ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות התכנסה היום (ג') לדיון בנושא תמונת מצב בנושא האנטישמיות הגלובלית לשנת 2024. למעלה מ- 10,000 תקריות אנטישמיות תועדו בארה"ב מאז השבעה באוקטובר, המספר הגבוה ביותר שתועד אי פעם מאז תחילת ניטור הנתונים בשנת 1979. מתוך התקריות נרשמו מעל 8,015 מקרים של הטרדה בעל פה או בכתב, מעל 1,840 מקרי ונדליזם, ויותר מ- 150 מקרים של תקיפה פיזית. לפחות 1,200 מהתקריות האנטישמיות התרחשו בקמפוסים באוניברסיטאות, למעלה מ- 2,000 מהתקריות התרחשו במוסדות יהודיים, כגון בתי כנסת ומרכזים יהודיים. למעלה מ- 3,000 תקריות התרחשו במהלך עצרות אנטי-ישראליות, שבהן הוצגו ביטויי תמיכה מפורשים בקבוצות טרור. ח"כ עודד פורר, יו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות אמר כי "מאז מלחמת חרבות ברזל, ממדי האנטישמיות זינקו במאות אחוזים בכל רחבי העולם. יהודי התפוצות חיים בפחד, ונאלצים להסתיר סממני זיהוי יהודיים. האנטישמיות נגד יהודים קיימת בכל העולם. האחריות על ביטחונם של היהודים חלה על מדינותיהם. ברשתות החברתיות מתנהל שיח אנטישמי מובהק והכחשת טבח ה- 7/10, אך שיח זה לא מטופל בסנקציות וענישה מרתיעה. הרשתות הוזמנו להשתתף בדיון זה, אך בחרו לא להשתתף. אני שב וחוזר על הצורך והדחיפות להגדיר את הציונות כערך מוגן בקמפוסים בארה"ב, זאת צריכה להיות משימה משותפת של ישראל יחד עם מדינות נוספות בעולם". ג'ונתן גרינבלט, המנכ"ל העולמי של הליגה נגד השמצה: "המחבלים הרצחניים של חמאס עדיין מחזיקים 100 ישראלים בעזה. הגיע הזמן שהעולם כולו יפעיל לחצים על הטרוריסטים ברפיח ובדוחה כדי לעשות את מה שאנו בקהילה היהודית דורשים מאז ה-7 באוקטובר: להחזיר את החטופים הביתה עכשיו. ה- 7 באוקטובר היה היום הקטלני ביותר עבור העם היהודי מאז השואה. מאז תחילת המלחמה אנחנו עדים לעלייה של יותר מ- 200% באירועים האנטישמיים". "האנטישמיות כיום גרועה יותר מאי פעם, יותר ממה שראינו בדורות האחרונים. מרחב המדיה והרשתות החברתיות היא החזית השמינית במלחמה של ישראל והעם היהודי, והמאבק על הדעה הציבורית העולמית הוא קרב שחשוב לא פחות מאשר הקרב על לבנון או סוריה. אף אחד לא אוהב להודות שהוא נכשל, אבל צריך לשנות את הגישה במאבק באנטישמיות ברשתות ברחבי העולם. ממשלת ישראל צריכה להשקיע כספים ולאמץ טקטיקות חדשות כדי להיאבק באנטישמיות. כדי להצליח במאבק באנטישמיות, עלינו לעבוד יחד. אנחנו לא צריכים להסכים על הכל, אבל עלינו לשתף פעולה. לא משנה איפה אנחנו גרים או מתפללים, העם היהודי חולק גורל קיומי משותף". שר התפוצות עמיחי שיקלי אמר כי "איראן מניעה את האנטישמיות ברשתות, וחלק ממדינות המפרץ תומכות באידיאולוגיה של האחים המוסלמים. היום תחת ארגוני זכויות אדם ישנם פעילים אנטישמיים שהם מובילים פעולות אנטישמיות ברחבי העולם. בארה"ב יש תופעה של התרחבות השוליים הקיצוניים שתומכים באנטישמיות וזה צריך להטריד את כולנו". "לפני מספר חודשים הקמנו מרכז שליטה של משרד התפוצות שהצליח להעביר מידע מודיעיני על התקיפות האנטישמיות באמסטרדם. המאבק באנטישמיות הוא מלחמה לכל דבר ועניין. בלי חיזוק הזהות היהודית אי אפשר להילחם באנטישמיות". קרול נוריאל, מנכ"לית הליגה נגד השמצה: "המקום של ישראל בשיח האנטישמי הולך וגובר. אנחנו רואים התלכדות זירות בין אנטי ציונות לאנטי-שמיות. נושא האנטישמיות משפיע בצורה מתגברת גם על אזרחי ישראל ולא רק על יהודים בתפוצות. נערים בישראל שנחשפים לתכנים אנטישמיים לא יודעים כיצד לפעול בצורה מתאימה". שירה הוט, סגנית נשיא בכירה, הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה אמרה בדיון: "העלייה באנטישמיות גורמת להגברת אמצעי הביטחון הפיזיים בקהילות היהודיות ברחבי העולם. להתגוננות הפיזית יש מחיר עצום, אבל היא חיונית לשמירה על חיי אדם. לא מספיק לאבטח את הקהילות היהודיות, צריך לשתף את המוסדות הלאומיים כדי למנוע מזרעי אנטישמיות לנבוט. המעורבות האזרחית של תושבי הקהילות היהודיות בעולם היא חיונית במאבק באנטישמיות". ג'יימי גלר, CMO של ארגון Aish: "מפחיד להיות יהודי בתפוצות היום. 70% מהיהודים ברחבי ארה"ב לא משויכים לשום ארגון ושזה משאיר אותם לבד בהתמודד אל מול האנטישמיות. הותרנו את העבודה הקשה של המאבק באנטישמיות לאקטיביסטים. המאבק באנטישמיות צריך להיות בכל זירה דיגיטלית. החינוך חייב להיות חלק מהמאבק באנטישמיות. המלחמה ברשתות משתוללת ואין לנו את ההגנה המתאימה. כל היהודים ברחבי העולם צריכים להתייצב בגאווה ולהיאבק באנטישמיות. אנחנו עם הנצח ואנחנו נשרוד גם את המאבק הזה". משה חיים דיוויס, יועץ ראש עיריית ניו יורק הוסיף: "לפי נתוני הפשיעה האחרונים בניו-יורק היו בשנה האחרונה למעלה מ- 3,000 תקריות אנטישמיות בעיר. ראש עיריית ניו יורק רואה בעצמו איש מכב"י בן זמננו. אני מתהלך ברחובות ניו יורק עם כיפה על ראשי בגאווה. מעולם לא חשתי פחד להפגין את הזהות היהודית שלי בגלוי בניו יורק. אני מצפה לעבודה משותפת למיגור האנטישמיות בניו יורק וברחבי העולם". יעקב חגואל, יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית אמר במהלך הדיון כי "ביטחונם של היהודים בתפוצות הוא בראש ובראשונה אחריות הממשלות הריבוניות שבה הם גרים. המדינות צריכות לשמור על הביטחון ועל תחושת הביטחון. הממשלות ברחבי העולם לא עושות מספיק כדי למנוע את האנטישמיות. צריך לפעול במספר מישורים: חינוך, חקיקה ואכיפה". "הקהילות היהודיות בעולם צריכות לתבוע את הזכויות שלהם מהמדינות. מדינת ישראל צריכה לתמוך בקהילות היהודיות ולסייע באמצעי ביטחון ולחזק את תחושת הביטחון של כל העם היהודי בכל מקום בעולם. מדינת ישראל חזקה זה עם יהודי חזק. צריך לעודד עלייה למדינת ישראל. מאז שפרצה המלחמה עלו לישראל למעלה מ- 35 אלך יהודים. לאחר המלחמה יגיעו לישראל עוד עשרות אלפים. מודה לממשלת ישראל שהכירה ביהודים שנפגעו בעולם באירועי אנטישמיים כנפגעי פעולות איבה". עו"ד אביחי כהנא, מנכ"ל משרד העלייה והקליטה: "צריך להילחם באנטישמיות בלי שום קשר לעידוד עלייה לישראל. האנטישמיות הגלויה והסמויה משפיעה מאוד על הפעילות שלנו במשרד העלייה והקליטה. לעיתים בגלל מידע מודיעיני אנחנו לא יכולים לפרסם פעילויות שלנו בתפוצות כדי למנוע התנגדות אנטישמית במקום". ד"ר רחלי ברץ, ראש המחלקה למאבק באנטישמיות, ההסתדרות הציונות העולמית: "מצב האנטישמיות היום הוא גרוע יותר מאשר שנות ה- 30 של המאה הקודמת. הידיעה על שריפת בית כנסת באוסטרליה לא פתחה מהדורות. יש ממשלות שמחוקקות חוקים אנטישמיים וזה צריך לזעזע את ישראל ואת יהדות התפוצות". שלי וולקוביץ, מנכ"לית ההתאחדות העולמית של הסטודנטים היהודים WUJS: "צריכה להיות אסטרטגיה משותפת של כל הארגונים למאבק באנטישמיות. יש תאריכים קבועים בלוח השנה שאנחנו יודעים שיהיו בו גילויים אנטישמיים ואנחנו צריכים את הסיוע של משרדי הממשלה בישראל כדי להיאבק בזה". דר' נתי קנטרוביץ', ראש תחום מידע ומחקר, נתיב - משרד ראש הממשלה: "בשנה האחרונה אנחנו רואים אימוץ של השיח האנטי ישראל במרחב הפוסט סובייטי באירופה. הכחשת השואה כבר נמצאת בחזית של המחקרים המדעיים". רותי כהן דאר, מנהלת המחלקה למאבק באנטישמיות ושימור זכר השואה, משרד החוץ: "המרחב הדיגיטלי והקמפוסים הפכו להיות מקומות פרוצים של הפצת שנאה כלפיי יהודים וישראלים. העולם עובר נורמליזציה של אנטישמיות. המאבק באנטישמיות צריך להיות משותף לכל הארגונים השונים תוך יצירת בריתות וקואליציות מקומיות. אנחנו לא מהססים לפעול בכל הכלים הדיפלומטיים שעומדים ברשותנו כדי להגיב לתקריות אנטישמיות".
