החלטות מוזרות שר הביטחון חשף את מה שידע כל ילד ונער שראשו על כתפיו ומוחו בקודקודו, החמאס נערך לתקיפת ישובי יהודה ושומרון וקו התפר. שם לא מבינים כנראה רמזים ישראליים, גם אם מדובר ברמזים מאוד עבים כמו חמישים אלף הרוגים, מחיקת שכונות ושינוי קו האופק ברצועת עזה. מבחינתם כל עוד ניתן להרוג יהודים הם לא רשאים להיבטל מהמלאכה. ומאחר ותיקי ההתקפה החמאסיים שחשף שר הביטחון לא מחדשים לנו כלום, קשה להבין את ההיגיון שמאחורי ההסכמה הישראלית לשפיכתם של המחבלים המשוחררים לתוך הקלחת הטרוריסטית ביהודה ושומרון. מה בדיוק חושבים המומחים והמנהיגים? לאן כל זה יוביל אותנו" אני מכיר את ההסברים המלומדים על כך שאנחנו מעדיפים אותם קרובים כך שנוכל לשלוט ולפקח, אבל אלה באמת הסברי השישה באוקטובר, הסברים ששבענו מהם לא מעט מרורים. אם כבר החלטתם לשחרר אותם למרות תקדים שחרור יחיא סינוואר והשלכותיו, למרות ההתראות ולמרות זעקת המשפחות השכולות, למה לא לארוז אותם טוב טוב ולשגר אותם לארצות הים (אפשר מצידי גם עם איזה שבב תת עורי למעקב, ותחסכו ממני את הנזיפות על חוסר הומניות)? תכפילו את מספר עובדי שליחי ומרגלי המוסד פי עשר ותצמידו לכל משוחרר כזה צל שילווה אותו עד שתימצא ההזדמנות לשגר אותו השמיימה. למה ליהודה ושומרון? היא נפלאת בעינינו. ברוך מצילנו מהטרלול קרוב משפחה הגיע לפני מספר שבועות לכנס מקצועי בלאס וגאס. ענקיות טכנולוגיה התכנסו להציג את מרכולתן למאות רבות של נציגי חברות מכל העולם שעלו לרגל כדי ללמוד, להכיר, להתרשם, לרכוש ולהזמין. עד כאן הכל נפלא. אלא שבכניסה לאולם התצוגה הענק של הכנס המתין דוכן קטן דרכו כל משתתף חייב היה לעבור. בדוכן לא המתין שי כלשהו או פתקית זיהוי תלויה על סרט כמקובל, אלא תגיות שעל כל אחד מבאי האירוע לענוד, ובתגיות, כך סיפר לי קרוב המשפחה, ולא האמנתי עד שראיתי תמונות, מצוינות אופציות להגדרה מגדרית. רובכם לא הבנתם, נכון? אז הנה ההסבר: כדי שאף אחד או אחת לא ייעלב ולא תיעלב אם יקראו לו או לה כגבר בעוד היא או הוא חשים כאישה ולהיפך, על כל מבקר בכנס לענוד תג שבו הוא מבהיר כיצד הוא רוצה שיפנו אליו. אלא שלא הסתפקו שם בשני תגים, גבר ואישה. בפני באי הכנס נפרסו הגדרות למכביר ולבחירה. היו תגיות של גבר, תגיות של אישה, תגיות של רבים כי יש מי שחושב שהוא כמה אנשים ביחד, תגיות של גבר שהיה אישה ולהיפך, תגיות של שום דבר, כן, גם זו הגדרה מגדרית, וכך עוד ועוד תגיות לכל דיכפין ולכל טירליל. אם אינני טועה היו שם גם מי תגיות למי שסבור ומשוכנע שהוא לא ממש בן אדם, בקיצור שישו ושמחו... תשאלו, ומה יעשה מי שלא רוצה לענוד תג שכזה? טוב ששאלתם. מי שלא יענוד תג שכזה פשוט לא יזכה לשום יחס, איש לא יפנה אליו ואיש לא ידבר אתו (כמעט נסרין קדרי מפורש). כפי שוודאי הבחנתם, לא מדובר היה בכנס להט"בי או באירוע הכנה לאירוויזיון על שלל טרלוליו, אלא בכנס מקצועי לחלוטין, ולמרות זאת בפני המשתתפים נפרסה מניפת אופציות להחלטה באיזה מגדר הם רואים את עצמם, אבל כפי שאמר לי אותו קרוב משפחה, התופעה אמנם קרמה עור וגידים ברחבי אמריקה לאורך שנים, אבל בהבלח חתימה אחת של נשיא נבחר היא נמחקה. זהו זה, טראמפ הבהיר שמכאן והלאה יש רק זכר ונקבה ותם הטקס, מקפלים את האירוע, וגם על כך נראה לי שראוי להודות לנשיא האמריקאי. אנחנו יודעים הרי איך העניינים מתנהלים בעולמנו. מה שקורה בארה"ב זולג במהירות מסחררת למכורתנו, ומן הסתם אלמלא חתימתו של טראמפ היינו מוצאים דוכני טרלול שכאלה בכניסה לעוד ועוד אירועים, כנסים, ועידות, חתונות והלוויות. אז תודה לך, מר טראמפ. השתלטות עוינת אני מבקש מכל אלה שטוענים בלהט ש"מפלגתו של סמוטריץ' שדדה את המושג ציונות דתית", ותהו באיזו זכות הוא מנכס לעצמו הגדרה של ציבור לצורך פוליטי, שישמיעו לפחות באותו להט טענות כלפי יאיר גולן וחבריו ששדדו את המושג דמוקרטים למפלגתם (שכזכור רוצה חינוך מחדש לציונות הדתית, לסגור מכינות כדוגמת בני דוד, להילחם בהכרעת הקלפי כי "העם טעה" ועוד צעדים דיקטטוריים ברוח זו) הכל עניין של יחסי ציבור לא פעם תיוג נכון עושה את ההבדל. כשיש תיוג נכון (לשיטת המתייג, כמובן) אפשר להפוך אור לחושך ויום ללילה. אנחנו פוגשים זאת כמעט בכל זירה אפשרי, מרפורמת המשפט ועד שילוב נשים בצה"ל, ממתנגדי ההגירה מעזה ועד לשלילת רצון הבוחר בקלפיות (וההערה הקודמת היא דוגמא נוספת). משום כך אני מבקש להציע לכל מתנגדי ועדת החקירה הממלכתית, זו שמי שיכריע את זהות חבריה הוא נשיא בית המשפט העליון, ומסקנותיה יהיו חשודות בטיוח חלקו של בית המשפט בכבילת ידי הצבא והמחוקק במאבקו בחמאס שלפני השבעה באוקטובר (וגם אחרי, אבל זה עניין לוועדת חקירה אחרת), הצעה קטנה: מאחר והמונח 'ועדת חקירה ממלכתית' נשמע פומפוזי עליון ונשגב, מונח שקשה להתנגד אליו שהרי הוא ממלכתי ומה לנו חשוב יותר ממלכתיות... ולכן אציע להגדיר מהיום את הוועדה כ"וועדת טיוח ממלכתית". על סוג כזה של ועדה הרבה יותר קל למתוח ביקורת. אטימות בושה וחרפה, באמת בושה. בבוקר הלוויית בני משפחת ביבס הי"ד בויקשו שופטי נתניהו לעמוד דקה דומיה כדי שנזכור מי האויב שמולו אנחנו עומדים, אבל נתניהו בקשיחות אמר להם שאנחנו יודעים מספיק טוב מי האויב ואפשר להתקדם. בושה שכזו, לא הסכים לעמוד אפילו לא דקה של דומיה. והכי מוזר, הסיכוי הנמוך מדי שקראתם על זה ושמעתם על זה בתקשורת הכללית. אולי בגלל שזה היה פשוט הפוך. כי נתניהו הוא זה שביקש את דקת הדומייה והשופטים הם אלה שביקשו להתקדם... לחיי העם הזה נכון שפחות מדווחים על זה, אבל זה עוד קיים. קבוצת חברים, לוחמים איש איש ביחידתו, החליטו לנפוש יחד שבת אחת. הם שכרו צימר מפנק ויוקרתי באחד ממושבי בקעת הירדן, התרשמו עמוקות מהמקום המושקע, הנוף הנפלא, האווירה הנעימה ומזג האוויר המלטף. לאורך כל אותה שבת נחה חבורת הלוחמים היטב, החליפה כוחות ופגשה עוד ועוד "מזכרות" שהותירו לה בעלי הצימר, פינוקים קטנים וגדולים שחיכו להם פה ושם, ופה, ושם ופה. ואז הגיע מוצאי השבת, ומה שניחשתם אכן קרה. בעלי הצימר סירבו בכל תוקף לקבל תשלום. נכון, הם אמרו, סגרנו מחיר, אבל אתם חיילים, לוחמים בשבילנו, ומכם אנחנו לא לוקחים שקל. הוויכוחים לא הועילו, הניסיונות להסביר נדחו, כלום לא עזר. בני הזוג בעלי הצימר נותרו בעקשנותם. לא מקבלים תשלום מהחיילים. אך טבעי הוא שכעת אומר לכם מיהו אותו זוג יקר שכך נהג בבחורינו הטובים, אבל מטעמים כאלה ואחרים (מובנים, יש להודות) התבקשתי שלא לפרסם, אז אני ממושמע ולא מפרסם, גם לא את שם המושב בו מתגוררים בעלי הצימר. רק שתדעו שהחיבוק הגדול לחיילינו נמשך גם בלי צקצוקי מצלמות. להערות ולהארות שלכם: shimon4593@gmail.com
