חבר הכנסת שמחה רוטמן נחת השבוע בכנס ירושלים של קבוצת 'בשבע' היישר מוועידת סיפאק של הימין העולמי, שם פגש את כל המי ומי של הדיפלומטיה הבין־לאומית וקיבל חיבוק גדול שהעניק לו אופטימיות.

"במשך הרבה מאוד שנים הימין הישראלי, כמו גם הימין בעולם, היה צריך לפעול באופן מקומי אל מול כוחות בין־לאומיים אדירים. אנחנו יודעים כמה כסף זר הושקע למשל במחאה נגד הרפורמה המשפטית. קשה מאוד לגייס כסף ברמה המקומית, וזו טיפה בים אל מול מה שזורם מהעולם. הכוח הבין־לאומי הזה יכול להתמקד במדינה אחת, ואחר כך לעבור למדינה אחרת. פתאום אתה מגלה שהבעיה שאתה מתמודד איתה, גם נשיא ארגנטינה מתמודד איתה אצלו, וגם בארצות הברית מתמודדים איתה, וגם בהרבה מאוד מדינות בעולם. והנה אנחנו רואים התחזקות של הימין השמרני, שנובעת בין היתר מהיכולת ללמוד זה מזה", הוא מתאר את תהליך ההתחזקות.

עם זאת, רוטמן מציע שלא לנוח על זרי הדפנה. "אחד הדברים שאנחנו הכי חוששים מהם עכשיו בעלייה של הימין השמרני בארצות הברית, זה מה שנקרא 'אמריקה פירסט'. הם אומרים: עכשיו אנחנו נדאג רק לארצות הברית. בישראל אנחנו נמצאים עמוק בתוך השוחות של המריבות הפנימיות שלנו, אבל השמאל הישראלי הוא יותר שמרן מרוב השמרנים בעולם. אנחנו לא מבינים את זה".

פריחה שלא תיאמן ביהודה ושומרון

את הדברים הללו אמר רוטמן השבוע במושב מיוחד בנושא 'עושים ריבונות', במסגרת ועידת הריבונות של כנס ירושלים מטעם קבוצת 'בשבע' ומועצת יש"ע. מיטב המוחות התכנסו לפצח את הסוגייה האקוטית, האם הריבונות היא בכלל הכרחית וכיצד עושים זאת. את הפאנל הנחה איש התקשורת ברל'ה קרומבי. מלבד חבר הכנסת שמחה רוטמן, יושב ראש ועדת חוקה, חוק ומשפט, השתתפו בו גם חבר הכנסת דן אילוז (הליכוד), ערן רולס, יושב ראש מרכז הבנייה הישראלי, ויעל זאבי, מנכ"לית מרכז החדשנות אינוביסט לפיתוח הייטק ביהודה ושומרון.

בסוף השמאל הוביל פה סדר יום, גיבש תוכנית מדינית, הביא את אוסלו, ביצע את ההתנתקות, והימין נכשל בהעברת הריבונות בקדנציה הקודמת של טראמפ ועצר את הרפורמה. יכול להיות שהימין לא יודע להוביל?

"זאת בדיוק דוגמה לימין הבכיין", מחזיר רוטמן. "אתה מסתכל על מה שיש לך, וזה לא נחשב בעיניך. במשך שנים רבות היו פה ממשלים עוינים להתיישבות, כולל בתוך ישראל. למרות זאת ההתיישבות הלכה ופרחה. מספר היהודים ביהודה ושומרון רק הלך וגדל. מספר היוזמות העסקיות ויוזמות הבנייה הלכו וגדלו. הצעד הראשון בממשלה הזאת היה ביטול חוק ההתנתקות בצפון השומרון. 18 שנים עבדו על הדבר הזה, ואנחנו עשינו את זה בתחילת הקדנציה בכנסת. אורות דולקים בחומש כדת וכדין. נוסף על כך, תראו כמה יישובים הוכרו, מאז שנות השמונים לא היה דבר כזה. מה שקורה ביהודה ושומרון זאת פריחה שלא תיאמן".

על פניו נראה שכל הימין העולמי רק מחכה שנחיל ריבונות. יכול להיות שאנחנו בכלל הבעיה? יכול להיות שאנחנו לא רוצים להכיל ריבונות?

"אני חותם על כל מילה ששמחה אמר, ובכל זאת אני רוצה להסתייג קצת מהמסקנה", מבקש חבר הכנסת דן אילוז בפתח דבריו. "בעשורים האחרונים תמיד היה לנו תירוץ טוב: היו מפלגות שמאלניות בתוך הקואליציה. אחר כך הקמנו קואליציית ימין על מלא, אבל אז היה לנו ממשל עוין. הוא לא אהב את ההתיישבות, וזו באמת הייתה בעיה. אמרו לנו: חכו לבחירות בארצות הברית, אולי זה ישתנה. וזה אכן השתנה. עכשיו אנחנו בהזדמנות היסטורית שאסור לנו לפספס אותה. אם לא נעשה את זה עכשיו, זאת תהיה בכייה לדורות", הוא מתריע. "בסוף הליכוד היא מפלגת שלטון, והליכוד צריך להוביל מדיניות אידאולוגית ערכית, גם בנושאים דיפלומטיים מדיניים, כמו ריבונות. אנחנו צריכים להוביל להחלת ריבונות", הוא פוסק. "לא רק להסכים עם השותפים הקואליציוניים שלנו. אנחנו צריכים להוביל גם את הנושא הזה. זה נכון גם לראש הממשלה וגם לשר הביטחון".

לאחר בירור עומק של ההיבט הפוליטי, הגיעה העת לבחון את נושא הריבונות ביהודה ושומרון מהצד הכלכלי. יעל זאבי הקימה מרכז הייטק מצליח בשער בנימין ומנהלת מרכז חדשנות באוניברסיטת אריאל, אך מסתבר שאת החברות הגדולות, כמו מיקרוסופט ואינטל, כמעט בלתי אפשרי להביא אל מעבר לקו הירוק. המנחה ברל'ה קרומבי מנסה להבין מדוע.

"הריבונות היא הכרה בשטח הזה כשטח שלנו. אנחנו יודעים שהשטח שלנו, אבל בסופו של דבר המהות של נושא הריבונות היא הכרה", היא מסבירה את לב העניין. "ההכרה הזאת מצד ממשל טראמפ היא חשובה מאוד, אבל ההכרה הזאת צריכה להיות גם מצד הגורמים העסקיים. אם תהיה לנו הכרה רק ברמת ממשל, אבל לא ברמת חברות עסקיות, לא נוכל לעשות פה כלכלה כמו שצריך, ולא נוכל לעשות פה הרבה מאוד דברים, כי יש הרבה חרמות היום על יהודה ושומרון. תוכניות כמו הורייזן סגורות ליזמים ביהודה ושומרון", היא מסבירה.

"אנחנו צריכים לפעול גם במישור הכלכלי, לדאוג שהריבונות ביהודה ושומרון לא תהיה רק בגדר סיסמה או תישאר ברמה המדינית - שיהיה אפשר אולי לסלול כבישים ולעשות תוכניות - אלא גם לחשוב על הפיתוח הכלכלי בהקשר של ריבונות. בסופו של דבר אנחנו לא רוצים להיות ערי שינה. אנחנו לא רוצים להיות אזור כזה שכל הכלכלה שלו נשענת על מרכז הארץ. אנחנו רוצים להיות אזור מוביל גם מבחינה כלכלית".

הכרה ביהודה ושומרון כשטחים ריבוניים של מדינת ישראל, תעשה את השינוי הזה? את רואה מצב שבו מיקרוסופט ואינטל פותחים חברות באזור התעשייה שער בנימין?

"אנחנו נגיע למצב הזה, אבל בדרך אחת. בתחילת דרכי עבדתי בחברת סטארטאפ, שנמכרה למיקרוסופט, ואחר כך עבדתי תקופה ארוכה במיקרוסופט. החברה הזאת בעצם הייתה התחלה של מרכז פיתוח של מיקרוסופט בארץ, בהרצליה. הם רכשו אותה ועוד כמה חברות. ככה קמו כמעט כל מרכזי הפיתוח הרב־לאומיים שהתחילו את תעשיית הייטק בארץ: על סמך זה שהם קנו ידע ישראלי ופתחו מרכזים בארץ. ברגע שחברות רב־לאומיות יקנו סטארטאפים שצמחו ביהודה ושומרון, על ידי אנשים שגרו במקום ואכפת להם מהמקום, אז יתחיל מרכז הפיתוח. אנחנו לא יכולים לדמיין שמישהו ינחת עלינו מלמעלה וירעיף עלינו את השפע. אנחנו צריכים להתחיל לעשות פעולות מלמטה למעלה".

זאת אומרת שאם משתלם להם כלכלית, הם יגיעו.

"הם יגיעו ברגע שזה ישתלם להם כלכלית, אבל הם לא יהיו החלוצים. החלוצים נהיה אנחנו. אנחנו נתחיל לפתח כלכלה, אנחנו נתחיל להקים חברות, לעשות סטארטאפים. במקום שיזמים מיהודה ושומרון יקימו את החברות שלהם בתל אביב, יקימו אותן בגוש עציון, יקימו אותן בבנימין. ככה גם החברות הגלובליות יגיעו".

לקדם הגירה מרצון לפלשתינים

לפני שנים רבות כתב יוסי שריד בעיתון 'הארץ' מאמר שהכותרת שלו הייתה: הרגל השלישית. לשיטתו, כל השנים היו למתנחלים שתי סיבות לבוא לגור ביהודה ושומרון. לסיבה הראשונה הוא קרא משיחית, והסיבה השנייה הביטחונית. ובימים אלה, טען שריד, המתנחלים מנסים להמציא רגל שלישית, הרגל של מצוקת הנדל"ן. בתור איש נדל"ן, מפנה קרומבי את השאלה לערן רולס, האם יוסי שריד צדק או התבדה? "לצערי לפעמים מחירי הנדל"ן ביהודה ושומרון עוקפים גם את מישור החוף. זאת הטרגדיה הכי גדולה, שחבר'ה צעירים, גם ביהודה ושומרון, צריכים לשעבד את נפשם ואת חייהם בשביל לקנות דירה בארץ ישראל ובטח ביהודה ושומרון", הוא מקדים. "אם יש אשם פה הוא רשות מקרקעי ישראל, ששוחטת את הצעירים במחירי הקרקעות שמשפיעים על מחירי הדירות".

מעבר לכך, לשיטתו של רולס, בשיח על ריבונות בכלל ועם ראשי רשויות בפרט, הוא מזהה הזדמנות היסטורית להיפטר מחצי מיליון פלשתינים, מרצון. "לא לתת להם להיכנס לעבוד ביישובים", הוא מבקש. "יש היום מיליוני מהגרי עבודה מרצון. אני לא מפחד מכל הגנרלים שיושבים בתוכניות טלוויזיה ואומרים שכשלא תהיה להם פרנסה, יגבר הטרור. יגבר איתם ובלעדיהם, ונדע לטפל בו. אבל אם לא תהיה להם עבודה פה, הם ייקחו את מיטלטליהם וילכו לעבוד באירופה, באמריקה, באוסטרליה, באמירויות, ויהיו עובדים מצוינים שם, ולא יעשו שם חבלות, כמו שהם עושים פה בבתים שלנו. ברגע שהם ילכו, הם ייקחו את האחיין שלהם וייקחו את האישה שלהם, ואנחנו נראה כמות גדולה שהולכת מפה. יש פה 120 אלף פלשתינים שעובדים בעבודות בניין ביהודה ושומרון, אסור לתת להם לחזור לעבוד, לא ביהודה ושומרון, ולא בשום מקום בישראל".

מדינת ישראל נמצאת במצוקת נדל"ן אדירה במשך שנים. עד היום לא מצאו את הפתרון ביהודה ושומרון.

"יש היום בנייה ביהודה ושומרון כמו שלא הייתה מעולם, ואני מבקר הרבה ביישובים. אבל האתגר הבא של הרשויות ביהודה ושומרון זה להביא מקומות תעסוקה לאוכלוסייה המדהימה שגרה ביהודה ושומרון. צריך לפתוח ביהודה ושומרון מתחמי תעסוקה, כולל משרדים, כולל קו־וורקינג. כולם אומרים לי: יש בלולים בגוש עציון מיזם מדהים של הרי זהב. אבל עם כל הכבוד, זה מיזם אחד. אני רוצה לראות מתחמי תעסוקה בכל יהודה ושומרון, מהצפון ועד דרום הר חברון, שבהם נשים וגברים יכולים לעבוד קרוב לגני ילדים, קרוב לבתי הספר, לא צריכים לנסוע שעה וחצי להרצליה, לבני ברק, לתל אביב או לירושלים. לא יכול להיות שיש מועצות שמכפילות את עצמן היום ואין שם מרכז מסחרי. כל דירה שתיבנה ביהודה ושומרון, תימכר לצערי במחירים גבוהים. האתגר הגדול הוא לייצר מתחמי תעסוקה. אגב, זה גם הכנסות מדהימות לרשויות".

בסוף, כפי שערן רולס הסביר, לא צריך את נשיא ארצות הברית, לא צריך ריבונות, ולא צריך מהלכים דיפלומטיים בעולם, אלא פשוט לשחרר את החסמים.

חבר הכנסת רוטמן: "בפרק הראשון בספר שלי, הראיתי איך החלטות הג'מבו של רשות מקרקעי ישראל - שהיו מיועדות לשחרר חסמים ולאפשר פיתוח קרקע ולהוזיל מחירי דיור - נחסמו על ידי בג"ץ והיועץ המשפטי לממשלה. הם אלה שהעלו את מחירי הדיור באופן משמעותי, כי הקיבוצים והמושבים שיושבים על הקרקעות פשוט נהיו בונקר, ובמשך הרבה מאוד שנים לא שחררו אותן. נתתי שם תחזית קטנה על השוק, שמחירי הקרקע אמורים להתחיל לרדת בקרוב, ובאמת הייתה קצת ירידה".

אתה מדבר על הקיבוצים. אבל מה לגבי יהודה ושומרון? שחררו חסמים, שחררו את הבירוקרטיה, ויבואו ישראלים.

"ביהודה ושומרון, אני בהחלט מסכים. אחת הבעיות העיקריות בחלק גדול מהיישובים ביהודה ושומרון היא שהתרגלנו להתיישבות קהילתית. הרבה מאוד פעמים החסם העיקרי שמועצה אזורית מתמודדת איתו, כשהיא רוצה להפוך יישוב של 200 משפחות ליישוב של 5,000 משפחות, זו התנגדות קשה של התושבים הקיימים. זה מעורר הרבה מאוד בעיות. בהסתכלות שלי זה שווה את זה", הוא פוסק. "כאבי הגדילה של ההתיישבות ביהודה ושומרון יכולים להפוך אותנו למעצמה. מיליון איש ביהודה ושומרון, זה כבר יעד קטן מדי. אנחנו יכולים לדבר על שניים ושלושה מיליון אנשים ביהודה ושומרון, אם נפתח ונשחרר את שוק הנדל"ן ליזמים ולקבלנים. לבעיה של פועלים נצטרך לתת מענה - אולי מחו"ל, אולי בדרכים אחרות כמו הכשרה של ישראלים לבנייה - אבל בהחלט צריך לשחרר את השוק. זה נכון בכל תחום".

חבר הכנסת אילוז מוסיף כי "אחת מהסיבות שריבונות היא חשובה היא שכיום יש חוסר שוויון בתנאים בין מה שקורה במדינת ישראל לבין מה שקורה ביהודה ושומרון. כך למשל נושא תוכניות מתאר. זה לא רק הבנייה עצמה, אלא גם כל התשתיות. האופציה לפתח את כל האזור בצורה אסטרטגית לאורך זמן לא באמת אפשרית בלי ריבונות אמיתית בשטח. יש כל מיני חסמים. לכן אנחנו צריכים את הריבונות".

ערן, מה אתה מצפה מהממשלה שתעשה כדי לפתוח את השוק?

"קודם כול שלא תפריע. השוק הפרטי יודע לעשות את העבודה עם המנהיגות המוניציפלית בצורה מדהימה. יחד עם זאת, אני מבקש להרפות מהדרך שבה אתם עושים את המהפכה המשפטית", הוא פונה אל חבר הכנסת רוטמן. "במיוחד אחרי שבעה באוקטובר, רוב העם זז ימינה. ברגע שאנחנו נוריד את הדבר הזה מעל סדר היום, נראה התגייסות גדולה של מדינת תל אביב לפיתוח יהודה ושומרון. זה החסם הגדול שאני רואה", מחדד רולס.

"אני נפגשת עם הרבה מנכ"לים של חברות הייטק. הם מאוד רוצים לעזור לנו. הם רוצים שתהיה ביהודה ושומרון כלכלה", מתחברת יעל זאבי לדבריו של ערן רולס. "אנחנו צריכים ללמוד בהקשר הזה מטראמפ: להזיז את הפריים, לחשוב על עצמנו גם בצורה אחרת. אנחנו יכולים לעשות הרבה יותר ממה שאנחנו עושים. כבישים זה חשוב, בתים זה חשוב. אפשר גם לעלות קומה. אנחנו נמצאים על נתיב סחר שטראמפ הולך לפתח מהודו לארצות הברית, אין שום סיבה שאנחנו לא נהנה גם מהפירות הכלכליים של הדבר הזה".

"ערן צודק בכך שהציבור זז ימינה בצורה מאוד משמעותית", מסכים חבר הכנסת רוטמן עם הקביעה של רולס, אך המסקנה האופרטיבית שלו קצת שונה. "אנחנו חייבים לנצל את ההזדמנות ולקדם שינויים משמעותיים שיאפשרו את הריבונות. דווקא בהקשר הזה, נחיל את הריבונות, וניפטר מהרבה מאוד חסמים שקיימים בתוך ישראל ליהודה ושומרון. כשתהיה ריבונות, זה כבר יהיהסחר פנים, לא ייצוא. במקביל להחלת הריבונות ביהודה ושומרון, צריך גם להחיל את הריבונות האמיתית, את הריבונות של העם על כל מדינת ישראל", מצפה רוטמן. "שהעם קובע את החוקים שלו, שהעם קובע את הערכים שלו, שהעם קובע את הדרך שלו. מכיוון שהעם זז כל כך הרבה למקום הנכון, אם ניתן לעם לקבוע ולקדם את הערכים שלו, תהיה ריבונות גם ביהודה, גם בשומרון וגם בתל אביב". חבר הכנסת אילוז מהנהן בראשו ומסכם: "דיברנו מספיק. הגיע הזמן למעשים, והגיע הזמן ריבונות, נקודה".