אביגיל מייזליק
אביגיל מייזליקצילום: ראומה ש. גבע, מלקטת הרגעים

היה לי יום קצת עייף, קצת כבד, מצב רוח לא מדהים, שקיבל בפתאומיות תפנית לא צפויה בעלילה.

חזרתי הביתה עם שקיות של קניות, וכשיצאתי החוצה מהרכב ראיתי את ליבי, שכנתי החביבה, יושבת על גדר הבטון שבקצה החנייה ונראית חיוורת ביותר.

"הכול בסדר, ליבי?" שאלתי.

"כן", היא חייכה אליי חיוך קצת מוזר. "אני פשוט מחכה לאמבולנס שייקח אותי לבית החולים ללדת".

"מה???" שאלתי בהלם. אבל ליבי המשיכה לשוחח איתי בשקט, כאילו מדובר בעניינים רגילים של יום יום. "בעלי נשאר עם כל הילדים בבית ואין מישהו אחר שיכול לבוא איתי. אבל לא נורא, זה בסדר. אני אסתדר. רגע... יש לי ציר!"

הסתכלתי סביבי, מקווה לפגוש מישהי שתעזור לי לדעת מה הדבר הנכון לעשות, אבל כשהסתכלתי על השכנה שלי, יושבת שם על הגדר ונראית כל כך קטנה פתאום, לא יכולתי לחשוב שהיא תיסע לבד לבית החולים.

אז עשיתי כמה טלפונים, ביטלתי תוכניות, הודעתי לבני הבית שכנראה איעדר לכמה שעות – והבהרתי לליבי שאני נוסעת איתה.

היא אומנם ניסתה להתנגד קצת, אבל ראיתי שגם הוקל לה. מיהרתי לדירה כדי לארגן לי תיק עם כמה דברים, וכעבור דקות אחדות, כשהאמבולנס הגיע, עלינו עליו שתינו. כך מצאתי את עצמי פתאום באמצע החיים דולה בהתנדבות, מלווה של יולדת בלי שציפיתי לזה לרגע.

מה הלחץ?

לכל אורך הדרך ראיתי שהלידה מתקדמת בקצב מהיר ביותר, וממש חששתי שלא נספיק להגיע בזמן. אבל לבית החולים יש קצב משלו, במיוחד בחדר לידה.

קודם יש חדר קבלה ומיילדת שראתה כבר כל כך הרבה נשים, והיא פשוט הושיבה אותנו במיטה וביקשה שנמתין עד שתסיים לבדוק יולדות נוספות שהמתינו בתור.

"אביגיל, בבקשה תלכי אליה ותגידי לה שאי אפשר להמתין", התחננה ליבי, וכך עשיתי. אך המיילדת לא התרגשה מהבקשה שלי ואמרה שבעוד כמה דקות היא תבוא, ברגע שתתפנה.

כך מצאתי את עצמי הולכת פעמיים הלוך וחזור בין ליבי ובין המיילדת העמוסה עם יולדות אחרות, עד שבפעם השלישית היא כבר כעסה. בכל זאת התחננתי אליה שתבוא. "היא הרגע הגיעה, אין מה להילחץ", ענתה לי המיילדת, אבל אני ראיתי על ליבי שזה לא המצב ופשוט לא ויתרתי. בסוף, בחוסר רצון בולט, המיילדת הסכימה לעזוב את שאר הנשים שהמתינו בתור ולבוא איתי, כשהיא ממלמלת לעצמה שאני יוצרת לחץ מיותר. "יש זמן, אני לא מבינה על מה ההיסטריה", הספיקה לומר עד שהגענו לליבי.

אבל ברגע שראתה אותה המיילדת, היא החווירה ועצרה את הקיטורים, בדיקה קצרה והיא מיד סגרה את הווילון מסביב למיטה. "את בלידה!" קבעה המיילדת, וכעבור לא פחות מחמש דקות הגיעה לעולם תינוקת חדשה ומתוקה במיוחד. לא הספקנו להירשם, לא לעבור לחדר לידה. כך, בחדר ההמתנה לקבלה, נולדה הבת של ליבי. ואני, שזכיתי להיות עדה לכל זה, כל כך שמחתי שהתעקשתי לנסוע איתה. הרגשתי מלאת הודיה לה' על שזכיתי להיות חלק בחוויה המופלאה הזאת של הלידה – נס קבוע שכולנו כל כך רגילים אליו, ועדיין לראות אותו בעיניים זה פשוט מרגש. כל היום למחרת הייתי בהתרוממות רוח עצומה, והרגשתי שקיבלתי הרבה יותר ממה שנתתי.

קרקר חומוס ללא גלוטן עם ממרח פלפל שושקה
קרקר חומוס ללא גלוטן עם ממרח פלפל שושקהצילום: שושי סירקיס

קרקר חומוס ללא גלוטן עם ממרח פלפל שושקה

צילום: שושי סירקיס

הקרקרים האלה כל כך טעימים שקשה להפסיק לנשנש אותם. הם בלי גלוטן, עשירים בחלבון ופשוט כיף של דבר. ויחד עם הממרח הטעים הזה זו ממש חגיגה. כמובן שאפשר להכין אותו גם מפלפל אדום רגיל, אבל פלפל השושקה המוארך מוסיף לממרח עוד רובד של טעם עשיר ומיוחד.

לקרקרים:

רבע כוס זרעי פשתן

רבע כוס שומשום

2 כפות שומשום שחור

כוס קמח חומוס (אפשר גם קמח עדשים כתומות)

כף דבש או סילאן

כפית מלח הימלאיה ורוד

רבע כוס שמן זית

חצי כוס מים

רבע כוס שקדים טחונים

רבע כוס גרעיני חמנייה

רבע כוס קורנפלור

לממרח:

4 פלפלי שושקה אדומים (או רגילים)

3 שיני שום

3 כפות שקדים טחונים

שליש כוס שמן זית

מלח ופלפל ומעט לימון

מכינים את הקרקרים: שמים את כל החומרים בקערה, מערבבים ולשים מעט לקבלת בצק אחיד ולא דביק. מעבירים למקרר לרבע שעה.

מוציאים ומחממים תנור לחום של 160 מעלות. מחלקים את הבצק לשני חלקים. משמנים מעט בשמן זית נייר אפייה ומשטחים עליו את מחצית הבצק. מניחים עוד נייר אפייה מעל הבצק ומרדדים עד לקבלת עלה דק ככל האפשר. חותכים לפסים או משולשים. מכינים באותו אופן גם את החצי השני. אופים תבנית אחת במשך 20-15 דקות, עד להזהבה קלה של הקרקרים, ואחריה אופים גם את התבנית השנייה. מצננים ושומרים בקופסה סגורה.

למטבל: מעלים את חום התנור ל־180 מעלות. מניחים את הפלפלים על תבנית התנור ויוצקים עליהם 2 כפות שמן זית. אופים במשך 20 דקות, או עד שהפלפלים זהובים ורכים. מוציאים ומעבירים לשקית לרבע שעה. קולפים את הפלפלים מהקליפה הדקה, מעבירים למעבד מזון, מוסיפים את שאר החומרים וטוחנים לממרח חלק ואחיד. טועמים, מתקנים תיבול ושומרים במקרר עד להגשה.

לתגובות: avmyzlik@gmail.com