יממה אחרי השחרור המרגש משבי חמאס של ארבע התצפיתניות - לירי אלבג, נעמה לוי, קרינה ארייב ודניאלה גלבוע - התקבלו פרטים חדשים על שעבר עליהן ב-477 ימים.
נעמה לוי הוחזקה במשך תקופה ארוכה לבד, עד שאיחדו אותה עם חברותיה. ארבע הצעירות ניסו להעביר את הזמן בכושר ובפעילות גופנית, למרות התנאים הקשים והאוכל המועט.
על פי הדיווח של ירון אברהם, לירי התבשרה אחרונה שתשוחרר. לא היה לה ברור עד הרגע האחרון שתשוחרר. כמו כן רק באותו הבוקר קיבלה הודעה סופית על השחרור. הבנות התקשו לעזוב את אגם ואחת מהן הציעה להישאר איתה וסורבה.
כמו כן הבנות לא ישנו כל הלילה בבית החולים, חלקן לא עצמו עין עד עכשיו. הן לא עוזבות זו את זו, אוכלות יחד ונפגשות עם משפחה וחברים.
בכאן חדשות דווח כי הארבע סיפרו שבשבועות הראשונים לחטיפתן נלקחו לביתה של משפחה פלסטינית בעיר עזה, שם נדרשו לבשל לבני המשפחה ולעצמן.
מדי כמה ימים הועברו החטופות ממקום למקום, כשהן מחופשות לנשים פלסטיניות. הארבע שהו בדירות בעיר עזה וגם במנהרות מתחת לאדמה. אחת מהחטופות שהתה זמן רב במנהרות, שם הייתה כמות מינימלית של מזון.
התצפיתניות סיפרו שהיחס שקבלו ממחבלי חמאס היה עוין. במהלך השבי שהו לצדם של חטופות וחטופים אזרחים. רוב הזמן שהו הארבע יחד, אבל היו גם ימים שבהם הופרדו אלה מאלה.
לדבריהן, מצבה של חברתן אגם ברגר, התצפיתנית האחרונה שנותרה בשבי, "בסדר".
הארבע זוכרות היטב את יום חטיפתן ממוצב נחל עוז, כאשר עשרות מחבלים חדרור לבסיס ורצחו חלק מחברותיהן. כדי לא להכביד עליהן נפשית, גורמי המקצוע והמשפחות התבקשו שלא לדבר איתן על כך לפחות בימים הראשונים שאחרי השחרור מהשבי.
התצפיתניות שמעו על אירועים בלחימת צה"ל ברצועה בזמן אמת, הן בתקשורת שצרכו והן מהמחבלים ששמרו עליהן. הן אף ידעו כי חברתן נועה מרציאנו נרצחה בשבי.
התצפיתניות סיפרו כי אולצו להשתתף בסרטונים של חמאס בזמן השבי, שחלקם לא פורסמו, וכי הן צולמו במשך ימים ארוכים. לדבריהן, המחבלים אמרו להן מה להגיד. לגבי מחבלי חמאס, הארבע אמרו כי "אסור להאמין למילה אחת שלהם, הם שקרנים. הם כלבים".