כשלים רבים בהתנהלות המטכ"ל ואגפי המבצעים והמודיעין התגלו לפני ובמהלך המתקפה הרצחנית בעוטף עזה ב-7 באוקטובר, כך פורסם בחדשות 12.

על פי הדיווח, עשרה ימים לפני המתקפה, נערכה פגישה בין צמרת הצבא לבין ראש הממשלה. הנושא על הפרק היה ההפגנות המתגברות לאורך הגדר עם עזה.

הערכת המצב שמוצגת בפגישה זו תתברר בדיעבד כשגויה באופן טראגי ולפיה חמאס סבור שישראל היא זו שעומדת לתקוף ולכן הוא עשוי לנקוט פעולה מקדימה.

באגף המבצעים של צה"ל החליטו לאחר הישיבה לא רק שלא לתגבר כוחות אלא להפחית את הקיימים. על הגבול עם עזה, שמשתרע לאורך 59 קילומטרים, אמורים היו להיות מוצבים שלושה גדודי חי"ר וגדוד שריון - סדר כוחות של כ-1,500 לוחמים. לפי הוראות אגף המבצעים, אפשר לשחרר בשבת או בחג עד שליש מהם הביתה. המשמעות – יותר מ-1,000 נשארים בעוטף. אבל באוגדת עזה החליטו להוציא את רוב הלוחמים הביתה – הרבה יותר מחצי מהכוח שנמצא שם.

בסופו של דבר, בבוקר ה-7 באוקטובר, היו על הגבול רק כ-600 עד כ-650 לוחמים.

עוד פורסם כי בשעה 2:30 לפנות בוקר של ה-7 באוקטובר, צלצל הטלפון של ראש חטיבת המבצעים, תא"ל שלומי בינדר, בביתו שבצפון. מרגע זה ועד לתחילת הפלישה, הוא מקיים כ-50 שיחות טלפון. למרות זאת, בינדר, קצין המבצעים של הצבא, מחליט שלא לצאת מיד לקריה. הוא מגיע לקריה רק ב-8:45 - יותר משעתיים וחצי לאחר שחמאס הסתער על יישובי הדרום.

בשעה 2:50, מקבל שיחה דומה ראש אגף המבצעים, האלוף עודד בסיוק. בשעה 4:30, בסיוק מקיים הערכת מצב. למרות הסימנים המדאיגים, ההערכה נשארת בעינה: מדובר ב"מיס-קלקולציה" של חמאס. אפילו סימן מעיד דרמטי שמגיע במהלך הלילה, שלא ניתן להרחיב עליו בשל שיקולי ביטחון מידע, מפורש בטעות כהיערכות הגנתית של חמאס ולא כחלק מתוכנית התקפה.

בסיוק החליט גם שלא לשוחח על הנושא עם ראש אמ"ן, מפקד חיל האוויר ומפקד חיל הים וכן לא עדכן את המזכיר הצבאי לראש הממשלה, האלוף אבי גיל, והמזכיר הצבאי של שר הביטחון, תא"ל גיא מרקינזו.

לראשונה גם נחשף מסמך המתעד סיכום של השיחות שהתקיימו שעתיים בלבד לפני תחילת המתקפה.

"ראש אמ"ץ הדגיש כי נדרש להישמר משריטות ביטחוניות ולהקפיד על היערכות זהירה ככל שניתן לצורך שמירה על המקורות הרגישים. הוא הינחה על היערכות מצומצמת, תוך מתן תשומת לב מרבית לשמירת מקורות. ראש אמ"ץ הדגיש כי שינויים בכוננות הגנה אווירית ייבחנו בשעות הקרובות כפוף להתפתחויות המודיעיניות", נכתב במסמך.

בשעה 6:29 בבוקר מתחילה מתקפת הטילים של חמאס. שלוש דקות לאחר מכן, מתרחש הפיצוץ הראשון בגדר. תשע דקות אחרי תחילת המתקפה, מפקד האוגדה, תא"ל רוזנפלד, וקצין אג"ם פיקוד הדרום מכריזים במקביל על חדירה לשטח ישראל.

אלא שרק בשעה 6:50, 21 דקות לאחר תחילת המתקפה, מכריז ראש חטיבת המבצעים, תא"ל בינדר, שעדיין נמצא בביתו בצפון, על מצב חירום בצה"ל. בשלב זה ניתנות פקודות לדילוג כוחות מיהודה ושומרון, מוקפצים כוחות מבסיסים שלא היו בכוננות, ומוחזרים לוחמי סדיר מהבית.

שעה וחצי לאחר תחילת המתקפה, בשעה 7:58, הכריז האלוף עודד בסיוק: "מלחמה" והחל גיוס חירום של 300 אלף אנשי מילואים.

על פי התחקיר, אל מול אלפי המחבלים שפרצו לעוטף עזה, אגף המבצעים ניסה להזרים כוחות גדולים של צבא דרומה. אולם, בשל הכאוס והבלבול, לא היה ברור לאן בדיוק לשלוח את הכוחות הללו. קצינים שהיו נוכחים בבור הפיקוד מתארים התנהלות כאוטית, כאשר במשך שעות ארוכות לא הצליחו לייצר תמונת מצב ברורה של המתרחש בשטח.

ההשלכות של ההחלטות האלו היו הרות אסון. לניר עוז, שחווה טבח ותושביו נשארו לבד, הגיעו כוחות רק בשעה 13:00. לבארי, שבו נרצחו אנשים בביתם ונשרפו למוות כשהם זועקים לעזרה, נשלח בבוקר רק כוח קטן של שלדג, וכוחות גדולים הגיעו רק בשעות הצוהריים.

קצין בכיר אמר לחדשות 12: "אלפי לוחמים היו יכולים להיות בשעות הקריטיות בבארי, כפר עזה וניר עוז. אבל חוסר התיאום בין אמ"ץ והפיקוד לבין האוגדה ובין צה"ל למשטרה – הביא לטעויות שעלו בהרבה מאוד קורבנות".

מדובר צה"ל נמסר: "צה"ל ממוקד כולו כעת בלחימה העצימה בכל הגזרות והשגת מטרות המלחמה ובמקביל ממשיך ומתקדם בתהליך תחקור אירועי 7.10. לכשיסוכם, יוצגו הממצאים בשקיפות לציבור".