הרב והחגב
הרב והחגבצילום: מוזיאון הטבע התנ"כי

בירושלים, מכת ארבה הפכה דווקא לדבר חיובי השנה. בשווקי הבירה ניתן לראות תופעה מפתיעה לקראת פסח – חגבים כשרים הופכים למצרך מבוקש, ולא רק בקרב קהילות שבהן אכילתם היא מסורת עתיקה.

"כשרים לפסח. עשירים בחלבון וחומצת אמינו, אפס שומן רווי או כולסטרול, פרווה – אפשר אפילו לצפות בשוקולד חלב", כך מבטיח האיש שמאחורי הטרנד המפתיע הזה, הרב ד"ר נתן סליפקין, מייסד מוזיאון הטבע התנ"כי בבית שמש.

סליפקין, יליד מנצ'סטר ואב לחמישה, מצא דרך ייחודית לשלב בין שני תחומי העניין העיקריים שלו – תורה ובעלי חיים.

"תמיד התעניינתי בחיות ובמקביל הוסמכתי לרבנות על ידי ישיבת אור שמח. בהמשך החלטתי לשלב בין האהבות שלי; התורה ובעלי החיים, והתחלתי ללמוד על בעלי חיים בתורה", הוא מספר.

לפני עשור הקים סליפקין את מוזיאון הטבע התנ"כי, המציג מגוון בעלי חיים המוזכרים בתנ"ך – חלקם חיים וחלקם מפוחלצים. באולם הכשרות במוזיאון ניתן לראות את כל בעלי החיים הכשרים, מהג'ירפה הענקית ועד החגב הקטן.

"יום אחד כנראה שכולנו נאכל חגבים, כי כבר לא יהיו מספיק פרות שיתנו בשר", מצטט סליפקין תחזיות של מומחי תזונה וסביבה. בעוד שברוב העולם המערבי אכילת חרקים נתפסת כמרתיעה, במקומות רבים בעולם מדובר במקור חלבון נפוץ, זול וידידותי לסביבה.

מבחינה הלכתית, יש להבהיר שבעוד שרוב החרקים אסורים באכילה, התורה מציינת ארבעה מיני חגבים הכשרים לאכילה. לפי המסורת התימנית, גם כיום ניתן לזהות בוודאות את החגבים המותרים.

לקראת פסח, סליפקין מציע מארזים חגיגיים של חגבים מוכנים לאכילה – חלקם מיובשים, חלקם מתובלים וחלקם אפילו מצופים בשוקולד.

"זה מזכיר טעם של חטיף אורז מתוק עם נגיעות של אגוזים", מתארים הטועמים האמיצים.