על רקע המשך הירי מרצועת עזה שהפתיע אתמול (ראשון) רבים בישראל, שוחחנו בערוץ 7 עם פרופ' קובי מיכאל, מומחה לזירה הפלשתינית, איש מכון משגב למחקרי ביטחון לאומי, שאינו נשמע במיוחד.

דבריו אמנם ההיקף של עשר רקטות הוא חריג, אך אין להיות מופתעים מכך שבידי חמאס נותרו יכולות שיוריות של כמה מאות רקטות אחרונות. "זו עובדה ידועה", הוא אומר ומציין כי מדובר ברקטות שנותרו מוחזקות באזורים בהם צה"ל לא פעל עד כה מחשש לפגוע בחטופים. בין השאר מדובר בדיר אל באלאח ובנוסיראת. כעת, נראה שאחרי שצה"ל פינה מהאזורים הללו אזרחים, המציאות צפויה להשתנות.

לדבריו "תמיד צריך לקחת בחשבון שיישארו יכולות שיוריות, אבלבראיה אסטרטגית רחבה מדובר באיום שהוא בטל בשישים, גם אם מובן שכאשר זה נופל אצל תושב אשקלון בבית עבורו זה עניין רציני ביותר, אבל ההיקפים מצומצמים והם עוד יצטמצמו יותר ויותר".

"כדי שנביא את התופעה למינימום או כדי שנייתר אותה לחלוטין נצטרך לכבוש את כל הרצועה, להקים ממשל צבאי לפרק זמן של לפחות שנתיים ולוודא שחמאס לא מצליח לשקם את עצמו בשום מקום, שהארגון הזה מתפרק שלטונית וצבאית ושאנחנו שולטים באספקה ההומניטארית כי השליטה של חמאס באספקה ההומניטארית זו הפלטפורמה לשליטה אפקטיבית באוכלוסיה ובטריטוריה".

פרופ' מיכאל מציין כי לטעמו אין אפשרות אחרת שהדברים יקרו, אלא אם כן יופעל לחץ נוסף על חמאס לצד התגברות המחאות העממיות ברצועה, אם אכן זה יקרה, והדבר יוביל את חמאס לקבל את מתווה ויטקופף בשלמותו, כלומר שחרור 11 חטופים חיים ומחצית מהחללים ובשלב השני יתרת החטופים ואז עזיבה של חמאס את הרצועה. "אני לא חושב שזה הולך לקרות, חמאס לא שם, ולכן אני לא רואה מוצא אלא בהשלמת כיבוש כל הרצועה".

ועם זאת אנחנו שואלים על רקע פגישת נתניהו עם טראמפ אם בכוחה של ארה"ב להפעיל לחץ משלה על חמאס, ופרופ' מיכאל סבור כי אכן הדבר אפשרי, אך הלחץ המדובר צריך להיות מופעל מארה"ב על קטאר, כדי שזו תלחץ על מנהיגות חמאס בחו"ל ותסגור את הברז הכלכלי של החמאס. כל עוד לחץ אמריקאי שכזה לא קורה אנחנו לא צפויים לראות התקדמות משמעותית.

"אמנם חמאס התקדם מהנכונות לשחרר חטוף אחד, עידן אלכסנדר, לחמישה אבל זו מחצית הדרך עד למתווה ויטקוף. אם נתפשר בעניין הזה נגיע למצב שבו נשחרר חמישה וכמה חללים תמורת הפסקת אש שבמהלכה נחדש את אספקת הסיוע הומניטארי וחמאס ישקם את היכולות הצבאיות שלו ולא נצליח להגיע לשלב שחרור חטופים נוספים. לכן צריך להגביר את הלחץ, לרתום את ארה"ב להגברת הלחץ על קטאר ולהיערך לאפשרות שחמאס לא יתקפל. אנחנו חייבים להבין מול איזה ארגון אנחנו עומדים", אומר פרופ' מיכאל ומזכיר: "אנחנו אחרי שנה וחצי של לחימה עם נזקים עצומים שהסבנו לארגון הזה, עשרות אלפים מאנשיו חוסלו, פגיעה אנושה בתשתיות ובאוכלוסיה האזרחית והרצועה חרבה, ואין להם בעיה להקריב עוד מאה אלף איש. ההנהגה ממשיכה להיפגש בטהרן עם חמינאי ולדבר על זה שיהיו עוד הרבה שבעה באוקטובר. זה ארגון קנאי עם אידיאולוגיה דתית משיחית שנצמד למטרותיו ולאידיאולוגיה המכוננת שלו ולא יהיה מפתיע אם גם הלחץ הכבד שאנחנו מפעילים עליו עכשיו לא יביא אותו לשינוי משמעותי בעמדתו".

מנגד "קטאר יכולה להפעיל לחץ עצום על הנהגת החוץ של חמאס וסגירת כל חשבונות הבנק שלה. כמעט כל כספי חמאס מתנהלים בבנקים קטאריים. חמאס שואב עידוד מכך שקטאר לצידו וקטאר זה גם טורקיה וגם איראן. כשהלבנה שנקראת קטאר תצא מהקיר כל הקיר יקרוס ובחמאס יבינו שהם נותרו ללא משאבים, ללא תמיכה וללא סיכוי למשהו טוב יותר וכך יתרצו ללכת עוד כברת דרך, אבל גם לזה אין לנו תעודת ביטוח ולא ניתן לומר את הדברים ברמת וודאות של מאה אחוזים. לכן צריך להיערך להמשך המהלך שהוא כיבוש כל הרצועה".

באשר לעמדה האמריקאית מזכיר פרופ' מיכאל כי יכולת בוודאי שיש להם והשאלה היא אם יש להם את הרצון לכך, על רקע העובדה שקטאר מהווה גורם אינטרסנטי כלכלי משמעותי שמייצר כסף רב עבור ארה"ב.

"חלון ההזדמנויות לא אינסופי. כעת יש לנו גיבוי מלא של ממשל טראמפ לכיבוש הרצועה ולחיסול חמאס כישות שלטונית, אבל אם נתמהמה האינטרס האמריקאי עלול להשתנות. טרמפ אוהב את ישראל אבל הוא אוהב יותר את טראמפ ואם הוא יחשוב שהמציאות לא משרתת את האינטרס של טראמפ לא תהיה לו שום בעיה להתהפך עלינו בשתי שניות".