ד"ר טל גרינפלד, מנהלת תחום חינוך במרכז יכין, מתארת בראיון לערוץ 7 את המהפכה שעברה על החינוך בישראל מאז קום המדינה, וזאת לקראת הכנס הראשון של המכון בו יוקדש נתח נכבד לסוגיות חינוכיות. בראשית הדברים מציינת ד"ר גרינפלד כי בסופו של יום החינוך נוגע לכל תחום ותחום. בהתייחס לתהפוכת שעבר החינוך בישראל היא מזכירה כי בראשית דרכה הוקמה מדינת ישראל כמדינה יהודית גם מבלי להזכיר את המונח דמוקרטית שהיום מוצב כמתעמת עם זהותה היהודית של המדינה. "דמוקרטיה היא שיטת משטר ואין לה קשר לזהותה של המדינה", היא מזכירה. "מדינת ישראל הוקמה כמדינה יהודית וזו הייתה גם התשתית של מערכת החינוך הממלכתית. חינוך שמעניק ידע ומבקש להעביר נכסי תרבות מורשת ורוח לדור העתיד. זה היה החוסן וזה החוסן שלנו עד היום. במהלך השנים מסיבות שונות מושג החינוך הציוני נותר כריק מכל תוכן, פשוטו כמשמעו. החינוך הפך להיות אזרחי אוניברסאלי. תפיסה שתרבות אחת לא יכולה להיתפס מעל תרבות אחרת משטחת את כל המהות של מדינת ישראל כמדינה יהודית, וחבל. גדלים כך דורות שמקבלים פחות ידע. משהו צריך להשתנות, וזו אחת הסיבות לחשיבות הקמת מכוני מחקר שיבחנו את זה לעומק". עוד באותו נושא: 'להחזיר את החינוך לידי ההורים' משרד החינוך רצה להכחיד את זהות התלמידים משפט התורה יצמח מתוך בירור אמיתי רידדו את עולם הערכים, התוצאות נראו בשטח בכנס שיתקיים ביום שלישי הקרוב ידונו הסוגיות הללו וגרינפלד מציינת כי לדור הנוכחי לא הונגשו הערכים היהודיים על אף שהוא צמא להם. לאורך שנים לא מעטות, היא מעירה, כל תחום החינוך והעיסוק בו היה מנומנם, ומשנות האלפיים סוגיית החינוך הפכה לדינמית יותר וכזו שמצויה בשיח הציבורי חברתי בישראל. "יש כאן עניינים בעלי חשיבות לאומית", היא מדגישה ומוסיפה כי הדברים מקבלים משנה תוקף וחשיבות לנוכח מלחמת חרבות ברזל הגורמת לכשני שליש מהציבור הישראלי להתקרב יותר לערכי הציונות והיהדות, כמי שמלמדים מחקרים וסקרים. "גם הוגים מאוד ליבראליים כדוגמת ז'בוטינסקי והרצל הבינו שיש קשר שלא ניתן לנתק אותו בין הלאום היהודי לבין הדת היהודית. אין לזה קשר לחינוך אזרחי וזה לא צריך לבוא או זה או זה". בדבריה היא מציינת את התמורות שחלו בשנות התשעים עם נפילת ברית המועצות והמעבר לרב תרבותיות ופריחת התפיסה הפוסט מודרניסטית כבסיס לריבוי זרמי חינוך ללא מאחד ממלכתי ציוני שאותו יש להישמר מלשכוח. "הממלכתיות היא החוסן שלנו".