עליזה בלוך
עליזה בלוךצילום: ערוץ 7

כשלושה שבועות אחרי השבעה באוקטובר הגעתי לבארי עם שני אוטובוסים של מובילי דעה ואנשי חינוך מבית שמש, היה לי חשוב שיכירו את הסיפור של בארי ושיהיו שם כדי ללמוד ולהעביר את המסר.

לקראת סיום הסיור בבארי, בלי הכנה מיוחדת, נעמדו כולם במעגל גדול, קראו אל מלא רחמים, יזכור, ושרו את התקווה ואת אני מאמין. כמי שניהלה בעבר מסע, לפולין, היה לי רגע מצמרר, תחושה של דה זוו. כך סיימנו ביקורים באתרי ההשמדה ובגיטאות במסע לפולין. ואכן, לא מעט פעמים האסון שפקד אותנו בשמחת תורה תשפג 7.10.23 מוזכר כשואה.

אכן, יש הרבה מאוד דמיון, יהודים נהרגו, נשרפו, נאנסו, נרצחו, נחטפו, נשים וילדים נטבחו ללא רחם אך ורק משום שהם חלק מהחברה הישראלית. עובדים זרים שנחטפו או נהרגו, בגלל שהם עבדו אצל יהודים. רוע אמיתי שהתגלה בעוצמות גדולות, איבוד של אנושיות שמזכיר התנהגות של הנאצים. מדובר באסון בקנה מידה שלא הכרנו מאז הקמת המדינה.

אבל חשוב לי להדגיש - זה היה מחדל - זו לא שואה. לנו יש מדינה עם צבא, עם משטרה, עם שב"כ, עם עצמאות יהודית. את כל זה לא היה בפולין שם היהודים היו חסרי אונים, בלי תקווה. נכון, היו הרבה שעות של חוסר אונים בממ"דים, הייתה בדידות, בניר עוז המחבלים עשו ככל העולה על רוחם, כרבע מחברי הקיבוץ נחטפו או נרצחו, ובכל הקרב הזה, לא נורה אף כדור של צה"ל, הוא פשוט לא היה שם. זה היה מחדל נורא. העובדה שיש על מי לכעוס, ממי להתאכזב, ממי לדרוש היא חלק משמעותי מההבדל. התגובה של צ"הל בחודשים שאחרי השבעה באוקטובר היא ההבדל.

ביום השואה הבינלאומי, יום בו העולם מציין את שואת יהודי אירופה, חשוב מאוד שנזכיר ונזכור שהאנטישמיות לא נעלמה, שהיא פושטת ולובשת צורה שונה מדור לדור, שאסור לשכוח את מה שקרה, כדי לוודא ששוב זה לא יחזור. אסון השבעה באוקטובר, שאנחנו עדיין חיים בתוכו, הוא תמרור אזהרה עבור כולנו! זה שיש מדינה ויש צבא ויש משטרה ויש בית משפט וכל סממני העצמאות, שום דבר מאלו הוא לא ברור מאליו. זה יכול להעלם לנו ולהתפרק בלי שנתכוון לכך.

אנחנו מחויבים לשמור מכל משמר על מה שיש לנו, עם הביקורת, אי ההסכמות, השאלות שחייבות להישאל ולהיבדק ויש לנו את המחויבות לכך. העובדה שקמה מדינה היא לא אירוע חד פעמי, היא משימה שצריך להמשיך להחזיק בה.

ביום השואה הבינלאומי, נגיד לעצמנו ולעולם, שהחברה הישראלית יודעת להתמודד עם משברים, יודעת להתמודד עם מחלוקות, ובתוך רגעי הכאב ובתוך רגעי השמחה שחווינו השבוע עם חזרת ארבעת התצפיתניות מהשבי הנורא בעזה, אנחנו אלו שניקח אחריות על גורלנו.

הכותבת היא ראש עיריית בית שמש לשעבר וכיום נשיאת יאסא המרכז הישראלי למצוינות בחינוך