בטורקיה פרצו השבוע הפגנות קשות לאחר מעצר ראש עיריית איסטנבול, אקרם אימאמאולו, הנחשב ליריבו המושבע של הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן ואולי אף למי שיכול לאיים על שלטונו. המעצר התבצע ארבעה ימים בלבד לפני מועד בחירתו של אימאמאולו למועמד האופוזיציה בבחירות לנשיאות הצפויות ב־2028. הפשיטה התבצעה באופן ראוותני, עם עשרות שוטרים, והעצור עוד הספיק לצלם סרטון לתומכיו ולהצהיר שיבוא חשבון עם מי שפועל נגדו כעת. בית המשפט הטורקי החליט להותיר אותו במעצר, אבל דחה את טענות המשטרה הטורקית שניתן להאשימו במעשי טרור. על פי התביעה, אימאמאולו ועשרות אנשים נוספים מסביבתו מואשמים בהשתייכות לארגון פשיעה, סחיטה, שוחד והונאה מחמירה. מדובר באדם שלאורך השנים האחרונות הצליח לצבור תמיכה אף שארדואן ניסה לזנב בו. הוא נבחר ב־2019 לראשות העיר איסטנבול, אך הממשלה פסלה את הבחירות ודרשה לקיימן מחדש. בבחירות החוזרות קטף הישג גדול עוד יותר. לפני כשנה נבחר מחדש לאחר שניצח בפער ניכר מועמד מטעם ארדואן. המחיר ששילם אימאמאולו לאורך השנים האחרונות היה לא פחות מ־90 חקירות שונות של מערכות המנהל והמשפט הטורקיות נגדו, בניסיון להרחיקו מכל מוקד כוח אפשרי. עוד באותו נושא: משלחת הנוער שנתקעה בטורקיה הגיעה לפולין 100 תלמידים ותלמידות עדיין תקועים בטורקיה דרמה בטיסת תלמידים לפולין ארדואן: "שאללה ישמיד את ישראל" נציין כי מעצרו של אימאמאולו התרחש יממה לאחר שאוניברסיטת איסטנבול שללה ממנו את התואר האקדמי, שהוא דרישת סף לריצה לנשיאות טורקיה. גם בבחירות הקודמות אימאמאולו היה מנוע מלהתמודד לנשיאות טורקיה, בשל הליכים משפטיים נגדו. לפי טענות אנשי מפלגתו, ההליכים היו פוליטיים לגמרי מאחר שהנשיא ארדואן ראה בו איום על שלטונו. בסוף השבוע החולף התאספו אלפי מפגינים מחוץ לבניין העירייה באיסטנבול ומחוץ לבית המשפט, תוך הפרת האיסור על התקהלויות. המשטרה הגיבה באלימות, השתמשה בגז מדמיע, תרסיסי פלפל ואמצעים נוספים כדי לפזר את ההמונים. באנקרה ואיזמיר התפתחו עימותים בין המשטרה למפגינים, והמשטרה השתמשה בזרנוקי מים נגד ההמונים. מאז מדי ערב נמשכות ההפגנות, שגוררות תגובות אלימות למדי מצד המשטרה וכוחות הביטחון הטורקיים. אחד מסימני הזיהוי של המפגינים הוא חבישת מסיכות נגד גז - גם כדי למנוע את זיהוי העוטים אותן, וגם כדי לאפשר להם להתגונן מפני גז הפלפל שהמשטרה משתמשת בו. עם זאת חשוב להכניס את הדברים לפרופורציה: המחאות היו משמעותיות, אבל לא הייתה השתלטות על אחד מארמונות ארדואן כפי שדיווחו חלק מכלי התקשורת, וגם לא הייתה אלימות יוצאת דופן כפי שטען הנשיא בעצמו בניסיון לעשות דה־לגיטימציה למתנגדיו. לא מדובר גם במחאות שמאיימות על השלטון כפי שהיה בשנת 2013, כשרבבות יצאו להפגין נגד הנשיא, שהורה לדכא את המפגינים ולהיאבק בהם בכל הכוח, ולאחר מכן הידק את שלטונו והשתלט על מערכת המשפט ועל כמה כלי תקשורת. עשור לאחר מכן פרצו מחאות נגד הממשל לאחר רעידת אדמה קטלנית שבה נהרגו עשרות אלפים. ארדואן כהרגלו האשים גם אז את האופוזיציה בהפצת מידע כוזב, דאג למנוע מיריבו המוביל להתמודד והותיר את האופוזיציה בבחירות עם מועמד חלש מאוד שאותו הביס, כצפוי. צריך לזכור שנשיא טורקיה שולט בפוליטיקה בארצו כבר יותר מ־22 שנים. הוא התחיל את דרכו כראש הממשלה, ומאז 2014 מכהן כנשיא המדינה מטעם מפלגת הפיתוח והצדק. מתנגדיו טוענים ששלטונו מבוסס על שחיקת הדמוקרטיה בכל דרך אפשרית ועל מחיקת יריביו באופן שמותיר אותו בשלטון בכוח הזרוע ולא בכוח הדמוקרטיה. למרות המכשולים הללו, הפופולריות של אימאמאולו גבוהה ומאיימת על ארדואן. לכן הוא אסר על קיום הפגנות, דאג לחסום רחובות מרכזיים ותחנות של הרכבת התחתית וכמובן הגביל את הגישה לאינטרנט. על פי משרד הפנים הטורקי כ־1,500 אזרחים נעצרו בהפגנות, בהם גם עיתונאים שביקשו למלא את תפקידם. לקינוח הוא תקף את מנהיגי האופוזיציה: "ההפגנות הקשורות לראש עיריית איסטנבול העצור הפכו לתנועה אלימה. האופוזיציה המרכזית היא האחראית לנזק של נכסים ופגיעה בשוטרים. על האחראים לתת דין וחשבון. זה ברור שאי אפשר לתת לאופוזיציה הכללית את התפקיד של ניהול המדינה. מדובר באנשים שמתנהלים באופן מרושע ופוגעים במדינה שלנו". עוד באותו נושא: בעל הבית דוחק הפרעות קשב פירוז בחסות הדרוז פה קבור הכלב בחירות בתנאים נוחים בעוד באירופה נשמעו גינויים למעצר ראש עיריית איסטנבול שהוביל למהומות, מעניין לציין שארצות הברית נמנעה מלהתייחס ישירות למעצר. דוברת מחלקת המדינה אמרה כי "וושינגטון לא תגיב על תהליכי קבלת החלטות פנימיים של מדינה אחרת". נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ שוחח עם ארדואן בטלפון ימים ספורים לפני מעצרו של אימאמאולו, ובאופן כללי ניכר שיש לשני הצדדים עניין להדק את היחסים. טראמפ אף שוקל להסיר את המגבלות שהוטלו על הטורקים ולמכור להם מטוסי קרב, ייתכן אף מהדגם המתקדם של החמקן 35- F . טורקיה צריכה לשם כך להתחייב לפרק את סוללות ההגנה האווירית מסוג S-400 שרכשה מרוסיה, אז גרמה לטראמפ להטיל את המגבלות מלכתחילה. ד"ר חי איתן כהן ינרוג׳ק ממרכז דיין באוניברסיטת תל אביב וממכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון, מנתח את המצב הנוכחי ומעריך שלא נשקפת סכנה אמיתית לארדואן, לפחות לא בשלב זה. "אנחנו רואים כל מיני התקהלויות שונות והפגנות בכל רחבי טורקיה. בכמה מהמקרים גם הייתה אלימות, אבל הניסיון הוא לייצר הפגנות לא אלימות כדי לא לאבד לגיטימציה. אין סימן לכך שהדברים יוצאים משליטה או אנשים מנסים לפרוץ לסמלי שלטון. הם מתכנסים מסביב למטה של עיריית איסטנבול - משרדו של ראש העיר שנשלח לכלא. בסופו של דבר אני לא רואה כאן משהו יוצא דופן שארדואן צריך להיות מודאג ממנו". יש ספק בכך שמדובר במהלך פוליטי לגמרי שנועד להזיז מתחרה מהדרך? "אני משוכנע שזה חיסול פוליטי לכל דבר. לפני שהכניסו את אימאמאולו לכלא, שללו ממנו את תעודת בוגר האוניברסיטה שנחשבת תנאי יסוד כדי לרוץ בבחירות לנשיאות. ברגע שזה מתרחש ללא סמכות אמיתית אלא סתם כגחמה, זה מהלך פוליטי מובהק. "חשבנו שאולי זה יסתיים באותה שלילת תואר, אבל למחרת בבוקר משטרת טורקיה פשטה על הבית של ראש העיר כאילו הוא ראש ארגון פשע שעלול לברוח מהמדינה. הוא נעצר יחד עם הצוות והמקורבים שלו, והם נלקחו לחקירה בכל מיני האשמות שנעות בין שחיתות לניהול קשרים עם המחתרת הכורדית וארגוני פשע. ברגע שכל כך הרבה האשמות נולדות בן לילה - ברור שיש כאן תפירת תיק. עד שהוא יוכל לצאת מהכלא ולטהר את שמו, כנראה טורקיה תהיה אחרי בחירות נוספות שבהן ארדואן ינצח. זו השיטה שלו. ברגע שהוא זיהה מנהיג מאוד כריזמטי שהיה עלול לאיים על הכיסא שלו, הוא עשה מכת מנע, וכעת אם ילך לבחירות מצבו הרבה יותר בטוח. הרי בבחירות הכלליות האחרונות הוא היה רגוע, כי מולו עמד מועמד אופוזיציה חלש מאוד, וארדואן ידע שהשמרנים לא יצביעו עבורו, ומצד שני יש לו כביכול אלטרנטיבה כדי לומר שהיו בחירות דמוקרטיות". שאיפות אימפריאליות במקביל לבעיות בתוך טורקיה קיימת כמובן ההתערבות הטורקית בסוריה והניסיון לנצל את נפילת המשטר כדי להשיג אחיזה - ייתכן מאוד שבמקומות שבהן החזיקה רוסיה בעבר. בישראל זיהו באחרונה ניסיונות של המשטר לשקם את התשתיות של צבא אסד והשבוע תקפו בעומק סוריה, כולל שדות תעופה. המסר כמובן כוון בראש ובראשונה למשטר החדש, אבל אין ספק שהיה בו גם רמז עבה לכיוונה של טורקיה. במערכת הביטחון בוחנים כיצד מתנהלת טורקיה ועדיין מתקשים לקבוע אם בכוונתה לפרוס באופן ממשי כוחות בסוריה - כפי שעשתה לפני כן רוסיה - ולכן שולחים איתותי אזהרה גם דרך הדרג המדיני אבל גם באמצעות פעולות צבאיות. ד"ר ינרוג׳ק מסביר כי האזהרות הישראליות נובעות מניתוח מדויק של המציאות. "אחרי הנפילה של אסד אנחנו יודעים היטב שטורקיה הפכה להיות הפטרון של סוריה החדשה ובעצם החליפה בכך את רוסיה. ראיתי בתקשורת הטורקית שכבר דיווחו שטורקיה הייתה אמורה להקים בסיס צבאי באזור תדמור. ברגע שאנחנו רואים שם הפצצות של חיל האוויר הישראלי, זה מסר מאוד ברור לטורקים שהם לא רצויים על אדמת סוריה. "אנחנו אומרים את זה במעשים וגם במילים שנאמרו מפי שר החוץ גדעון סער, שלישראל אין שום רצון להתעמת עם הטורקים בסוריה או בכל זירה אחרת. הוא בעצם העביר מסר מתון בשפה הדיפלומטית, אבל ברור שאנחנו יודעים גם להגיב - בדיוק כמו אותן הפצצות בתדמור". מה בעצם המטרה של טורקיה כשהיא רואה כעת את סוריה? "ארדואן רוצה 'להחזיר עטרה ליושנה' ולהשיב את ההשפעה הטורקית על סוריה, שאותה הוא רואה כחצר האחורית של טורקיה. הוא רואה בעצמו הבעלים האמיתי של האדמה הזאת. הרי העות'מנים שלטו באזור הסורי במשך 402 שנים עד 1918. הוא גורס שיש לו זכות טבעית לחזור לאזורים שבהם שלטה האימפריה העות'מנית בעבר, כי הוא רואה את עצמו כממשיכה". ארדואן מכוון באופן כלשהו לעימות עם ישראל? "בינתיים לפי ההצהרות הטורקיות אין חתירה לעימות, וכך גם המדיניות הרשמית של המדינה, אך מהצד השני אנחנו שמענו את ההצהרות הישירות של ארדואן ואת האיומים שהשמיע כלפי מדינת ישראל. יש כאן אמביוולנטיות מצידו. "אחרי שבעה באוקטובר אנחנו כמובן לא יכולים לזלזל באף איום - גם אם מדובר באיום רחוק. אנחנו לא נוכל להמתין ולא להגיב, אלא לקבוע עובדות בשטח. עלינו ליצור מצב שיגרום לאחרים להגיב למציאות שקבענו. התקפות של חיל האוויר בסוריה הן חלק מיישום של המדיניות הישראלית שקובעת את העובדות ומאלצת את האחרים לפעול בתגובה אליה ולא להפך".
