דונלד טראמפ נחשב לאחד מנשיאי ארצות הברית שפעלו בצורה הכי נחרצת למען ישראל, אך מנגד הוא נותר חידה בעיני רבים. אין ספק כי הוא אדם חד מאוד שמקבל החלטות במהירות ודעתו ניתנת לשינוי, אבל בד בבד הוא גם נחשב למי שהאמריקנים תולים בו תקוות שיביא שינוי אחרי כהונה אפורה מאוד של ג'ו ביידן. בישראל לדוגמה היה ניכר במהלך המלחמה שהדעה כלפי טראמפ השתנתה גם בקרב מי שהוא לא כוס התה שלהם. נראה שבמצב הנוכחי של אמריקה, עדיף בבית הלבן נשיא אוהד ולא נשיא ביקורתי. מנגד, לא אחת במהלך מערכת הבחירות הם העלו טענות ליחסים רעועים בין טראמפ לראש הממשלה נתניהו, שיפגעו בישראל. עוד לפני הבחירות וגם לאחריהן השניים קיימו כמה שיחות. גם בתחילת השבוע הנוכחי שוחח נתניהו עם טראמפ, ולאחר מכן פרסם הצהרה שהשתמע ממנה כי השניים פועלים בתיאום מלא. "זו הייתה שיחה מאוד ידידותית, מאוד חמה ומאוד חשובה. דיברנו על הצורך להשלים את ניצחון ישראל, ודיברנו ארוכות גם על המאמצים שאנחנו עושים לשחרור חטופינו". גם טראמפ מצידו דיבר על שיחה טובה שהביאה לסיכומים שונים על שיתופי פעולה, ואף שלח איום ברור וחד לעבר חמאס. "אנחנו עובדים קשה מאוד כדי להחזיר את החטופים, לעזור לישראל ולמזרח התיכון. אני אהיה מאוד ממוקד לכך ב־20 בינואר, ואנחנו נראה מה יקרה עד אז. הזהרתי שאם עד אז החטופים לא יחזרו הביתה, יהיו לזה השלכות מהגיהינום", שב והבהיר טראמפ. לפני כן הביע הנשיא הנכנס את הערכתו לעוצמה של ישראל, שלדבריו החלישה את איראן ותרמה להפלת השלטון הסורי. עוד באותו נושא: דמי תיווך מדינה קטנה בין אינטרסים גדולים שובה של הידידה אנטישמיות במגמת עלייה טראמפ ואנשיו מדברים באופן גלוי על המלחמה באיראן ועל הצורך להפגין קו תקיף יותר כדי לנצל את חולשתה בעת הזאת, אך לא ברור כמה ייקחו חלק במתקפה על מתקני הגרעין, אם וכאשר. עם זאת, למי שחשב שכל בקשה ישראלית תיענה, השיח הישראלי לגבי החלת ריבונות ביהודה ושומרון נתקל בסביבתו של טראמפ בהתנגדות נחרצת בשלב הזה. אחד הגורמים המקורבים אליו אמר השבוע כי "מדובר בטעות. מדינת ישראל נמצאת במצב בין־לאומי כזה שמהלך סיפוח רק יזיק לה". אז מה יכולות להיות הציפיות הישראליות מדונלד טראמפ בקדנציה השנייה שלו? צריך להזכיר שתקופת הכהונה הראשונה שלו עמדה בסימן של תמיכה כמעט בלתי מסויגת בישראל. זה כלל את ההכרה בירושלים כבירת ישראל והעברת השגרירות, את ההכרה בריבונות ברמת הגולן, את הסכמי אברהם, ומעל לכול את הפרישה מהסכם הגרעין עם איראן בצעד דרמטי במיוחד. אך לעומת ממשל ביידן שעסק רבות בנעשה בתוך ישראל, בפוליטיקה הישראלית וברפורמה המשפטית, נראה שאת טראמפ ואנשיו העניין הזה מטריד פחות ולא צפויה התערבות אמריקנית, רמיזות או אמירות שיש בהן התערבות בתוככי המצב בישראל, כפי שהרשה לעצמו הממשל הנוכחי לעשות באופן שגרתי. חותר לסיום המלחמה בהקדם האפשרי רות פינס־פלדמן, עמיתת מחקר במכון משגב לביטחון לאומי ואסטרטגיה ציונית ודוקטורנטית בבית הספר ליחסים בין־לאומיים וממשל באוניברסיטת תל אביב, מעריכה שטראמפ יהיה אוהד לישראל. "בראייתי, טראמפ הוא פרגמטי. מתאים את מדיניותו למציאות ולהתפתחויות. בהצהרותיו וראיונותיו הוא בעיקר מכריז מה לדעתו נכון שיקרה, אבל זה לאו דווקא מחייב שאכן יפעל לקדם זאת". מה אנחנו יודעים לומר בשלב הנוכחי על התוכניות שלו? "טראמפ רוצה להיכנס לתפקיד עם שולחן נקי כדי ליישם ולקדם את סדר היום שלו. הוא מצפה מישראל לחתור לסיום המלחמה ולפתור את בעיותיה מהר ככל האפשר. במידה ומדיניותה של ישראל תתאים לאינטרסים האמריקניים ולתוכניותיו של טראמפ לאזור, הוא יתמוך בישראל כמעט בכל דרך שתבחר לפעול בה, כדי להגיע לסיום המלחמה בניצחון ישראלי. הדרך כמעט לא משנה לו, אלא רק התוצאה. גרוע יהיה אם ישראל לא תפתור במהירות שיא את בעיותיה האזוריות. איך תפתור? זה כמעט לא משנה לטראמפ, אך עליה לחתור לכך ביתר שאת ובטווח זמן קצר", היא מדגישה. "צפויים לטראמפ לא מעט קשיים פנים־אמריקניים עם כניסתו לתפקיד, מה שיקשה עליו ליישם את מדיניותו. על כן הוא פועל כעת מבחוץ, כדי להאיץ את התהליך וכאשר אינו טרוד עדיין ביישום הרפורמות הפנימיות שהוא מתכנן לבצע בארצות הברית". האם לדעתך הנשיא וסביבתו היו רוצים להיכנס לבית הלבן כשישראל כבר אינה נמצאת בלחימה פעילה בשום זירה? "הם בוודאי היו רוצים, כדי שיוכלו להתמקד במה שהם מגדירים כסוגיות המשמעויות יותר בסדר היום האזורי והבין־לאומי - המתיחות מול סין, המלחמה באוקראינה, יצירת ציר מדינות ערביות מתונות, בהובלת ארצות הברית נגד איראן וכן יצירת חיבור בין אסיה לאירופה דרך מדינות אלו ודרך ישראל. מבחינת טראמפ, כפי שהצהיר בראיונות מהימים האחרונים, הקדנציה השנייה שלו מבחינתו מסמלת שינוי ורפורמה עולמית, והיא תהיה תור הזהב של ארצות הברית. זו ההזדמנות של טראמפ ליצור מורשת ולהטביע את חותמו. הוא מגיע לקדנציה השנייה ללא 'חובות', מכיוון שהוא לא יכול להיבחר פעם נוספת". האם אופן הלחימה של ישראל ביריבותיה יכול להשתנות בעקבות כניסת טראמפ? "טראמפ מעוניין לראות תוצאות, מעוניין לסגור דברים, וסביר שיאפשר לה לפעול כפי שבעיניה נכון וראוי לפעול, על מנת להשיג את מטרותיה במלחמה, ומהר". עד כמה הנשיא החדש הוא גורם משפיע בסוגיית החטופים? "נדמה כי לטראמפ כרגע יש את מנופי הלחץ המשמעותיים ביותר על חמאס ועל המתווכות להגיע להסכם הפסקת אש, לפני כניסתו לתפקיד. טראמפ פועל מבחוץ ומשפיע על מדיניות ארצות הברית ועל פעולותיהם של השחקנים השונים", היא אומרת. "הוצאת בכירי חמאס משטחה של קטאר, התזוזה במגעים מול חמאס ומעורבותה של מצרים במגעים בין הצדדים הן תוצאה של ההתבטאויות הפומביות הנחרצות של טראמפ, לכל המעורבים, לשחרר את החטופים ולהתקדם במשא ומתן". בקדנציה הקודמת הוביל טראמפ את תוכנית השלום שלו, שמשמעותה בסופו של דבר היא פתרון שתי המדינות באופן כזה או אחר. האם לדעתך הפעם הוא ינהג באופן שונה? "ההגדרות לא חשובות לטראמפ. הוא רוצה פתרון, איך שלצדדים ייראה נכון, הוא אינו כבול לרעיון כזה או אחר". והשיח הישראלי על ריבונות? איך הוא נשמע באוזני טראמפ ואנשיו? "נשמע שאנשי הנשיא המיועד לא מתלהבים במיוחד מהרעיון הזה", היא מצננת את ההתלהבות ומתארת את תוכניותיו: "טראמפ קודם כול ישיב את האופציה הצבאית לשולחן כאופציה ריאלית, על מנת להחזיר את ההרתעה האמריקנית. טראמפ יפעל להחזרת הסנקציות הקשות על איראן וכן ילחץ על גרמניה, צרפת ובריטניה להפעיל את מנגנון ה'סנאפ בק' אם איראן לא תבלום את קצב העשרת האורניום שלה, כך שחלק גדול מהסנקציות הבין־לאומיות שהוטלו עליה לפני הסכם הגרעין שנחתם ב־2015, יחזרו. "בהחלט ניתן לשער שעם ממשל טראמפ קיים לישראל מרחב תמרון רחב יותר בכל הנוגע לפעולה צבאית באיראן, אך זה כמובן תלוי בנסיבות, בהזדמנויות ובמציאות החדשה שמתהווה במזרח התיכון לנגד עינינו". ישראל חזקה היא אינטרס אמריקני טראמפ נחשב בעבר למתנגד נחרץ לסיוע חוץ למדינות שונות, ונראה שהכרזותיה של ישראל על רצונה לייצר יותר אמצעי לחימה ולשמור על עצמאות מתאימות לעמדה הזאת. מזכר ההבנות בנושא, שעליו חתם הנשיא לשעבר אובמה לפני עשור, לאחר חתימת הסכם הגרעין עם איראן, יפקע בתקופת כהונתו של טראמפ והוא יצטרך להיות זה שיחדש אותו. עד כמה זה סביר שהנשיא החדש ירצה להפחית את הסיוע הצבאי שניתן לישראל? "להערכתי זה לא יקרה. אם ננסה לצפות את התנהלותו של טראמפ, הייתי אומרת שהוא ינסה להגדיל את רמת העצמאות של ישראל בכל הנוגע למגבלות החלות עליה במסגרת מזכר הבנות בנושא, או במסגרת חבילת סיוע רחבה. בכך למעשה תפחת התלות הישראלית בארצות הברית, והדבר ירחיב את חופש הפעולה הישראלי", היא אומרת. "יש לישראל חשיבות אסטרטגית מבחינת ארצות הברית, וישראל חזקה, ההודפת את איומי הטרור ואת ציר הרשע היא אינטרס אמריקני מובהק. ממשל טראמפ והאמריקנים בכלל אינם רוצים להמשיך 'לממן מלחמות מיותרות', ולכן יש צפי להפחתה משמעותית במימון אמריקני של נאט"ו, אך מבחינת ארצות הברית מדובר במהלך שאמור לתקן עיוות שנוצר ובו ארצות הברית היא המממנת העיקרית של הברית. הסיוע האמריקני לישראל מעוגן בחקיקה, והוא מבטא את מחויבותה הבלתי מעורערת של ארצות הברית לביטחון ישראל". דניס רוס, שהיה בעבר השליח האמריקני למזרח התיכון וכיהן בתפקידים בכירים בממשל, ניתח השבוע את הדברים מזווית הראייה האמריקנית. "במהלך כהונתו הראשונה של טראמפ, נתניהו נמנע מלספח שטחים ביהודה ושומרון לאחר שהודיע כי ישראל תעשה זאת באזורים שהוקצו לה במסגרת תוכנית השלום של טראמפ, שנחשפה בשנת 2020. טראמפ אמר כי הרחבת הסכמי אברהם נמצאת בעדיפות, וזה מה שביטל את הסיפוח. כעת טראמפ רוצה להכניס את ערב הסעודית תחת מטריית ההסכמים, כשהוא יודע שהסעודים ידרשו לא רק את סיום המלחמה בעזה אלא גם מפת דרכים שתביא להקמת מדינה פלשתינית", מעריך רוס. לדבריו, "נתניהו עלול לעמוד בפני כמה בחירות קשות: להסכים לדרישות טראמפ ולסכן את הקואליציה שלו, או לדחות את טראמפ ולהתמודד עם ההשלכות, יהיו אשר יהיו. בידיעה שנתניהו מעדיף קודם כול לטפל בנושא הגרעין האיראני והוא רואה את העניין עם טראמפ עין בעין, הוא עשוי להציע פשרה: אם טראמפ ידאג למגר את תוכנית הגרעין האיראנית, הוא יפעל ליצירת מפת דרכים בנוגע לנושא הפלשתיני". נעמי נוימן, לשעבר בכירה בשב"כ וכיום חוקרת במכון וושינגטון, מוסיפה עוד זווית מבט. "מההצהרות שיצאו ממסע הבחירות של הנשיא הנבחר וצוות מדיניות החוץ המתהווה, עולה כי בכוונתו לתמוך במדיניות ממשלת ישראל הנוכחית, לרבות הרחבת התנחלויות וסיפוח שטחים. נוסף על כך, אם 'עסקת המאה, גרסה 2' תונח על השולחן במהלך הקדנציה הבאה של טראמפ, סביר להניח שהיא תכלול תנאים פחות נוחים לפלשתינים אפילו יותר מהגרסה הראשונה". להערכתה, "בשל המצב הזה אבו מאזן יימנע מלנקוט צעדים דרמטיים שעלולים להעלות אותו למסלול עימות עם טראמפ שיפגע בו לתקופה ארוכה. גלגל ההצלה העיקרי שלו בהקשר זה הוא סעודיה, המחויבת לנושא הפלשתיני ולתמיכה בו באמצעות הצהרות ציבוריות ומימון. נראה שאבו מאזן גם מאמין שריאד היא חלק מרכזי במהלכים שטראמפ רוצה לעשות באזור, והוא בונה על הנושא הזה. אלא שלא ברור עד לרגע זה כמה הסעודים מחויבים באמת לפלשתינים". אז איזה צד יהיה בולט יותר בתקופת הכהונה של טראמפ? קשה לנבא. הכוורת שלו מלאה באנשים שהצהרותיהם ותמיכתם בישראל לאורך השנים אינן מוטלות בספק. השגריר שמינה לישראל הוא אחד מתומכי ההתיישבות הנלהב ביותר שאפשר למצוא בצמרת האמריקנית. ייתכן שההכרעה לאן הולכת הקדנציה הזאת בכל הקשור לישראל תהיה בנושאי המלחמה והשבת החטופים. אם אלו ייפתרו לפני שטראמפ ייכנס בשערי הבית הלבן והמצב לא יזדקק להתערבות משמעותית שלו, סביר להניח שהגישה שלו לישראל תהיה עוד יותר חיובית מהמצופה, שכן היא הסירה "בעיה" שהייתה מונחת מבחינתו על השולחן. אם המלחמה תימשך וטראמפ יצטרך להיות הגורם שדוחף לסיומה, הדבר יעמיד במבחן את סבלנותו מצד אחד ואת הדרך שבה תתנהל ישראל מול הממשל מהצד השני. בשני המקרים, נראה שישראל עומדת בפני תקופה שונה לגמרי מזו שחוותה בארבע השנים האחרונות מול ממשל ביידן וביתר שאת בתקופת המלחמה. האם חלומות כמו ריבונות ביהודה ושומרון בתמיכה אמריקנית ולא כצעד חד־צדדי הם ריאליים? נראה שהתשובה מצויה אך ורק אצל אדם אחד, וסביר להניח שהוא ישמיע אותה בקולו כשתגיע העת.