שורד השבי גדי מוזס פרסם היום (שלישי) מכתב לקהילת ניר עוז לאחר מפגש ראשון שערך עם החברים בה.
"נפגשנו אתמול לראשונה לאחר כ-500 ימי חושך ואופל. ביתנו חרב, איבדנו כל אחד את היקרים והאהובים שלו. ביתנו שרופים ורכושנו פוזר לכל רוח. עברנו, כל אחד לחוד וכולנו יחד, רגעי אימה ופחד.
ראיתי על פניכם את סימני השאלה הקיומיים ואת חוסר הביטחון. ראיתי את הפחד והזעם על נטישתנו והפקרתנו על ידי אלו שהיו אחראיים על ביטחוננו", כתב מוזס.
הוא הוסיף "אני שותף לכל הפחדים וחוסר הביטחון. אבל מתוך תחתית השאול בה אנחנו נמצאים החלטתי לשנס מותניים, להפשיל שרוולים ולהצטרף לכל אלו שרוצים שביתנו, ניר עוז, יחזור להיות בית תוסס וחם, בית שיש בו תרבות וחינוך, בריאות ויצירה, תקווה ובטחון.
אני קורא לכולנו לקום, לפעול כתף אל כתף שהדבר יקרה מהר ככל האפשר. אין בליבי דבר אל מי שכוחותיו אזלו ואינו יכול, כעת, להצטרף. אני מבין שכל אחד מעכל את האסון בצורה שונה, אבל אני בטוח ביכולתי וביכולתנו הכללית לקום, להיעמד על רגלנו, ולשקם את ביתנו, ניר עוז".
"הזמן הוא גורם חשוב ביותר. עם כל הכבוד לבתים החדשים והמרווחים שלנו בכרמי גת, מקומנו לא בבתי קומות בקרית גת, אלא בבתי קרקע באוויר הצח וליד שדותינו בניר עוז. אני מצטרף לכל אלו שלא איבדו את בטחונם ביכולתנו לגרש את החושך ולראות את האור, כמילות השיר: 'באנו חושך לגרש, בידינו אור ואש. כל אחד הוא אור קטן וכולנו אור איתן. סורה חושך הלאה שחור, סורה מפני האור'. לא עייפי דרך אנו כי אם מפלסי נתיב. קדימה לעבודה", סיכם.
לפי כשבועיים פרסם מוזס הצהרה ראשונה ממצולמת אז שחרורו מהשבי בה פנה לראש הממשלה וביקש ממנו לפעול להשבת כל החטופים.
"אני הייתי שם. 482 יום הייתי שם וסבלתי. ראיתי את כל הזוועות שעוברות על האנשים שלנו שם. הדחיפות של השחרור שלהם היא במעלה הראשונה. כל רגע יכול לקרות משהו. אני שוחררתי אחרי 482 ימים. חזרתי בחיים, אבל עם כל אחד שנשאר יום נוסף, אנחנו מגבירים את הסכנה לאי-חזרתו ולמותו", אמר מוזס.
הוא סיפר בכאב: "סבלתי שם מכל מיני קשיים מנטליים והתעללויות פיזיות. רק לאחרונה ליווינו את עודד ליפשיץ יקירי, ואת שירי, אריאל וכפיר ביבס, והיום נודע לנו גם שאיציק אלגרט, שלמה מנצור, אוהד יהלומי וצחי עידן גם אינם בין החיים".
"אני רוצה להודות לכל ההמונים שיוצאים כל שבוע וכל יום, בכל מקום, כדי לעזור ולהביא למודעות הציבור לשחרר את כל חטופינו וחללינו במהירות האפשרית, וכל זאת כדי למנוע את מותם של האנשים המוחזקים בעזה בתנאים קשים. אני רוצה לברך את החיילים ששבו, ולהשתתף בצערן של המשפחות שאיבדו את יקיריהם, ולאחל החלמה מהירה לפצועים שגם הם חירפו את נפשם להציל אותי, את חבריי ואת כל עמנו".
"אני מתחייב בזאת להצטרף למאבק על שחרור החטופים, עד האחרון שבהם, ובכל כוחי להצטרף לצוותים המשקמים את קהילת ניר עוז, ולהפוך את הקיבוץ בחזרה מאזור שרוף לגן פורח ומשגשג", סיכם מוזס.