רייצ'ל גולדברג-פולין, אימו של הירש הי"ד שנחטף ונרצח על ידי מחבלי חמאס וגופתו הוחזרה לישראל, שוחחה עם ערוץ 7 על תחושותיה המעורבות בימים בהם משוחררים חטופים וחטופות מהשבי במסגרת העסקה עם חמאס. "בראש ובראשונה, אנו חשים תחושת הקלה עצומה עבור אותן משפחות. אנחנו מכירים את התחושה הייחודית הזו של העינוי שעברה על משפחות כל החטופים, כך שההקלה וההתרוממות הרוח על כך שהצעירות האלה חוזרות הביתה גדולות מאוד", היא אומרת. לצד זאת היא מדגישה ש"כבני אדם אפשר להרגיש בו זמנית כמה דברים. אנחנו דואגים לתשעים החטופים שנותרו בעזה ובזהירות רבה אנחנו עם מתקווה ואופטימיות שאנחנו הולכים לקבל בחזרה כל אחד מהם. לצד זאת, אנחנו כמשפחה נמצאים ממש בתחילת המסע שיקבע איך ייראו חיינו בעתיד ונחיה אותם נחיה עם סכין בלב, מהאבל, הכאב והגעגוע שאנחנו מרגישים להירש. אני שמחה לראות את התמונות של הצעירות חוזרות הביתה, את החיוכים והמפגשים. מצד שני אני במקום מאוד רגיש שרק לאחרונה איבדתי וקברתי את הבן היחיד שלי". היא מדברת על קבלת התפילות של עם ישראל לשחרור החטופים. "באופן אישי אני מאמינה שכל התפילות שנאמרו ב-479 בימים, בין אם היו עבור חטופים מסויימים או עבור כולם, עבור החיילים, עבור עם ישראל, עלו למעלה והאיחוד שלהן מתחיל לרדת אלינו. אבל זו האחריות שלנו להשיב כל אחד ואחת מהתשעים שנותרו ולדאוג שכל החיילים שלנו יחזרו הביתה בשלום". כשהיא נשאלת על משפחות שכולות שהביעו חשש שמותם של בנם היה לשווא משום שחמאס לא הוכרע עונה גולדברג-פולין "אני אף פעם לא מבינה את המושג הזה. אני לא חושבת שחיים של מישהו יכולים להיות 'לשווא'. יש משמעות לכל דבר. אני משבחת, אסירת תודה ומרגישה זכות גדולה שיש לנו את החיילים המדהימים האלה שנותנים הכל כדי לשחרר את האחים שלהם החטופים. זה כמובן קורע את הנשמה לאבד ילד, אבל זה ממש לא לשווא. אפילו מעליב לרמוז שמותם יכול להיות לשווא", היא מסכמת. הראיון המלא באנגלית: