לאחר חודשיים של הפסקת אש לצורך שחרור חטופים התחדשה השבוע, בלילה שבין שני לשלישי, הלחימה בעזה.
תחת השם 'עוז וחרב' תקף צה"ל במתקפת פתע עשרות מטרות ותשתיות, ולפי חמאס נהרגו במתקפה מאות בני אדם, כולל בכירים משורותיו.
ההחלטה לחדש את הלחימה ולהביא לקריסת הפסקת האש הגיעה בעקבות מידע בישראל על התעצמות חמאס בזמן הפסקת האש עד כדי מידע קונקרטי על התארגנות לפשיטה בשטח ישראל.
למרות סיום שלב א' של העסקה לשחרור חטופים כבר לפני כשלושה שבועות, הפסקת האש התארכה מתוך שאיפה למיצוי ניסיונות המשא ומתן מול חמאס, אך הם לא הבשילו לכדי עסקה נוספת, גם לא חלקית. מנגד, חמאס ניצל את אי הלחימה לצורך ביצור שליטתו ברצועה וכן לשיקומו לקראת התחדשות הלחימה מול ישראל. במשך הזמן נראו מחבלי חמאס עסוקים באינטנסיביות במלכוד מבנים ובהנחת מטעני חבלה בצירים.
זאת ועוד, חמאס ניצל את הקפאת הלחימה למעקב אחר כוחות צה"ל ולאיסוף מודיעין עליהם. בינתיים כאמור המשא ומתן מול חמאס נקלע למבוי סתום, לאור סירוב הארגון לתוכנית ויטקוף המקורית וכן להצעה הנוספת שהועלתה: שחרור של חמישה חטופים חיים וכעשר גופות חטופים חללים, תמורת הארכת הפסקת האש למשך 50 יום. נוסף על כך תחודש כניסת הסיוע ההומניטרי לרצועה ויקודם המשא ומתן בין הצדדים לסיום המלחמה. בישראל נצמדו למתווה ויטקוף, אבל חמאס מצידו דחה את ההצעות בתוקף.
אך בעוד המשא ומתן בין הצדדים התארך ללא תוצאות, גברו הדיווחים בישראל על מחבלי חמאס שפועלים סמוך לכוחות צה"ל ברחבי עזה, כולל התרעות קונקרטיות על תוכניות הארגון להוציא פעולות טרור נגד כוחות צה"ל ופשיטות לעוטף. בעקבות כך בהוראת הדרג המדיני חזר צה"ל ללחימה השבוע, כשבאמתחתו ארסנל מגוון של תוכניות לחימה, אך בד בבד הותירה ישראל לעצמה את האופציה להמשך המשא ומתן תחת אש.
ואומנם, שעות ספורות לאחר התחלת התקיפות המסיביות של צה"ל ברצועה כבר החלו להגיע הדיווחים על ניסיונות מרתוניים של המתווכות להגיע להסכמות בין ישראל לחמאס בנוגע לשחרור מספר חטופים בתמורה להפסקה מיידית של האש מצד ישראל. משלחת בכירי חמאס התייצבה במצרים למשא ומתן קדחתני במטרה להגיע לעסקה מהר ככל האפשר. בישראל לעומת זאת לא מיהרו לנצור את האש ונערכו להמשך התקיפות ברצועה, כאשר הלחץ על חמאס הולך וגובר.
דרדור אמצעים
אומנם לראשונה זה כחודשיים ישראל החלה לתקוף בעזה בעוצמה רבה, קטעה את הפסקת האש, חיסלה בכירים בזרוע המדינית של חמאס, הסבה נזק רב לתשתיות הטרור ואף הניעה עזתים רבים מבתיהם, אך האם מדובר בחזרה למערכה כוללת בעזה, או שמא בתקיפות מוגבלות שנועדו להשיב את ארגון הטרור לשולחן המשא ומתן? שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית סטרוק משוכנעת כי מדובר במהלך אסטרטגי רחב וברור: "ממשלת ישראל מחויבת כל העת למטרות המלחמה", היא מציינת. "ההחלטה בליל שבת פרשת שמות היא החלטה מכוננת, כי היא בעצם אומרת שהממשלה לא יכולה ולא רוצה לבטל את היעדים של המלחמה שבשמם היא שלחה אנשים לעלות על מדים, להסתער בקרב ולסכן את חייהם. היא לא מוותרת עליהם", היא שבה ומדגישה. "יותר מכך, בליל שבת פרשת שמות הקבינט קיבל, מלבד ההחלטה על עצם ההיצמדות ליעדי המלחמה וחזרה ללחימה לצורך השגתם, עוד החלטה שאנחנו ניסחנו, וזו החלטה שקובעת איך תתבצע הלחימה, מה יהיו הכלים והכללים שינחו אותה. וזה מתחיל להתבצע ממש עכשיו".
מלבד השמדת חמאס ישנו גם היעד של השבת כל החטופים.
"הממשלה לא מוותרת גם על היעד הזה. לטעמי הייתה טעות חמורה לשלם בעבורו בשחרור מחבלים, בטח במסות כאלה, אבל זה יעד. כרגע השיטה שבה מדינת ישראל פועלת זו השיטה שמפלגת הציונות הדתית מדברת עליה כל הזמן, והיא שהדרך לשחרר חטופים עוברת דרך כוח ועוד כוח. המציאות מוכיחה את זה. ולכן כרגע המשימה של הממשלה היא כפולה - הפעלת כוח שגם מסייעת לשחרור חטופים וגם מסייעת למיטוט חמאס".
וכמי שיושבת בקבינט, מה את מעריכה שיקרה? אנחנו לקראת מערכה כוללת להשמדת חמאס או רק צעד בדרך לעסקה?
"אני מעריכה שאנחנו בדרך למערכה מלאה. יש כאן תוכנית סדורה שאני כמובן לא יכולה לפרט אותה. שר הביטחון אמר בעצמו שיש פה סדרה של מה שנקרא דרדור אמצעים. זה הכיוון".
אבל אם עכשיו יבוא חמאס ויגיד: אני מוכן לשחרר שלושה חטופים תמורת חודשיים הפסקת אש, ישראל תלך על זה?
"אני מעריכה שלא ייקחו את זה, משום שההצהרה שכל הזמן הצהרנו היא שהשיטה של לפרוט את החטופים לפרוטות היא בסופו של דבר הפקרה של חלק מהחטופים. ראש הממשלה אמר שאם ירצו ללכת על תוכנית ויטקוף לשחרור מחצית מהחטופים החיים, הוא ייעתר. לטעמי ישראל הייתה צריכה ללכת על מה שאמר טראמפ: את כולם עכשיו, ואם לא - ייפתחו שערי הגיהינום, אבל לצערי הממשלה הולכת על תוכנית ויטקוף להשבת מחצית מהחטופים, כלומר לפחות עשרה חיים".
לנצור מחדש את האש לצורך עסקה פירושו של דבר שחמאס שוב יוכל להתאושש ולהתעצם.
"את צודקת. אבל אנחנו שמנו את הקו האדום לא בעסקה", היא מחדדת. "כבר בליל שבת פרשת שמות שמנו את הקו האדום בהחלטה נחושה של הממשלה שאנחנו לא יוצאים מעזה, לא נותנים את פילדלפי, לא נכנעים ולא מוותרים על הכרעה מלאה של חמאס בסוף הדרך. התחייבנו למסגרת הזאת שאנחנו כממשלה מקצה לקצה נאמנים לה ולא מוותרים עליה. החלטה שאומרת שאנחנו בוודאות לא מוותרים על היעד של הכנעה מלאה של חמאס, הוצאתו מעזה, פירוקו המלא ופירוז עזה - זה היעד, וזו הנקודה שאנחנו מתעקשים עליה", היא מבהירה.
"בסוף, כשאתה עומד מול מציאות מורכבת, אתה חייב להפריד בין עיקר לטפל. וגם אם יש דברים שאתה מתנגד להם, כמו שחרור מסה של מחבלים שאנחנו מתנגדים לו נחרצות – זה לא דבר שאנחנו נפרק בגללו ממשלה, משום שהעיקר הוא הניצחון המלא במלחמה. כל עוד הממשלה נשארת נאמנה גם בהחלטות פורמליות וגם במעשים לעיקרון הזה - אנחנו שם. יותר מזה, אנחנו כל הזמן חותרים ועמלים כדי שלא נסטה מהעיקרון הכי חשוב הזה, וכאמור זה עיקרון שמקובל על כל הממשלה".
ולהערכתך אנחנו בדרך לשם?
"אנחנו בוודאות בדרך לשם", היא פוסקת. "האם וכמה פעמים יהיו עצירות? להערכתי לא הרבה, אם בכלל, כי חמאס מאוד מתעקש מצידו. רוב הממשלה, בשונה מבצלאל וממני, מוכנים לחיות עם מחיר של חלילה שחרור עוד מחבלים. יחד עם זאת אף אחד בממשלה לא מוכן לחיות עם הרעיון של הפסקת מלחמה וויתור על הכנעה מלאה של חמאס ופירוז עזה. על זה אנחנו לא מוותרים בשום פנים ואופן. זוהי ליבת המאמץ הממשלתי, ולשם אנחנו הולכים".
עלה רעיון שאומר לחמאס: אם תפגעו בחטופים – תשלמו באדמה.
"מה שפרסם העיתונאי עמית סגל זו הצעה שלנו מהרגע שנרצחו ששת החטופים במנהרה, וזו הצעה שהנחנו על השולחן כבר אז, והיא אומרת: תפגעו בחטופים? אנחנו ניקח מכם שטח. זה הדבר היחיד שיכול למנוע מהם לפגוע בחטופים שלנו, כי קרקע אצלם היא לפני חיים".
השרה סטרוק משתפת כי בישיבת הממשלה האחרונה (שלישי) הנושא אף הועלה על ידה: "אני שאלתי את ראש הממשלה בדיון בממשלה: מה בכוונתך לעשות כדי שחמאס יבינו שאסור להם בשום אופן לפגוע בחטופים שלנו? אנחנו מציעים לך כבר חודשים שהם ישלמו באדמה. ראש הממשלה אמר לי: אני מקים מחר צוות מיוחד שיציע מענים לשאלה הזאת. לטעמי זה המענה, ואין מענה אחר".
אנשים יכולים לומר: אתם חזרתם ללחימה כי אתם רוצים לכבוש שם אדמה, כל מה שמעניין אתכם זו ההתיישבות בעזה.
"אלה כמובן שיטות לייצר דה־לגיטימציה למלחמה בעזה", היא הודפת את הטענה. "כאשת ארץ ישראל וכשרת ההתיישבות, וכמי שמאמינה במאת האחוזים שעזה היא חלק מארץ ישראל, וכמי שמאמינה שאסור היה לעקור את היישובים מעזה - כל אלה הם מה שאני, אורית סטרוק, חושבת, ועדיין בהיותי שרה בממשלה אני לא נוקטת את היעד הזה של השבת ההתיישבות בעזה, בגלל ההוגנות שחייבת להיות לי מול החיילים ששלחתי לקרב. שלחנו אותם לקרב בשם המטרות שאנחנו כממשלה הצבנו, וחובתי להיות נאמנה למטרות האלה".
גורל המלחמה בזירה העזתית, מציינת השרה סטרוק, הוא דרמטי ויקרין לאויבים שצופים כל העת במתרחש ברצועה: "בניתוחים שאנחנו עושים בקבינט וגם בממשלה, והשבוע ראש הממשלה בעצמו חזר ואמר את זה בישיבת הממשלה, כשאנחנו מסתכלים על כל הזירות שלפנינו אז ודאי שאיראן היא זירה ראשונה במעלה משום שהיא קיומית, אבל באותה מידה עזה היא ראשונה במעלה משום שכל העיניים נשואות אליה", היא אומרת. "גם קציני צה"ל ואנשי המודיעין קובעים שכל העיניים נשואות לעזה. כל הממשלה מבינה את הקריטיות בעזה. יש כאן אבן בוחן למלחמה בטרור. לכן אנחנו לא יכולים לסטות מהיעד שהצבנו לעצמנו, והסיבה שנשארנו בממשלה היא שאנחנו מבינים שכל העיניים נשואות לעזה ולא יכולנו להרשות לעצמנו לא לתת לזה לקרות, כל עוד קיים סיכוי שמדינת ישראל תייצר בעזה לקח מהדהד במלחמה בטרור לכל הזירות כולן ולעולם החופשי. הבנו שגם אם אנחנו צריכים לבלוע מחירים קשים בעבורנו, נעשה זאת כדי לוודא שהיעד הסופי הזה מושג", היא מסבירה. "הדרך לכך היא להשפיע מבפנים. בימים האחרונים עסקתי בזה בעצמי בהיקף של שעות ובצלאל בהיקף של מאות שעות, בישיבה בחדרים הכי פנימיים ובקבלת ההחלטות הכי דרמטיות עד שהלב רועד", היא מצביעה על גודל השעה. "תמיד נפתלי בנט היה אומר: אני רוצה שתהיה לי יד על ההגה. וזה האירוע. בסוף זה יעד שאי אפשר לוותר עליו, ואתה צריך שתהיה לך יד על ההגה בחדרים שבהם מתקבלות ההחלטות".
מי שעזב את הממשלה בטריקת דלת חוזר עכשיו וגם ישים את היד על ההגה.
"זה שאיתמר בן גביר חוזר - זאת האינדיקציה הכי ברורה לכך שצדקנו. אנחנו העדפנו להישאר בפנים כדי לוודא שזה אכן יקרה. אם היינו עוזבים לא היה עכשיו מי שיחזור ללחימה, כי לא הייתה ממשלה", היא מבקשת לציין. "אם חלילה היינו מפרקים בזמנו את הממשלה, באותו רגע היועצת המשפטית הייתה מוציאה מכתב שאומר שהממשלה היא ממשלת מעבר והיא לא יכולה לקבל החלטות על ניהול המלחמה בעזה, וממילא היא הייתה אומרת שהיחידים שיכולים לקבל את ההחלטות הם הדרג המכונה מקצועי, זאת אומרת היא, ראש השב"כ רונן בר והרמטכ"ל שעוד לא הוחלף הלוי. הם ינהלו את המלחמה. איזה סיכוי היה אז שנחזור להילחם?", היא תוהה. "אפס סיכוי. אנחנו נשארנו בממשלה כדי לוודא שהסיכוי שהיה יתממש, והנה עכשיו הוא מתממש".
ביטחון לאומי תחילה
אלוף־משנה במיל' פרופ' גבי סיבוני, ממכון משגב לביטחון לאומי, סבור כי החזרה ללחימה יכולה להתברר בסופו של דבר כצעד טקטי מוגבל לצורך השבת חטופים, אבל גם במקרה כזה המטרה הסופית חייבת להיות מיטוט חמאס: "הלחימה בעזה יכולה להתפתח לשני כיוונים, היא יכולה להתפתח לחזרה מהירה יותר של חטופים, אם חמאס יאות לקבל את ההצעה של ויטקוף, שזה אומר להחזיר חטופים בתמורה להפסקת אש של עוד כמה שבועות. מנגד החזרה ללחימה יכולה להתפתח להשלמת המיטוט המלא של חמאס.
"ייתכן שבמחיר השבת החטופים נידרש להשהות לזמן מה את השגת היעד של מיטוט חמאס", מסייג פרופ' סיבוני, "אבל לבסוף נצטרך להגיע להשלמת המשימה החשובה של השמדת חמאס ומימוש החזון של טראמפ: עזה ללא עזתים והגירה שלהם לאומות העולם למקומות שיסכימו לקבל אותם.
"צריך להבין, הבעיה שלנו ברצועת עזה היא לא חמאס. חמאס הוא רק סימפטום לבעיה הרבה יותר קשה של אספסוף ברברי שהתפתח ברצועה, ולאספסוף הזה אין תקומה", הוא קובע. "אם אנחנו נסתפק רק בהשמדת חמאס, אותו אספסוף יקים שם את חמאס ב' וחמאס ג'. אין להם תקומה, ולכן אנחנו צריכים להגיע למצב של מימוש חזון טראמפ בעזה, זו הדרך. מכאן שאם המתקפה הזאת של ישראל ברצועה תלך לכיוון של אירוע נקודתי על מנת להחזיר חטופים, שאחריו נחזור למתקפה למיטוט חמאס - בכל מקרה היעדים הללו יושגו. ייקח כמה שייקח, בסוף נשלים אותם".
פרופ' סיבוני מכיר בעובדה כי הגעה לעסקה נוספת עם חמאס תוביל לעצירת הלחימה לכמה שבועות לפחות, ושוב - לחמאס שהולך ומתעצם. "זה בהחלט נכון. אבל אני מאמין שאם תהיה הצעה בהסכמת חמאס להחזיר מחצית מהחטופים, אז מדינת ישראל צריכה לעשות זאת ותדע להתמודד עם האתגרים. מבחינת חמאס בכל רגע שאנחנו נוצרים את האש ולא פועלים - הוא מתעצם, מחזק את האחיזה שלו באוכלוסייה ומכין מלכודות לחיילים הגיבורים שלנו. לכן ודאי שיש להפסקת אש מחירים, והם כואבים וקשים, אבל לאור הסיטואציה המורכבת להערכתי, אם זה יתאפשר צריך לקדם את עניין השבת החטופים", הוא אומר. "אלא שבכל מקרה אחר כך נצטרך להגיע למיטוט חמאס. שלא נטעה, חמאס לעולם לא יחזיר את כל החטופים שבידיו מרצונו, כי זה הנכס העיקרי שיש לו. צריך להבין שזה המצב, כואב ככל שיהיה. צריך להכיר במציאות הזאת. ישראל כמובן תעשה את המקסימום כדי להחזיר אותם הביתה, אבל כנראה לא נצליח להחזיר את כולם בכל צורה", הוא מבהיר.
בישראל מדברים הפעם על לחימה מסוג אחר, משהו שלא הכרנו עד עכשיו. מה להערכתך זה אומר?
"זה מתחיל בהפסקת הסיוע ההומניטרי ופינוי מסיבי של אוכלוסייה ממרכזי לחימה שצה"ל נלחם בהם. למשל נתחיל בצפון הרצועה. כל צפון הרצועה צריך להתפנות לגמרי מתושבים עזתים. ככה נוכל לפעול באופן חופשי ואגרסיבי מול מה שיישאר מחמאס".
את זה כבר ראינו בעבר.
"לא כך. האמריקנים לא נתנו לנו לפנות את כל האוכלוסייה, והכריחו אותנו להכניס סיוע הומניטרי לצפון הרצועה - את זה צריך להפסיק, כולל חשמל ומים. שום דבר. מי שרוצה חשמל, מים, אוכל ומחסה יואיל בטובו לעזוב את צפון הרצועה ולרדת לכיוון המרחב ההומניטרי. זה הסיפור. בהיעדר אוכלוסייה אנחנו נוכל להילחם באופן הרבה יותר אגרסיבי והרבה יותר אפקטיבי. וכמובן ככה גם במרחבים הנוספים שבהם אנחנו נצטרך לפעול. אנחנו צריכים - ואני חושב שהרמטכ"ל אמר את זה - שצה"ל ייקח שליטה על חלוקת הסיוע ההומניטרי, בין באמצעותו ובין באמצעות חברות זרות. בכל מקרה צה"ל ינהל את זה, כדי שחמאס לא יוכל להתעצם ולבסס את עצמו בעזרתו".
משפחות חטופים יוצאות נגד החזרה ללחימה. החשש שלהן הוא שעכשיו חמאס יתחיל להוציא חטופים להורג.
"ליבי עם משפחות החטופים, אבל מדינה צריכה להתנהל מתוך שיקולים אסטרטגיים ארוכי טווח. אני תמיד אומר שהביטחון הלאומי קודם לביטחון האישי. יש לנו נפגעים במלחמה, יש לנו פצועים, יש לנו הרוגים ויש לנו גם חטופים. זה מחיר המלחמה. ולכן אי אפשר לשים על הכף את כל העתיד האסטרטגי של מדינת ישראל בשביל החיים של החטופים. זה קשה, זה כואב, אבל אין לנו ברירה. אנחנו צריכים להסתכל רחוק. במבחן שבין הערכים האלה, בין הביטחון האישי לבין הביטחון הלאומי, אני תמיד אבחר בביטחון הלאומי, אין ברירה אחרת".
גם הפסקת אש היא מחיר
סגן־אלוף במיל' ירון בוסקילה, מנכ"ל תנועת הביטחוניסטים, מתאר את הרציונל העומד מאחורי החזרה ללחימה בעזה: "המבצע הנוכחי נועד לשתי מטרות עיקריות: הראשונה, להסיר איומים. יש איומים שהתפתחו במהלך השבועות האחרונים. בהפסקת האש חמאס ניסה ליצור מציאות שבה הוא מצליח לפגוע במטרות ישראליות, בין במטרות צבאיות ובין במטרות אזרחיות, כדי למצב את עצמו כארגון עם כוח והשפעה, כזה שמסוגל לפגוע בישראל ואפילו לחטוף אזרחים או חיילים ולחזור חזרה לשולחן המשא ומתן עם יותר כוח בידיים שלו", הוא מתאר את האיום שגבר מצד חמאס. "מתקפת הפתע הנוכחית פגעה ביכולת הזאת. המטרה השנייה היא לדחוף חזרה את חמאס לשולחן המשא ומתן כדי לשחרר יותר ויותר חטופים ולמשוך את הפעימה הראשונה ככל שאפשר, לפני שחוזרים ללחימה עצימה".
האם אין חשש שעסקה נוספת תביא בהכרח להפסקת אש שהיא בגדר חמצן לחמאס?
"כל יום וכל רגע שבו אנחנו לא נלחמים מאפשר לחמאס להתעצם, לייצר רקטות, לחזור להתאמן, לבצע למידה מחודשת ובוודאי אחרי כל יום שאנחנו לא נלחמים בו נפגוש בחמאס יותר חזק, יותר מיומן, הרבה יותר מוכן, ואולי אפילו פחות מופתע - זה המחיר של הפסקת האש", הוא מסביר. "אנחנו משלמים את המחיר הזה, שהוא גם מחיר בפני עצמו, כדי לראות יותר ויותר חטופים חוזרים. ולכן כמו עכשיו, ברגע שאנחנו מבינים שמיצינו את הפסקת האש ולא נראה יותר חטופים, צריך לחזור ללחימה מיד ולא לתת לחמאס להרוויח עוד ועוד זמן שבו הוא למעשה מתעצם ומתחמש ואולי גם מבריח אמצעי לחימה דרך הסיוע ההומניטרי. לכן גם אם מגיעים לעסקה נוספת, הלחימה תהיה חייבת להתחדש בהקדם", הוא מדגיש. "חובה לחזור ללחימה ולדאוג שהסיוע ההומניטרי יהיה מחולק באופן כזה שיגיע רק לידי אזרחים, בין על ידי צה"ל והמנהל האזרחי ובין על ידי גוף שלישי שצה"ל מאבטח אותו, אבל בטח לא לידי חמאס. דבר נוסף, יש לתקוף את חמאס בכל האזורים בו זמנית, ולא להשאיר לו אזורי מחסה או אזורים בטוחים. לא ייתכן שבכל פעם שאנחנו תוקפים בג'באליה הוא עובר לבית חאנון וכשאנחנו תוקפים בבית חאנון הוא עובר לג'באליה. ככה הוא תמיד מרגיש בטוח באזורים שאנחנו לא פועלים בהם, כי אנחנו גם מודיעים מראש איפה אנחנו עומדים לתקוף ושולחים הודעות וזורקים פלאיירים. זה מאפשר לו שרידות הרבה יותר ארוכה", הוא מלין.
איך תיראה בעיניך מלחמה אפקטיבית?
"זו חייבת להיות מתקפה בכמה אזורים במקביל. המתקפה צריכה להיות רחבה מאוד ועצימה. צריך לקחת שטחים ולהחזיק בהם ולא לשחרר אותם חזרה לידי חמאס. צריך לנקות אותם מכל התשתיות, לתפוס יותר ויותר שטחים ולצמצם את אזורי המחיה של חמאס, שהם אזורי המחיה של הטרור. כמובן חשוב לא לאפשר להם לחזור לשם שוב", הוא מדגיש. "חזרה לאותם שטחים תהיה אך ורק לאחר השמדת חמאס ולאחר שהוא כבר לא יהיה ארגון צבאי ברצועת עזה, ואז או שמעבירים את האזרחים על פי הרעיון של טראמפ למדינה אחרת שתקלוט אותם, או שהם חוזרים חזרה אך רק במציאת פתרון שלטוני אחר שאינו שלטון טרור".
עולה טענה שהמלחמה עכשיו מסכנת את חיי החטופים.
"ודאי שבלחימה בשטח שבו החטופים נמצאים יש איזשהו סיכון לחיי החטופים, שיכולים להיפגע מהתקיפות של צה"ל, אבל בתוך ניהול הסיכונים הגדול אני חושב שלא נוכל לראות את החטופים משוחררים בלי לחץ צבאי", הוא פוסק. "כל החטופים שהושבו עד עכשיו לא שוחררו בגלל המשא ומתן לבדו. זה משא ומתן שהגענו אליו בעקבות לחץ צבאי. הלחץ הצבאי הוביל אותנו למשא ומתן שאיפשר לנו בכלל להגיע לזה. ודאי שכל תקיפה בשטח שבו נמצאים חטופים מסכנת אותם, אבל יותר משהיא מסכנת אותם היא קודם כול יוצרת הזדמנות לשחרר אותם, כך שהלחימה יותר מעניקה הזדמנות וסיכוי מאשר סיכון".