתי עליה של שנות השישים, כמו בוב דילן". השבת שלי// "הרבה זמן למשפחה. לימוד עם הילדים, סעודות שבת ארוכות עם הרבה דיבור, יחד וזמירות. אין לנו כמעט אורחים בשבתות, במטרה להיות מרוכזים בילדים ובעיכול של השבוע". דמויות מופת// רבי עקיבא. "משהו בטוטאליות שלו, בקשר שלו לאשתו, ביכולת לראות תמיד את הכול לטובה ולנחם, בהסתכלות השונה שלו על החיים - תפס אותי. הוא כביכול הגיע ממקום מאוד רחוק והפך לאיש של החיים עד הסוף". מפחיד אותי// "להחמיץ את הרגעים הגורליים בחיים. סבא שלי קפץ מהרכבת בדרך למחנה ההשמדה ועשה את הדבר הנכון ברגע האמת". משאלה// "יש כל כך הרבה שפע וטוב בעולם, אך לפעמים הוא מתבזבז. החלום שלי שהצינורות יתחברו והכול יבוא על מקומו בשלום". כשאהיה גדול// "אגור בבית בכפר, אקום בבוקר מוקדם, אופה לחם ואלמד תורה". לתגובות: yosefpr@gmail.com
