בלב הקרבות הקשים של מלחמת חרבות הברזל, בקיבוץ עין השלושה שעל גבול רצועת עזה, נולד לחן מיוחד – תוצאה של אמונה עמוקה, תחושת שליחות ותקווה. זיו חן ז"ל, לוחם ומלחין, הלחין את פסוקי התהילים "כִּי יִצְפְּנֵנִי בְּסֻכֹּה בְּיוֹם רָעָה..." (תהילים כ"ז), פסוקים שנטועים בתחושת הגנה ואמונה מול פני הסכנה. זיו נהג לומר בכל יום את פרק התהילים התואם לגילו, וכשהתקרב ליום הולדתו ה-27, הלחין מהפרק את אותם פסוקים – כהבעת תודה על חייו, ועל הזכות לקחת חלק בעשיית ההיסטוריה של עם ישראל. את הלחן שיצר שלח לאשתו בהודעת ווטסאפ, והוא מושמע בביצוע המשלב גם את קולו המקורי. זיו חן נפל בקרב בדרום רצועת עזה לפני כשנה, והלחן שנותר אחריו הפך למתנת אמונה ונחמה לעם ישראל כולו. בסרטון המלווה את השיר, נראים אשתו הַלל ובנם הבכור, אריאל אביה – שנולד לאחר מותו – שבים אל עין השלושה, המקום בו נולד הניגון. הביקור נושא עמו תחושת געגוע עמוק לצד תקווה להמשכיות החיים והניגון. הפקת השיר נעשתה ביוזמת אל"ם (מיל') גולן ואך ודביר שנרב, שגם הוא אח שכול – אחותו רינה הי"ד נרצחה בפיגוע טרור בזמן ששהו יחד. השיר מוקדש לזכרו של זיו חן ז"ל ולזכרם של כל הקדושים שנפלו בעת לחימתם על הגנת העם והארץ.
