פרופ' עמוס עזריה, העומד בראש תנועת 'עורי צפון' שהקימה אוהלים מצפון לגבול עם לבנון, מספר בראיון לערוץ 7 על ההחלטה והאמירה שמאחוריה, ומשיב על כמה שאלות שעולות מהאירוע. בפתח דבריו מזכיר פרופ' עזריה כי "לפני שנה וחצי החיזבאללה הקים אוהלים בשטח ישראל. לצערינו הם נשארו בשטח הרבה מאוד זמן". על אירוע האוהלים שהקימו הוא ותנועתו הוא מספר: "הגענו לפני שבועיים שש משפחות, עברנו את הגבול, נטענו נטיעות לזכרו של יהודה דרור הי"ד. היינו שם פרק זמן עד שהגיעו חיילים, שאלו מה אנחנו עושים כאן ואמרנו שבאנו להתיישב. הם אמרו שזה שטח לבנוני ואנחנו לא יכולים להיות כאן. אמרנו שאנחנו יודעים שזה שטח לבנון, אבל באנו לכאן כדי לוודא שתהיה כאן התיישבות יהודית. אחד החיילים אמר שאנחנו לא יכולים להישאר שם אבל הם, החיילים, שומרים על המקום ולא זזים מכאן". התשובה הזו, מספר פרופ' עזריה, הניחה את דעתם והקבוצה התקפלה מהמקום ויצאה ממנו. לשאלתנו אם הנוכחות בשטח לבנון עד שהגיעו למקום החיילים לא הייתה מפחיד, משיב עזריה בשלילה ומוסיף: "החיילים שאלו איך הגענו והזכירו שלפני מספר חודשים הסתובבו כאן חיזבאללה. אמרתי לו שלכן לא היינו כאן לפני כמה חודשים, ועכשיו השטח בשליטה יהודית והצבא חולש על הגבעות למעלה, והאמת היא שאם מסוכן להיות שם אז מסוכן להיות גם מאתיים מטרים דרומה, באביבים. נכון לעכשיו אני מרגיש שם בטוח לא פחות ממאתיים מטרים דרומה". למעשה, הוא מספר, הקבוצה הייתה במקום במשך שעה עד שהגיעו החיילים ועדו שעה לאחר מכן עד שהתקפלו מהאזור חזרה דרומה. "אבל זה רק השלב הראשון", הוא אומר ועל הצפוי בעתיד הוא מרחיב: "בחנוכה נקיים אירוע מעבירים את הלפיד. ביום שלישי נתחיל סיור אחרי שניפגש ביער חניתה, בעיקר כדי להכיר את האזור. לא נעבור את הגדר באירוע הזה, אבל יהיו עוד פעילויות. מה שהתחיל בשעה שעתיים ימשיך הלאה עד שנוכל להישאר שם לילה, ובהמשך תוקם בסוף התיישבות. אנחנו מקווים שהמדינה תיקח את זה על עצמה כי התיישבות היא שתביא ביטחון". האם נוכחות אזרחית שכזו ללא החלטה של המדינה לעשות זאת, היא אכן בעלת ערך? במענה מזכיר שוב עזריה את הקמת האוהלים של חיזבאללה, ועל כך הוא שואל: "לכאורה מה זה עשה. זה רק שני אוהלים, אבל זו אמירה מאוד חזקה. להערכתי זו הסיבה לכך שהצבא הכחיש בהתחלה שהיינו שם כי חששו ממה שהעולם יגיד, אבל עכשיו הצבא אזר אומץ לומר שאזרחים נכנסו לדרום לבנון. יש לזה משמעות חזקה", הוא אומר ומציין כי לאירוע "היו עשרות פרסומים אצל הערבים". עוד שאלנו את פרופ' עזריה אם המעשה שנקטה בו תנועתו בשלב מוקדם זה של כניסת צה"ל ללבנון, לא הוא שבסופו של יום מביא את הממשלה לומר את האמירה שהוא לא רוצה לשמוע, כלומר שאין לישראל כוונה להביא להתיישבות שם, כפי ששרים כבר מתבטאים. "נכון שאם נשב בחיבוק ידיים שום דבר לא יקרה. מבחינת התזמון היה חשוב לעשות את הפעילות עכשיו עם הפסקת האש, כדי לוודא שהצבא לא ייצא ולא ייסוג. לצערינו שמענו שהצבא הוציא כוחות מלבנון ואני מקווה שאחרי הפסקת האש המדומה הזו הצבא יחזור לכל מקום שהוא יצא ממנו". לדבריו אכן "סביר שהממשלה תגיד שאין לנו כוונה להתיישב בלבנון. זה בעצם מה שאמרו גם בעזה. זה העולם שבו אנחנו חיים. הפעילות שאנחנו עושים מנרמלת את הכניסה של אזרחים לשם, גם אם אמרו שזה חמור מאוד". כזכור הצבא הודיע שיתחקר את האירוע ואנחנו שואלים אם מישהו מהצבא פנה אליהם כדי לברר או שמדובר בתחקור פנימי ולהערכתו מדובר בתחקור פנימי בלבד. לטעמו "אין הרבה מה לברר. עברנו בשער פתוח. אפשר לשאול למה היה פתוח, אבל אין מה לבדוק. לא נכון שיתחילו עכשיו להקפיד לסגור שערים כל פעם שהצבא נכנס ויוצא". עוד שאלנו אם הנוכחות של אנשי תנועתו אינה מעסיקה את החיילים שאמורים להיות ממוקדים יותר באיומים מצפון, ועזריה משיב: "אנחנו לא מעסיקים. הם שומרים צפונה מכל מקום שהם נמצאים. גם מבחינתם מדובר היה באירוע קצר, כך שהוא לא מפריע יותר מדי. נכון שהם שומרים שלא יגיעו מצפון, ואם אנחנו נמצאים מדרומה להם, הם שומרים כדי שלא יגיעו מחבלים מצפון, כמו שהם שומרים שלא יגיעו עוד דרומה לכיוון אביבים או ישוב אחר". לדבריו, עד כה הביעו רבים התעניינות באפשרות להצטרף לאירועי ההמשך. את הכניסה הראשונה לא ניתן היה לפרסם, אך אירוע חנוכה יפורסם וכבר יש עשרות משפחות שלדבריו מעוניינות לקחת חלק, "אם עשרות משפחות ירצו, לבנון הוא מקום הרבה יותר יפה, מקום שיש בו מורשת יהודית עתיקה ומדובר בשטח הרבה יותר גדול". לסיום השיחה עמו שאלנו את עזריה אם הערך ההתיישבותי קיים גם במקום בו מדינת ישראל הריבונית אינה רואה בו חלק משטחה. האם התיישבות יחידים היא בעיניו בעלת ערך של ממש. עזריה מזכיר מצידו שגם ביהודה ושומרון הריבונות הישראלית טרם הוחלה, ואנחנו מציינים שאמנם אין בשטח זה ריבונות מלאה, אך השליטה נתונה בידי המושל הצבאי הישראלי, כך שניתן לראות באזור זה כמצוי במצב ביניים, לעומת לבנון שאינה נתונה תחת כל שלטון ישראלי, לא אזרחי ולא צבאי. "אני רואה ערך להתיישבות יהודית בכל מקום בארץ ישראל. אם יהיו שם ישובים המדינה לא תיסוג משם, ומה שצריך הוא להעלות את הגבול צפונה. זה פשוט יותר מיהודה שומרון כי מדובר בשטח ריק. צריך להעביר את הגבול צפונה ולהתיישב שם".