ישראל ניצבת כיום באחת התקופות הסוערות והמורכבות בתולדותיה. המציאות הגיאו פוליטית מאופיינת בחוסר יציבות, סביבה אזורית משתנה במהירות, ואיומים מסוגים חדשים וישנים כאחד. במצב זה, חיוני יותר מתמיד לחזק את הריבונות ואת העוצמה הלאומית, הן צבאית והן כלכלית, כדי להבטיח את ביטחון המדינה ואת עתידה. מאז הקמתה של מדינת ישראל בשנת 1948, האומה התמודדה עם אתגרים רבים, אך דווקא המחלוקות הפנימיות הן אלו שיכולות להוות את האיום המשמעותי ביותר. בעת הקמת המדינה, המנהיגים השכילו להבין שהאינטרס הלאומי חייב לגבור על כל מחלוקת פנימית. הם זנחו מחלוקות אידיאולוגיות עמוקות והתאחדו סביב חזון ברור של הקמת מדינה יהודית, חזקה ועצמאית בארץ ישראל. היום, נדרשת מנהיגות שתהיה מסוגלת לעשות את אותו הדבר בדיוק: לשים את האינטרס הלאומי בראש סדר העדיפויות ולהתמקד בחיזוק ריבונות המדינה ובשמירה בלתי מתפשרת על בטחונה ועל שלמותה הטריטוריאלית. מאז אירועי 7 באוקטובר 2023 התחדדה ההבנה סביב המאוויים האמיתיים של הפלסטינים. כיבוס המילים סביב הביטוי “שתי מדינות לשני עמים” הסתיר למעשה את החלום האמיתי שלהם – שלא תתקיים כאן לעולם מדינה יהודית. ההכרה הזאת חייבת לעמוד בבסיס כל החלטה אסטרטגית עתידית של ישראל, ולחזק את נחישותה להגן על קיומה ועל ריבונותה. המחלוקת סביב שינויי החקיקה של ממשלה נבחרת היא דוגמה לכך שהוויכוח הפנימי הגיע לשיא חדש. המצב הנוכחי מדגיש גם את הסכנה שמדינות אויב ואחרות ינצלו את המחאה הפנימית נגד הממשלה כדי להעמיק את הפילוג החברתי בישראל. על המוחים להיערך לכך ולהבין שהפגנות ומחאות, אף שהן חלק לגיטימי מהדמוקרטיה, יכולות לשמש כלי בידיהן של מדינות זרות המבקשות לפגוע בישראל בעוד השאיפה לחזק את המשילות ולייצב את הדמוקרטיה הישראלית היא הכרחית, המחלוקת הציבורית החריפה סביב סוגיה זו מייצרת פגיעות לאומית. אויבי ישראל מנצלים היטב את הפילוג הפנימי כדי לנסות ולערער את חוסנה של המדינה, בין אם במתקפות תודעתיות או באמצעות סייבר ואמצעים אחרים. כפי שמדגיש דניאל כהנמן בספרו “לחשוב מהר, לחשוב לאט”, החלטות מוטות רגשית יכולות לסכן אסטרטגיות לטווח ארוך. הפוליטיקה הישראלית זקוקה כיום יותר מתמיד לקבלת החלטות שקולה, כזו המתבססת על ראייה אסטרטגית בהירה ועל תפיסת מציאות ריאליסטית, המוכנה להתמודד ישירות עם האיומים העומדים בפניה. רעיון הסינגולריות של ריי קורצווייל מדגיש את הפוטנציאל העצום הגלום בטכנולוגיה המתקדמת, אך גם את הסכנות שבצידה. ישראל חייבת להיות מדינה מובילה טכנולוגית, המסוגלת לא רק להגן על עצמה מפני איומים עתידיים אלא גם למנף את יתרונותיה הכלכליים ולהבטיח צמיחה ושגשוג כלכלי ארוך טווח. אימוץ מודל כלכלי המבוסס על יזמות, חדשנות וחופש כלכלי יכול לא רק לחזק את הכלכלה הישראלית אלא גם לאפשר לישראל להתמודד בצורה טובה יותר עם הלחצים הגלובליים והאזוריים. בספרו “קיצור תולדות האנושות”, יובל נח הררי מציין כי חברות שהצליחו להחזיק בנרטיב משותף וחזק הצליחו לשרוד ולשגשג לאורך ההיסטוריה. נרטיב לאומי ברור, המבוסס על הזהות היהודית והציונית, יכול להיות הגורם המרכזי שיאפשר לישראל להתמודד עם הפילוג הפנימי. המדינה זקוקה לראייה מחודשת של זהותה הלאומית ולחיזוק האחדות סביב ערכים בסיסיים: יהדות, אהבת המולדת, כבוד למורשת, והבנת חשיבותם של עצמאות וריבונות לאומית. היסטוריית, ברור שעמים מצליחים לעמוד באתגרים חיצוניים כשהם מאוחדים סביב ערכים לאומיים ברורים. מנהיגות אמיצה וממוקדת, המבינה את החשיבות של שמירת חוסנה של מדינת ישראל ויכולתה לעמוד מול איומים, היא הכרחית בעת הזו. עליה מוטלת האחריות למצוא את הדרך לגשר על הפערים וליצור בסיס משותף של הסכמה על מטרותיה ארוכות הטווח של המדינה. ישראל זקוקה היום יותר מתמיד לחיבור מחדש אל שורשיה, לחיזוק ערכיה הציוניים והלאומיים ולהבטחת כלכלה יציבה ומשגשגת שתאפשר לה לא רק לשרוד, אלא לפרוח במזרח תיכון סוער ומורכב. הכותב הוא יועץ אסטרטגי
