על רקע רצון הממשלה לקדם גיוס בקרב צעירי המגזר החרדי, ועדת החוץ והביטחון קיימה דיון נוסף בהצעת חוק שירות ביטחון. הדיון היום התמקד בנושא מיהו "בוגר מוסד חינוך חרדי" ובסוגיית היעדים. בסקירת הייעוץ המשפטי לוועדה נכתב כי הצעת החוק מבקשת לאמץ את ההגדרה שעוגנה בתיקון 19 לחוק שירות ביטחון, המתייחסת ל"בוגרי מוסדות חינוך חרדיים". על פי המוצע, "מי שלמד במוסד חינוך חנוך חרדי, בין הגילאים 14 ועד גיל 18, במשך שתי שנות לימוד לפחות" יוכר כבוגר מוסד חינוך חרדי. למעשה, אוכלוסיית "בוגרי מוסדות חינוך חרדיים" מהווים את אוכלוסיית היעד אשר עתידה להיספר במסגרת יעדי הגיוס שממנה נגזרת השאלה –האם הייתה עמידה ביעדי הגיוס. זאת במקרה בו תחליט בוועדה על מנגנון של יעדים. עוד מוזכר בסקירת הייעוץ המשפטי כי בית המשפט קבע כי הגדרה זו רחבה יתר על המידה וכי היא יכולה להוביל לכך שגם מתגייס שאינו מקיים אורח חיים חרדי ביום גיוסו, יחשב כחרדי לצורך בדיקת העמידה ביעדי הגיוס. השופטת נאור ציינה בפסק הדין לצורך הדוגמה, אדם שלמד בישיבה במשך שנתיים בלבד, מגיל14 ועד גיל 16 ולאחר מכן פרש ממנה, ייחשב עם גיוסו כמתגייס חרדי לכל דבר ועניין, ללא כל קשר לאורחות חייו העכשוויים. עוד הזכירו בייעוץ המשפטי לוועדה את דו"ח ועדת נומה שבו צוין כי ההגדרה בחוק מביאה לכך שנכללים בהגדרה גם חילונים שבאו מרקע חרדי אך אינם מנהלים אורח חיים חרדי בעת הגיוס. יש לציין כי במסגרת דו"ח נומה הומלץ לעדכן את מוסדות החינוך החרדיים הכלולים בצו שר הביטחון, ואף להמליץ בפני הדרג המדיני לתקן את הקריטריונים להגדרת חרדים שתיכלל בהצעת חוק הגיוס החדש. על פי עמדת הייעוץ המשפטי לוועדה, ישנה חשיבות להגדרה ברורה מי היא קבוצת הייחוס שלגביה ייבחנו יעדי הגיוס והעמידה בהם, על מנת שניתן יהיה לבחון את מנגנון העמידה ביעדים. בנוסף, יש מקום לבחון את האפשרות לצמצום טווח הגילאים מ- 14 עד 18 וכן לחדד את ההגדרה על מנת לצמצם את האפשרות כי י יחידים רלוונטיים יכללו בהגדרה זו. עו"ד גיל לימון, המשנה ליועמ"שית: "המצב המשפטי כיום הוא שיש חובת גיוס לכולם, אנחנו מכירים בזה שהצבא לא יכול לעשות הכל בבת אחת. החובה היא שוויונית והצעת החוק יש בה פגיעה כפולה, אחת בזה שיש פלח מהאוכלוסייה שלמעשה הוא לא יתגייס. "הפגיעה השנייה בשוויון זה אפשרות שיש לפרט לבחור אם הוא מתגייס. כדי להצדיק את הפגיעה השנייה צריך לתת לזה טעם. היה פה ראש אגף תקציבים ואמר שכדי להשיג את תכלית הגיוס וכדי שהסנקציות יהיו אפקטיביות, חובת הגיוס צריכה להיות חובה אישית. צריך להתחיל את הדיון במודל, האם תהיה חובת גיוס אישית וזה גוזר המון דברים. ד"ר גלעד מלאך, המכון הישראלי לדמוקרטיה הפתיע כשאמר כי רק 32% מאלה שהתגייסו כחרדים, מגדירים את עצמם בזמן השירות כחרדים. "כל שנה אנחנו מוציאים נתונים בהם גם על מספר החרדים שהתגייסו, וזאת על בסיס נתונים של המדינה, בשנים האחרונות המספר עומד באזור 1,200. אני מרגיש שרימיתי את הציבור כי כשבדקנו מקרב המשרתים הסתבר שרק 32% מאלה שהתגייסו כחרדים, מגדירים את עצמם בזמן השירות כחרדים". מזכיר הממשלה עו"ד יוסי פוקס: "חייבים להגדיר מי הוא חרדי אחרת לא נדע על מי היעדים חלים. בכל הגלגולים של חוקי הגיוס כל פעם חזרו להגדרה הזו, דווקא משום שרצו שההגדרה תהיה אוטנטית, שלא יקרה מישהו יקום בבוקר ישים כיפה שחורה ויגיד שהוא חרדי. מי שבשנתיים מתוך הגילאים האלה היה במוסד חרדי הוא חרדי, אני מציע לשמר את זה וכך גם שר הביטחון".