אחרי שבע שנים בתפקיד מנכ"ל החברה לפיתוח גוש עציון, אהרוני נויבואר מסיים קדנציה. נויבואר מספר גם על שיפור ביצועים עסקיים והכפלת היקפים – וגם ובמיוחד על שינוי תודעתי עמוק, שביסס לדבריו את גוש עציון כחלק בלתי נפרד מהמרחב הכלכלי־חברתי של מדינת ישראל. נויבואר מגיע לסיום הדרך הזו אחרי 17 שנים של עשייה ציבורית ועסקית, שבמהלכן צבר ניסיון, תובנות וכלים שאפשרו לו להוביל שינוי בשטח – גם בתקופות מאתגרות במיוחד. "המסע הזה לא היה קורה בלי התמיכה האינסופית של המשפחה שלי", הוא אומר. "בכל רגע קשה, הם עמדו מאחוריי ודחפו אותי קדימה. זו לא קלישאה – זה פשוט היה תנאי להצלחה." במהלך כהונתו, החברה המקומית הפכה לגוף כלכלי מוביל. עם צי אוטובוסים רחב, כניסה עמוקה לשוק המוניציפלי והצבאי, הקמת זרוע נדל"ן מתפתחת, והכפלה של ההון העצמי למאות מיליוני שקלים. כל זאת, תוך כדי התמודדות עם אתגרי תקופת הקורונה, מציאות ביטחונית לא פשוטה, ומורכבויות אזוריות. "המספרים מרשימים, אבל מבחינתי העיקר הוא המהות", אומר נויבואר. "הובלנו מהלך שנועד לשנות תודעה – להפסיק לראות בגוש עציון מקום של קצה, ולהתחיל להבין שהוא חלק מהמרכז, גם תודעתית וגם כלכלית. לא באתי לקדם אג'נדה פוליטית – באתי לבנות מציאות. זה המודל שאני מאמין בו: ניהול ציבורי בגישה עסקית". עוד באותו נושא: פלסטיני התחפש לדתי ופרץ לבתים בגוש עציון כוחות אגוז פשטו על הכפר וולג’ה רועה צאן הותקף באלות, הפורעים נמלטו לוחמי כיתת הכוננות תרגלו חדירת מחבלים כשהקורונה הכתה, הפעילות כולה נעצרה כמעט לחלוטין. "הגעתי לחברה, חדש יחסית, ואז בא משבר שדרס הכול. היינו צריכים להחזיק 550 עובדים בלי ליפול כלכלית. באותו שלב הייתה לנו רק את זרוע התחבורה, וגם היא נעצרה. פתחנו מיד מחלקת אסטרטגיה, הבנו שהצבא ושדות התעופה ממשיכים לפעול – והתחלנו לחשוב מחוץ לקופסה. בתוך 24 שעות, העובדים שלנו יצרו טיוליות מבודדות לנהגים – פתרון שחברות אחרות למדו ממנו אחר כך." השינוי המשמעותי ביותר התחיל בכלל בתחום ההסעות. החברה, שהייתה מקומית ומוגבלת בגזרתה, החלה לספק שירותים לצה"ל ולעיריות רבות ברחבי הארץ. הדגש היה על מקצועיות, בטיחות, ואחריות אזרחית. "עשינו כסף – אבל תמיד זכרנו למה אנחנו עושים את זה: למען גוש עציון", מדגיש נויבואר. במקביל, היה ברור שלא ניתן להישען על רגל אחת בלבד. תקופת הקורונה חידדה את ההבנה שחברה יציבה חייבת לפעול על מספר מנועי צמיחה. מתוך כך הקמנו את חטיבת הבנייה – מהלך אסטרטגי שמחזיק כיום חוזים לאלפי יחידות דיור,מחזור של מאות מיליוני שקלים , מעל 460 משפחות כבר אוכלסו בפועל, והצפי לשנים הקרובות עומד על כ־2,000 יח"ד נוספות. "לא מדובר רק בבנייה – אלא בפיתוח אזורי משמעותי. ברגע שנכפיל את כמות האוכלוסייה – הרכבת תגיע. זו לא קלישאה – זו חשיבה תשתיתית שמביאה תוצאה." "בפעם הראשונה ששאלו אותי מה האג'נדה שלי – עניתי: לטשטש את הקווים. לא מבחינה פוליטית – אלא במובן של תודעה. שיזמים, תושבים ואנשים מכל הארץ יראו בגוש עציון מקום עם פוטנציאל, לא שוליים אידאולוגיים. היום זה כבר קורה בפועל, ולא משנה מאיזה צד של המפה אתה מגיע". אחת מנקודות השיא מבחינתו של נויבואר הייתה בניית צוות איכותי שמחובר למשימה. "יש כאן DNA מיוחד – עובדים שלא רק מבצעים, אלא מאמינים. חלקם בכלל לא מתגוררים באזור, אבל מרגישים שייכות אמיתית לגוש עציון ולעשייה שלנו. זו לא רק עבודה – זו תחושת שותפות". לקראת סיום תפקידו, עבר מכתב מרגש בין העובדים, ובו בקשה מהדירקטוריון לשכנע אותו להישאר. "זה היה רגע שלא אשכח. כמעט כל העובדים חתמו על המכתב הזה. הם לא ביקשו רק ממנכ"ל להישאר – הם ביקשו מחבר לדרך. זה ריגש אותי עד עומק הלב. ובכל זאת, ידעתי שזה הזמן לפנות מקום – כי בנינו צוות ומערכת שיכולים להמשיך הלאה, ולהוביל גם בלעדיי. וזו מבחינתי הצלחה אמיתית". כעת, נויבואר פונה לעולם העסקים – גם בתחומים ביטחוניים, גם אזרחיים – אבל מבהיר שהעשייה הציבורית עוד רחוקה מלהסתיים. "אני לא פוליטיקאי – אבל כן איש ציבור. ואני מאמין שזה המודל שעם ישראל צריך עכשיו. פחות דיבורים – יותר עשייה, יותר תוצאה. ובזה אני מתכוון להמשיך".
