הרב שחר אימבר ראש ישיבת אלון מורה, ספד בשיעור בישיבה לתלמידו סמ"ר מתתיהו יעקב פרל הי"ד שנפל בקרב. "מתי היה טוב. טוב, זה המילה. הוא היה פשוט טוב. אין מילים אחרות להגיד את הדבר הזה, היה לו טוב, זה טוב של פשטות. טוב. אין מילה אחרת. ניסיתי לגזור מה זה הטוב שלו, מאיפה הגיע הטוב הזה?", ספד הרב. הוא הוסיף: "בבית המדרש הוא ישב דווקא מאחורה, והוא שם לב שלמישהו היה חסר משהו, ומיד היה דואג לו. מתי נתן את ליבו לראות, הייתה לו תשומת לב גדולה למה שהיה סביבו, לכן הוא יכול היה לראות אם חבר מרגיש לא טוב, וגם בצרכי הכלל של הישיבה, כל דבר שהיה צריך- מתי היה שם. תמיד נתן כתף מיד. לא היה צריך לבקש ממנו, מתי מיד היה מתייצב. זו הנקודה ש'סר ליבו לראות'. 'וירא בסבלותם', נתן את ליבו. מתי היה נותן את ליבו". נקודה שנייה משמעותית שראינו במתי, זו מידת הזריזות והחריצות. כותב הרמח"ל במסילת ישרים פרק ו', 'ותראה כי טבע האדם כבד מאוד כי עפריות החומריות גס, על כן לא יחפוץ האדם בטורח המלאכה'. למתי היה טבע אחר, לא היה לו זמן לנוח. אמו לאה סיפרה לנו בשבעה, שבקורונה, הוא היה בחדר בבידוד, אחרי שסיים עם הקורונה החדר נקי לפסח. אין מנוחה, אני חושב שלא היתה לו בכלל עבודה במידת הזריזות". מוסיף הרב אימבר עוד על מידותו של מתי: "מתי גם נחבא אל הכלים, אומר מעט ועושה הרבה, נראלי עליו נאמר כפשוטו". עוד באותו נושא: צפו: משפחת פרל שרה על קברו של מתי הי"ד מתי כאב את חולשת ההנהגה - ופעל בעוצמה "מתי שלנו – אור של נתינה וצניעות" הזעם בבית האבלים על הפינויים ביו"ש הרב אימבר מתאר את העמידה של מתי, את החיוך הביישני. "לא יודע אם מישה זכה לראות אותו ככה, זה מן כזה בושה פנימית, אין שום תמונה בכל תמונה הוא תמיד יברח, הצלחנו להכניס אותו כשאמרתי תביא את הבן שלי תכניס אותו הוא לא רוצה להצטלם, זה היה הדרך להכניס אותו לתמונה. אבל מתי גם היה עומד על שלו, ניסיתי לשכנע אותו שהישיבה תשלם לו על העבודה שלו בארגון השבת שיעור, עשיתי הכל רק בשביל שיסכים לקבל את הכסף. אבל כשהוא היה עומד על שלו, מה שהוא היה מחליט, לא היה אפשר להזיז". לסיום ציין הרב זווית נוספת באישיותו. "ונקודה אחרונה שהיא מעלין בקודש ממש, זה העניין של כלל ישראל. מתי מאוד כאב את החולשות שיש להנהגה, אני רואה אותו איך הוא היה מסתובב כאן היום בערב. מצד שני כשהוא היה מדבר על החבר'ה החילונים ועל הלוחמים שאיתו, הוא כל כך אהב אותם. הוא היה מגיע לפה היינו לומדי אורות, בצבא שלוש פעמים הוא הגיע כשהוא הגיע לשבתות, למדנו יחד אורות".
