לכלי הרכב החשמליים וההיברידיים קיימים יתרונות בולטים על כלי הרכב בהנעת דלק, ובהם הפחתת זיהום האויר עקב גזי פליטה הפוגעים בבריאות האדם ובכדור הארץ, אחזקה פשוטה יותר, נסיעה שקטה יותר ועוד, ואף בחסכון בעלויות התפעול והאחזקה השוטפות.

אולם, המעבר לכלי רכב אלו מלווה בחששות של הציבור מחשיפת יתר לקרינה אלקטרומגנטית בלתי מייננת, ומהשפעותיה על בריאות הנוסעים.

לאחרונה, חשפה חברת ההזנק (סטארט אפ) הישראלית SafeFields פתרון שפותח על ידה, המותקן בכלי רכב היברידיים וחשמליים ומצמצם את רמות הקרינה הבלתי מייננת (השדות המגנטיים) במושבי הנוסעים ברמה של 80%-90%, לדברי החברה. החברה ערכה אירוע השקה ובו הדגימה לעיתונות הפחתה של רמות החשיפה השיאיות במושבי הנוסעים, מעשרות מיליגאוס למיליגאוס בודדים.

בכתבה זו ננסה לעשות קצת סדר, בשאלת סיכוני הבריאות בחשיפה לקרינה בלתי מייננת בכלי רכב חשמליים או היברידיים. זאת על רקע החששות בציבור מהחשיפות בכלי הרכב, והמלצות משרדי הממשלה בישראל להפחית את החשיפות מרשת החשמל בשהייה ממושכת, בבתים, במוסדות ועוד, ל-4 מיליגאוס בממוצע ביממה (לזמני שהיה קצרים יותר מ-24 שעות, ערכי היעד גדלים באופן יחסי; המשרדים ממליצים לקיים שיקול דעת לגבי המיצוע, ולדוגמה, לא להשתמש בו עבור ילדים מתחת גיל 15 הלומדים במוסדות חינוך, באזורי שהייה קבועה כגון מקומות ישיבה, ולהשתמש עבורם בערך היעד של 4 מיליגאוס ללא מיצוע).

כמחצית ממכירות כלי הרכב החדשים

בצד היתרונות הרבים של כלי הרכב החשמליים וההיברידיים, מדינות רבות בעולם מעודדות את השימוש בכלי הרכב באמצעות תמריצים כלכליים שונים, כדי להפחית את זיהום האויר ואת צריכת המשאבים. במדינת ישראל, גדל עקב כך שיעור המסירות של כלי הרכב החשמליים וההיברידיים באופן ניכר.

ע"פ איגוד נתוני הרכב/ נתוני אגף הרישוי (פרסום באתר "אוטו" בתאריכים 3/1/24, 4/9/24), בשנת 2023 נמסרו 48,219 כלי-רכב חשמליים חדשים בישראל - גידול של כ-75% לעומת שנת 2022. בשנת 2024, בחודשים ינואר-אוגוסט, תפסו כלי הרכב החשמליים כרבע (24.3%) מכלל מסירות כלי הרכב החדשים בישראל, ויחד עם כלי הרכב ההיברידיים וההיברידיים-נטענים, תפשו כמחצית מהמסירות של כלי הרכב (47%). זאת לעומת 16.9% ו-38.3% בשנה קודם לכן (בחודשים המקבילים).

פוטנציאל הגידול בתחום היה רב יותר לולא חסמים שונים של הצרכנים, ובהם – החשש מפני הקרינה הבלתי מייננת בכלי רכב החשמליים וההיברידיים.

מחקר: החשש מקרינה מהווה חסם לרכישת כלי רכב היברידיים

לפני שנתיים נערך מחקר, אשר בדק האם החשש מקרינה בלתי מייננת מהווה חסם בהחלטת צרכנים לרכוש כלי רכב היברידיים. המחקר נערך על ידי פרופ' ענת צ'צ'יק וד"ר אורית רותם (ראש המחלקה) מהמחלקה לגיאוגרפיה וסביבה (סביבה, תכנון וקיימות) באוניברסיטת בר-אילן, ופרופ' סיגל קפלן מהמחלקה לגאוגרפיה באוניברסיטה העברית בירושלים (חוקרת בתחום חקר ההתנהגות בתחבורה ומערכות תחבורה חכמות).

במחקר נמצא שהקרינה הבלתי מייננת אכן מהווה חסם לאימוץ כלי הרכב ההיברידיים, אצל בעלי החשש הרב מסכוני הקרינה. נמצא במחקר שיותר מ-50 אחוז מהמשיבים הביעו חשש מקרינה בלתי-מייננת (11% הביעו חשש רב). בקרב האנשים בעלי החשש הרב מסכוני קרינה בלתי מייננת, 20% יותר מהם העדיפו כלי רכב בהנעת דלק מאשר כלי רכב היברידיים.

היכן נוצרים שדות מגנטיים בכלי הרכב ומהן חשיפות הנוסעים?

בכלי רכב חשמליים והיברידיים, זרמים חשמליים בעוצמה גבוהה נוצרים ע"י יחידות הכוח ועוברים דרך הכבלים אל יחידות ההנעה, דרך מרכב הרכב. זרמים אלה יוצרים סביבם שדות מגנטיים בתדרים נמוכים, אשר הנוסעים ברכב נחשפים אליהם. החשיפות המרביות לשדות מגנטיים בכלי רכב חשמליים והיברידיים, עשויות להגיע בדגמים מסוימים לעשרות מיליגאוס, ובמקרי קיצון (בחשיפות קצרות בד"כ) אף מעל ל-100 מיליגאוס. השדות המגנטיים הגבוהים יותר נמדדים בדרך כלל במושבי הרכב האחוריים.

האם הקרינה (השדות המגנטיים) גורמת לנזק?

בכלי רכב חשמליים והיברידיים קיימת חשיפה לשדות מגנטיים בתדרים נמוכים, במידה גבוהה יותר מאשר בכלי רכב בהנעת דלק. לשדות המגנטיים ישנן השפעות מוכחות על בריאות האדם, ברמות חשיפה גבוהות מאד וחריגות, שתתכנה לפעמים בחשיפות תעסוקתיות - עירור של מערכת העצבים, וקיים חשש מהשפעות כרוניות אפשריות בחשיפות ממושכות לשדות חלשים יותר, אשר ממשיכות להיחקר. הסוכנות הבינ"ל לחקר הסרטן (IARC) סיווגה את השדות המגנטיים בתדרים הנמוכים כ"גורם מסרטן אפשרי בבני-אדם" (קטגוריה 2B), בעיקר על יסוד מחקרי תחלואה של סרטן הדם מסוג לוקמיית נעורים. השפעות אפשריות נוספות על בריאות האדם כתוצאה מחשיפה ממושכת לשדות מגנטיים, כמו תחלואות סרטן אחרות, פריון/ לידה והתפתחות, מחלות נוירו-ניווניות, השפעות הורמונליות ועוד, ממשיכות להיחקר.

מהן ההמלצות בעולם ובישראל?

ארגון הבריאות העולמי ומשרדי הממשלה בישראל ממליצים לקיים את "עקרון הזהירות" ולהפחית את החשיפה לשדות המגנטיים בתדרים הנמוכים מרשת החשמל, במיוחד עבור תשתיות חדשות ומכשור חדש. מדינות מתקדמות בעולם המערבי אימצו את "עקרון הזהירות" לפי צעדים שהומלצו ע"י ארגון הבריאות העולמי, ואף אימצו ערכי יעד נמוכים מטעמן להגבלת החשיפות מרשת החשמל.

בישראל, משרדי הממשלה המליצו על ערך יעד ממוצע ביממה להגבלת החשיפה הממושכת (בבתים, במוסדות, במשרדים ועוד) של 4 מיליגאוס (לזמני שהיה קצרים יותר מ-24 שעות, ערכי היעד גדלים באופן יחסי; המשרדים ממליצים לקיים שיקול דעת לגבי המיצוע, ולדוגמה, לא להשתמש בו עבור ילדים מתחת גיל 15 הלומדים במוסדות חינוך, באזורי שהייה קבועה כגון מקומות ישיבה, ולהשתמש עבורם בערך היעד של 4 מיליגאוס ללא מיצוע).

וועדת המומחים הממלכתית-ציבורית בישראל לעניין שדות מגנטיים מרשת החשמל, המליצה בשנת 2010 לפעול להפחתת חשיפות הציבור מכלי רכב היברידיים, והמליצה על עריכת מדידות לכל סוג של כלי רכב, כדי לתת מדד כמותי והשוואתי, שיאפשר לציבור לממש את "עקרון הזהירות".

הכותב הוא מומחה לסיכוני קרינה בלתי מייננת, חבר בוועדות לאומיות ובינ"ל, יועץ מומחה למשרדי הממשלה וראש תחום קרינה בלתי מייננת במוסד לבטיחות ולגהות