באולפן ערוץ 7 מתארחת רחלי הומינר, מייסדת מיזם 'הבאר' העוסק בהיכרויות לקראת זוגיות, ומספרת על מיזם בו היא מתמקדת ליצירת זוגיות והקמת בתים עבור נפגעי המלחמה שרבים מהם שוהים בבתי חולים בשלבי שיקום והיכרות מחדש עם היכולות והמוגבלויות של גופם אחרי הפציעה. "אמהות של לוחמים שלחמו בלבנון ובעזה פנו אליי", מספרת הומינר על ראשיתו של המיזם שהחל מעט קודם לכן ברעיון שהעלתה ד"ר חנה קטן בפניה. "פנתה קבוצה של אמהות לחיילים רווקים, אמרתי להם שהן נכנסו לדלת פתוחה וללב פתוח כי הנושא כבר דובר ויש רצון". בימים אלה הולך ומוקם המיזם בשיתוף עם אמהות ללוחמים ושדכנים שיתנהלו במקצועיות סביב העניין. "המחשבה היא שהם גיבורים גדולים מהחיים ומה שקרה להם קרה בעקבות המלחמה שלהם להגנת העם והמדינה ואנחנו רוצים לעזור, ולו במעט, במה שנוכל לעזור, ואם זה לעזור לך למצוא זוגיות בשלב הזה, נשמח לעשות זאת". הומינר מספרת על שיחות עם לוחמים שאמרו לה שדווקא הפציעה היא זו שמאפשרת להם לעסוק בחיפוש זוגיות, שכן אם לא היו נפצעים היו עסוקים באינספור דברים אחרים. "דווקא בגלל שהוא פצוע ונמצא חודשים ארוכים במחלקות השונות בבתי החולים והשיקום, גורם לכך שיש לו יותר פניות ויש לו פרופורציות אחרות על החיים, הוא מסתכל אחרת על החיים ומבין שהוא רוצה להכניס אהבה חדשה וטובה לחיים שלו ולבנות בית מתוך כל מה שקרה והוא עבר". מנגד בנות מספרות על הקושי במציאות בה רבים כל כך נפצעו ונהרגו, רבים אחרים עדיין בשירות מילואים והחסד אותו מבקש המיזם לעשות הוא למעשה לשני הצדדים. "חשוב לי להגיד שזה לא מתאים לכל אחת. זה מתאים רק לבנות שיודעות מראש לאן הן נכנסות ויודעות את זה מתוך כוונה שהן רואות את המעבר, רואות את האדם לא כפצוע בלבד אלא מתוך היכרות עם העבר שלו והפוטנציאל שלו, בעזרת ה' הם יתרפאו ולכן חשוב שהן רואות גם את העתיד ואת המעבר", אומרת הומינר המדגישה עד כמה חשוב שהבנות לא תגענה לזוגיות הזו מתוך "תקן של מטפלות", או מסייעות ל"פרויקט", אלא מתוך הבנה של מהות הזוגיות ההדדית שבה כל צד נותן ומקבל. עוד היא מציינת בדבריה את המנעד הרחב של פציעות בגוף ובנפש, פציעות שמהם הלוחם עוד יתרפא לחלוטין וכאלה שיישארו אתו לכל חייו. "כל אחת תוכל לבחון ולראות מה מתאים לה, מתוך רצון אמיתי לחבר לבבות ולא כפרויקט או סיוע. חשוב שזו תהיה דינמיקה נכונה ובריאה". הומינר מספרת על אחת הדוגמאות שהיא עצמה כבר שידכה בין בחורה צעירה ללוחם שבתחילה חשש מהיכולת שלו לבטא רצון בקשר זוגי מתוך המציאות בה הוא נמצא בחדר בית החולים. "אמרתי לו אני מאמינה שיכולות חיזור זה משהו שמגיע מעמוק בפנים. גם כשאתה לא יכול פיזית לקחת אותה ברכב או להציע לה לצאת למסעדה, זה איך שאתה פונה אליה ומדבר אליה ומה שאתה מציע, וניתן להיפגש בקפיטריה או במסדרונות בית החולים. הכול זמני והכול אפשרי. הוא לקח את זה וממה שאני שומעת ממנה הוא שהוא הגבר שחיזר אחריה יותר מרבים אחרים שיצאתי איתם. לפעמים דווקא מתוך השבר הזה יוצא משהו מזוכך טהור ומכוון". הומינר מספרת על התהודה הרבה שהיא מקבלת ברשתות החברתיות לפרסומים הראשוניים על המיזם שהולך ונרקם. "אחת הנשים פנתה אליי וכתבה לי שהיא בת לאבא פצוע מלחמת יום כיפור, ולזה היא נולדה, למציאות הזו של אחרי המלחמה, והיא כל כך אוהבת מעריכה ומעריצה את אבא שלה והיא אומרת 'חייתי לא בצל זה אלא לאור זה. יש לי אבא אצילי, גיבור, רגיש מאוד ועד היום הוא מתמודד עם סיטואציות והוא הכי לא נכה שיש, הכי מתפקד והכי פעיל שיש, ואני רוצה גם כן להתחתן עם פצוע ממלחמה, להמשיך את הזוגיות של ההורים'".