נהוג להחליף לפני או אחרי חג הפסח את עירוב החצרות המונח בבית הכנסת, אך רבים אינם מודעים לחשיבותו ומשמעותו ההלכתית.

הרב אברהם רינת, יו"ר מכון עירוב כהלכה, מסביר מהו עירוב חצרות, כיצד הוא פועל וכיצד הבינה המלאכותית עזרה לו להמחיש את המושגים.

מהו עירוב חצרות? בעבר מבנה המגורים היה בחצר משותפת, ובה בתים פרטיים. הבית היה שייך למשפחה אחת, והחצר למספר משפחות. בחצר היו עושים שימושים שונים כגון כביסה, אחסון, וכד'.

מדיני התורה כל החצר נחשבת כרשות היחיד ומותר לטלטל חפצים מהבית לחצר ולהפך. שלמה המלך ובית דינו חששו שאם נתיר לטלטל מהבית לחצר, אנשים יטעו ויטלטלו מרשות היחיד לרשות הרבים. ולכן תקנו שאסור לטלטל בחצר משותפת, אלא אם כן עשו עירוב חצרות.

עירוב החצרות נעשה על ידי שיתוף של כל דיירי החצר, בככר לחם אחד, כגון שכל אחד מבני החצר יתן מעט קמח, או על ידי שמזכים לחם לכל בני החצר. את הלחם מניחים באחד מבתי החצר, וכיוון "שדעתו של אדם אחר פתו" כלומר: דעתנו איפה שהאוכל שלנו. נחשב הדבר כאילו כולם גרים בבית אחד, בבית בו מונח האוכל. וכך נוצר מציאות הלכתית חדשה בחצר, חצר זו אינה חצר משותפת המשמשת בתים פרטיים, אלא חצר משותפת המשמשת לבית משותף.

לבדיקת עירוב, הקמתו ורכישת ציוד מתאים, ניתן לפנות לאתר מכון עירוב כהלכה לחצו כאן>>>

כיצד נעשה עירוב חצרות כיום? כיום ברוב המקומות אין לנו את החצרות שהיו בעבר. אך עדיין יש לנו מקומות רבים, ואולי אף יותר מבעבר שהם משותפים, כגון:

• טלטול מבית פרטי לחדר מדרגות משותף.
• טלטול מחדר פרטי בבית מלון, למסדרון או לובי משותף.
• טלטול מחדר בבית חולים, למסדרון משותף.
• טלטול מחצר בניין, לרחוב.

ועוד..

להנחיות מפורטות להנחת עירוב חצרות לחצו כאן>>>

מה שאנחנו קוראים לו עירוב (העמודים והחוטים) זה לא "עירוב חצרות" אלא מחיצה הלכתית שהופכת את כל העיר / היישוב לחצר אחת גדולה. לאחר בניית העירוב צריך לעשות "עירוב חצרות" כדי לאחד ולשתף את הבתים הפרטיים לבית אחד משותף.

בדרך כלל רב העיר או היישוב מניח עירוב חצרות עבור כולם. אך נתקלתי במקרים רבים שהדבר נשכח, ולא הונח עירוב חצרות, במקרה כזה הטלטול נאסר גם אם היקף החוטים כשר.

מה הקשר לפסח? מקובל להשתמש בחבילת מצות (כ חצי ק"ג) לעירוב חצרות. השימוש במצות הוא משתי סיבות:

א. מצה היא לחם עמיד שמחזיק לפחות שנה, וכך לא צריך להחליף את הלחם במהלך השנה.

ב. גם לשבת חול המועד פסח צריך עירוב חצרות, ואם נשתמש בחמץ לא יהיה עירוב חצרות בחג הפסח.

וכיוון שגם למצות יש פג תוקף, נהגו לפני או אחרי פסח לחדש את עירוב החצרות.

העירוב חצרות ובינה מלאכותית

בעבר פורסמה כתבה באחד מעלוני השבת, שכותרתה הייתה: "הושלמה הקפת כל בסיסי צה"ל בעירוב חצרות". למי שמכיר את המושגים השונים בהלכות עירוב, מבין שתוכן הכותרת הוא בלתי אפשרי, משום שעירוב חצרות נעשה על ידי לחם או מצות, וכוונת הכתב הייתה שהושלמה הקפת בסיסי צה"ל בעירוב / עירוב שבת.

לאחרונה מסרתי שיעור בבית ספר אור עציון במרכז שפירא, רציתי להמחיש להם את המושגים השונים בעירוב, ונעזרתי ב AI, גם לו לקח זמן להבין מה אני רוצה ממנו כשביקשתי תמונה של בסיס צבאי מוקף בחבילות מצות.. בסוף התפשרנו על בסיס צבאי מוקף בככרות לחם..

שימו לב! עירוב חצרות מועיל רק בתנאי שהעירוב (העמודים החוטים והגדרות) המקיף את מקום היישוב כשר! צוות המכון בדק השנה עשרות עירובים וברובם המוחלט נמצאו ממצאים הפוסלים את העירוב לכל הדעות - נצלו הזדמנות זו לבדוק את העירוב בצורה יסודית.

כדי להנגיש מידע על עירובין בכלל ועל עירוב חצרות בפרט באתר המכון תמצאו מאגר מידע על עירובין כולל תמונה ומיקום של העירוב חצרות, להצטרפות למאגר לחצו כאן>>>