יום השואה הבינלאומי מצוין היום ועם ד"ר ירון פשר, חוקר בתכנית ללימודי שואה באקדמית גליל מערבי, שוחחנו על הכרעתה של גרמניה הנאצית והיכולת להכריז על ניצחון עליה, בהשלכה לניסיון להגיע להכרעה דומה מול ארגוני טרור כדוגמת חיזבאללה וחמאס.
לאורך השיחה אתו מציג ד"ר פשר דוגמאות רבות המלמדות כיצד כל צד בכל מלחמה מבקש לנכס לעצמו תמונת ניצחון שתוכיח שהוא המנצח האמתי בקרב. גם התאריך שנבחר כיום הזיכרון הבינלאומי לשואה, יום שחרור מחנה אושביץ, לכאורה אינו מועד נכון לחגיגות, אומר ד"ר פשר. אמנם האסירים יצאו לחופשי אבל ערימות הגופות שבמחנה לא הותירו מקום לשמחה. עם זאת האמריקאים היו עסוקים במציאת תמונות ניצחון שלושה חודשים לפני כניעתה הרשמית של גרמניה.
במסגרת זו מזכיר ד"ר פשר את אירוע הנפת הדגל באיו ג'ימה בידי מספר חיילים אמריקאים, אירוע שצולם בשנים עם דגל גדול יותר מתוך הבנה שבכוחו של הצילום להוות תמונת ניצחון של ממש. צילום זה מגיע אחרי כ-7000 אבדות של הצבא האמריקאי על האי.
פשר קושר בין קורות המלחמות למתרחש בעזה, כאשר אותם עזתים שטענו לג'נוסייד אך לפני מספר שבועות מכריזים כעת על ניצחונם. למעשה, הוא אומר, ישראל יכולה להציג כמה וכמה תמונות ניצחון כמו אירוע הביפרים, הראש המרוטש של סינוואר, העיניים המופנות למעלה בחשש של חמינאי, אבל בפועל לא ניתן לקבוע אם אכן מדובר בניצחון שכן עדיין לא ברור מתי ואיך תסתיים המלחמה. "אולי ההסכם הוא תבוסה וכניעה אבל יתכן שבעוד כמה שנים נראה בתמונות הללו ניצחון".
בהמשך דבריו עובר ד"ר פשר על שורה ארוכה של אירועים בהם חשוב היה לצדדים השונים להוכיח ניצחון, גם דרך משפטי נירנברג הראשונים, כאשר בהמשך המסקנה הייתה שרדיפה מתמשכת של כל נאצי תביא למסקנה שיש ללכוד ולשפוט את הגרמנים כולם ומתוך כך הוחלט להעניק חנינה כללית שגרמה לפושעים נאצים רבים שנמלטו לארגנטינה לשוב למקומות מגוריהם הראשונים.
וגם הגרמנים ניסו לקבע תמונות ניצחון לאורך המלחמה. כך רואה ד"ר פשר את תמונת כניסתו של היטלר לדנציג ברכב פתוח כשהוא מנופף להמונים. תמונה זו ביקשה להעביר לחיילים הגרמנים שבמערכה מסר של הצלחה והכרעה גרמנית, רויזיה של הסכמי ורסאי וביטול המסדרון הפולני. כך גם מזכיר פשר את תמונת הכניעה הצרפתית בקרון הרכבת שבו נחתמו הסכמי שביתת הנשק, אירוע שהיטלר התעקש שיתקיים באותו מקום לשם כך. מנגד הוא מזכיר את הנפת הדגל הרוסי על בניין הרייכסטאג יומיים אחרי התאבדותו של היטלר כתמונת ניצחון של הצד השני.
"אין אמת היסטורית אחת אלא כמה אמיתות וחשוב לדעת שכל דבר הוא סובייקטיבי וכל אחד מדבר מפוזיציה אחרת ורוצה להציג אג'נדה אחרת. זה שהחמאס רוצה להציג תמונת ניצחון זה מובן, וחובתנו להתייחס למציאות. כעת אנחנו באי וודאות. אנחנו לא יודעים אם המלחמה הסתיימה או תמשיך".
על החשיבות שיוחסה כבר אז לצילום שיישאר שנים קדימה, מציין ד"ר פשר כי "כשהרוסים נכנסים לברלין רוצחים בוזזים ואונסים ומבצעים מעשים קשים ועל ידו של מניף הדגל יש שני שעונים". כדי שלא תישאר עדות לביזה "מצווים על הצלם לצלם שוב בלי השעונים ובמעין פוטושופ מוסיפים עשן ופיצוצים".
ד"ר פשר מזכיר בדבריו את נאומו של צ'רצ'יל שמגיע לאחר אבדן של ארבעים אלף לוחמים שנופלים בשבי ועוד 18 אלף שנהרגים לבד מ-300,000 שבורחים לצידה האחר של התעלה. בתוך שעתה הקשה הזו של בריטניה צ'רצ'יל נואם על שעתה היפה של בריטניה ומעצב היסטוריה.
גם פצצות האטום על הירושימה ונגסקי הן תמונות ניצחון שנועדו לקבע את האמריקאים כמובילים ומאיימים מול מי שראו אז כאויב האמיתי והגדול, ברית המועצות. היטלר, מציין ד"ר פשר, הגיע למלחמת העולם לאחר הרג של מאות ואלפים בודדים בעוד סטאלין הגיע לאחר רצח של תשע מיליון במלחמת האזרחים ועוד תשעה מיליון שהורעבו לאחר המלחמה, הרג של אלפים מצמרת הצבא בטיהורים שהוביל, ולמעשה בעיני האמריקאים הוא האויב הגדול, וגם אחרי הניצחון על גרמניה נאבקת ארה"ב בברית המועצות סביב השאלה מי היה זה שהכריע את הגרמנים.
המאבק בין המעצמות התקדם למלחמה הקרה ולמלחמת הגרעין ומשם למלחמה על החלל, מלחמה שהכרעה זמנית בה הייתה דריכתו של ניל ארמסטרונג על הירח.