בימים האחרונים יצאה גרסה מוזיקלית חדשה, מרגשת ועוצמתית לפסוק "מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָּהּ עָנָנִי בַמֶּרְחָב יָהּ" שלקוח מספר תהילים. הגרסה הזאת שייכת לבוגרי ישיבת ההסדר ירוחם, שאיבדו במהלך המלחמה עשרה בוגרים.
מתנאל ליסנר, שהיה שותף להלחנת השיר עם סמ"ר אפרים יכמן ז"ל ובתיה חנניה, אמו של סמ"ר יאיר חנניה ז"ל, בוגר הישיבה שהספיק להקליט סקיצה לשיר וקולו פותח את הביצוע שוחחו עם כאן רשת ב'.
"זה מרגש, קשה, אבל ביחד", שיתפה בתיה בריאיון. "לשמוע את זה משאיר אותו איתנו כל פעם מחדש. המשמעות של ההקלטה וכל מה שיש סביב זה, מעצים ומאוד מרגש".
"נכנסנו (לעזה) בשבת, בלילה של 20 במרץ 2023", סיפר מתנאל בריאיון. "שבוע אחרי זה כבר היינו שבת ראשונה בעזה. כשיצאנו לכמה רגעים כדי להתרענן, פתאום נפל פצמ"ר וככה הבנו שאנחנו במלחמה. התכנסנו והתחלנו לשיר קצת שירי נשמה. ובעצם אמרתי לאפרים (יכמן) 'שמע, יש משהו בפסוק הזה, מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָּהּ עָנָנִי בַמֶּרְחָב יָהּ. ויש לו רק מנגינות שמחות וקצביות. בוא ננסה להכניס לו קצת את התחושות שלנו".
"אפרים שהיה מוזיקאי מחונן, בעצם קפץ על המציאה", המשיך מתנאל. "התיישבנו תוך כדי הרעש של הירי של המאג ושל הלחימה בעזה. וניסינו להלחין. וזה בעצם מה שיצא. אחרי שסיימנו אמרתי לאפרים: 'תשמע, אנחנו נשכח את זה ואני לא יודע מתי נצא'. אז בעצם ישבנו ושרנו אותו איזה מאה פעמים כדי לזכור אותו. מסכנים החבר'ה שישבו לידינו, קצת חפרנו להם, אבל זה מה שיצא. שבוע אחרי זה יקיר שינקולבסקי נהרג. כמה שבועות אחריו גם אפרים נפל".
הוא מציין כי "יאיר חנניה היה קודם כול יוצר ומוזיקאי מדהים, עם קול באמת לא מהעולם הז. למדנו איתו בישיבת ירוחם ובעצם התגייסנו יחד. ההיכרות שלנו התחילה עוד בשנה א' שלנו בישיבה. אז היה ברור לנו שמי שיבצע את השיר מהמחזור שלנו יהיה יאיר, כאילו אין ספק. כדי לעניין אומנים, ביקשנו מיאיר שיקליט סקיצה כדי שנוכל לשלוח לאמן. הוא הקליט לנו את השיר, את הניגון וככה התחלנו לשלוח אותו לאמנים. לצערנו, כמה חודשים מהרגע שהוא שלח לנו אותו - התבשרנו על נפילתו".
חנניה היה החלל העשירי מישיבת ההסדר ירוחם. "יאיר הצליח לצאת מעזה לשלושים של איתן (רוזנצוויג), החבר הראשון שנהרג", סיפרה בתיה. "הוא פגש שם את החברים. והוא גם סיפר שיש את הניגון הזה, שהם השמיעו את זה למשפחה ושיש מחשבות להציע את זה לאמנים. כשהוא היה בבית הוא הקליט את הסקיצה הזו ושלח אותה. אני חושבת שהוא גם השמיע לנו אותה".
"בזמנו היינו עסוקים בלדאוג. אבל כשיאיר נהרג, אספנו את כל החומרים שרק אפשר ובאמת היה שם את הניגון הזה. ואז גם נחשפנו לכל הסיפור מאחוריו, שהוא סיפור מאוד-מאוד נוגע, מרגש, משמעותי וסמלי. כשהם נתנו לקול הפעמונים שלו לפתוח את השיר - זאת באמת סגירת מעגל", היא מוסיפה.
למתנאל היה ברור שחייבים להוציא את הלחן. "מרגע שפרסמנו את הקלים קיבלנו המון תגובות כמו 'אתה לא מבין איך צמררת אותנו', 'כל כך הרבה זמן לא בכיתי ופתאום בכיתי'. אין ספק שיש פה באמת משהו עמוק וגדול יותר".
סמ"ר יאיר חנניה, לוחם גבעתי שהיה לקראת שחרור, היה סמל מחלקה בגדוד שקד. הוא נפל בקרב בג'בליה יחד עם לוחם נוסף, סמ"ר איתי פאריזאט. "בשבילנו הוא לא היה לוחם, בשבילנו הוא היה יאיר החמוד שלנו", סיפרה אימו. "הוא היה ילד של בית, ילד של משפחה. הוא ממש גידל את עצמו, בכל התחומים שהוא רצה להתפתח בהם. היה לו מאוד חשוב ללמוד תורה ולהתעמק בשאלות של אמונה. הוא למד לנגן על פסנתר. הוא נהנה מזה ופיתח את זה. הוא הרגיש שהצבא זה השליחות שלו. הוא הרגיש שהוא עושה משהו משמעותי וחשוב לעם ישראל".