לפני עשור, כשהקוטג' התייקר בשקל, יצאו 250,000 איש לרחובות. המחאה עוררה סערה ציבורית, והמדינה נבהלה. אך כאשר מדובר בדור הבא שלנו – הילדים שלכם – אנו עדים לשתיקה מחרידה. החשיפה האחרונה בתוכנית "המקור" של רביב דרוקר אינה רק סיפור על התנהגות גסה במעון בקריית שמונה; היא עדות לכישלון מערכתי. הצוותים שתועדו במצלמות פעלו בתנאים בלתי נסבלים: שכר נמוך, יחס מטפלת-ילדים בלתי אפשרי, והיעדר הדרכה ותמיכה מקצועית. במדינות ה-OECD התקן הוא מטפלת אחת לשלושה ילדים בגיל הרך, בעוד שבישראל התקן הוא מטפלת לעשרה ילדים. מדיניות שמתעלמת מצרכי הילדים במקום לתמוך באנשי החינוך, המדינה בוחרת בפתרונות הרסניים, כמו התקנת מצלמות לשם הפללה ולא למניעת בעיות. כפי שהדגישה ד"ר יערה שילה, מצלמות יכולות לשמש לשיפור והדרכה, אך כיום הן רק מחדדות את תחושת חוסר האמון בצוותים. דרישות ציבוריות ברורות מסמך שנכתב ב 2019 מתוך דוח שיתוף הציבור האחרון, עולות בקשות חד-משמעיות לשינוי מערכתי: - שיפור יחס מטפלת-ילדים בגנים. - העלאת שכר למטפלות ולמנהלות. - הכשרות מקצועיות ותנאי עבודה הולמים. - הרחבת מספר המעונות ומתן מענה לאוכלוסיות מגוונות. ההורים דורשים שינוי, אך השינוי לא יקרה ללא פעולה נחושה מצד כולנו. הורים, העתיד בידיכם הגיע הזמן להשמיע קול. המחאות על הקוטג' הביאו לשינוי; עכשיו הזמן לדרוש צדק לילדים שלכם. אל תחכו לטרגדיה הבאה. הפגינו, דרשו שינוי אמיתי: תנאי עבודה מכבדים, פיקוח מקצועי ותמיכה בצוותים. הילדים שלנו ראויים לעתיד טוב יותר. אל תתנו למחדל להפוך לנורמה. צאו לרחובות ודרשו את השינוי. הכותבת היא מומחית בגיל הרך, מכללת אפרתה. מובילת מאבק ללקיחת אחריות ממשלתית על גילי לידה עד 3.