הרב יואל מנוביץ', ראש ישיבת הגולן, התייחס בשיחה קצרה שמסר לכיבוש החרמון הסורי והקשר של נפילת משטר אסד לישיבת הגולן.

"זכינו שהקב"ה הציל אותנו וגאל אותנו מיד חזק ממנו, עם ישראל חזר לחרמון שפעם היה סורי והיום ישראלי, התרגשתי שחיכו לחיילי גולני כדי להניף את הדגל, כמה דם של החטיבה הזו הוקז על המקום הזה עשרות שנים. זכינו כלאחר יד, בבוקר אין חיל אוויר סורי ובצהריים אין חיל הים סורי, אשרינו מה טוב חלקנו", אמר הרב.

הרב הוסיף על הקשר של הישיבה. "שילמנו מחיר - לפני כשבוע נפל בקרב תלמידנו סרן במיל' שגיא רובינשטיין וליווינו אותו למנוחת עולמים. אנחנו בישיבת הגולן רואים את ההארת הפנים, תלמידים, בוגרים, בנים, נכדים ונינים - האבן אשר שמתי מצבה - היא בית אלוהים, הישיבה גדלה, לפני 51 שנה ביו"כ נתן אסד את ההוראה להיכנס לארץ ישראל וישיבת הגולן נכבשה. לפני 49 שנה חדרו רשעים מסוריה והרגו שלושה תלמידים מישיבת הגולן, היום אין אסאד, אין בשאר אסד ואין חפאז אל אסד, קטונתי מכל החסדים ומכל האמת - כי במקלי עברתי את הירדן הזה ועתה הייתי לשני מחנות".

לפני מספר ימים התייחס הרב מנוביץ' לנפילת תלמידו סרן במיל' שגיא רובינשטיין. "שגיא הי"ד, כמה שזה קשה לומר את זה, היה מהפירות המתוקים והיפים ביותר של ישיבות ההסדר. הוא התלבט לאן להתגייס, אבל תמיד אמר: 'מה שיגידו לי – אני הולך'. הייתה בו קשיחות מהולה בצניעות, 'קוליות' טבעית. יצא למסלול מ"כים, הציעו לו קצונה, אבל הוא חזר ל'של"ת קצינים' בישיבה – ללמוד תורה לפני שחוזרים לפיקוד בצבא, מה שבונה את האדם ובכך נעשה מפקד טוב יותר. הוא חזר לגדוד, שירת כמפקד בצנחנים, סיים כסמ"פ וחזר ללמוד עוד בישיבה. אחר כך התחתן עם טל והקימו יחד בית מתוק, מלא ערכים ותחושת שליחות", ספד הרב.

הרב מנוביץ' סיים את דבריו: "שגיא היה מגדלור של עשייה וערכים. בכל צומת בחייו חיפש איך לתרום לעם ישראל, לא מתוך חיפוש תהילה, אלא מתוך אחריות אמיתית. הוא היה מתקשה כארז כשיצא לקרב, אבל מתעדן כתולעת כשישב ללמוד תורה. זה מה שעשה אותו לא רק לוחם ומפקד מצוין, אלא גם אדם גדול באמת".