חילופי האיומים בין טראמפ לאיראן מתקרבים לנקודת רתיחה כאשר שני הצדדים מאיימים בהפצצת הצד שמנגד. בראיון לערוץ 7 מתייחס פרופ' איתן גלבוע, מומחה ליחסי ישראל ארה"ב, להשלכות הצפויות לאיומים ולסיכויים שאכן אחד הצדדים יממש את איומיו.

לטעמו של פרופ' גלבוע פינג-פונג ההתנצחויות בין וושינגטון לטהרן אינו טוב כאשר הוא מתקיים באופן פומבי. "נושאים כאלה עדיף לדון בהם מתחת לרדאר. אובמה עשה את זה במשך שנתיים לפני שהוא הגיע להסכם הגרעין הראשון של 2015 שאמור היה לפוג בשנה הקרובה אם טראמפ לא היה יוצא ממנו".

עם זאת, להתרשמותו של גלבוע "ככל שמצחצחים את החרבות גוברת הנטייה להגיע למו"מ. הסכם הוא סיפור אחר, אבל לפחות להגיע למו"מ כי מה שטראמפ דורש הוא לבוא למו"מ במגמה להגיע להסכם. הוא נתן לכך חודשיים לזה ואנחנו יודעים שלא פעם האיראנים נכנסו למו"מ כדי להרוויח זמן ולא כדי להגיע להסכם, ולכן נכון לנקוב בדד-ליין כדי לקדם מו"מ".

"המצב נפיץ, כי שני הצדדים הולכים על חבל דק מאוד. זה לא רק הרטוריקה האגרסיבית, אלא שבשטח נעשו פעולות כמו שליחת מפציצים כבדים מסוג B-2 לאי דייגו גרסייה באוקיאנוס ההודי. היתרון הבולט של המפציצים המשוכללים הללו הוא שהם נושאי פצצות חודרות בונקרים, בכל אחת יש 12,000 קילו של חומר נפץ, פצצות שיש רק לארה"ב. מדובר בפצצות שחודרות לעומק ומתפוצצות בעומק מתקדמות ושוב מתפוצצת פצצה מה שמאפשר להגיע לעומק משמעותי. טראמפ גם שלח את נושאת המטוסים וילסון לים האדום וטרומן כבר נמצאת שם, כך שיש תגבור כוחות".

מנגד, מציין פרופ' גלבוע, גם האיראנים מאיימים. "הם הציגו סרטון שבו הם מראים שהטילים שלהם לטווחים ארוכים מוחבאים היטב במערות, ובזה הם רומזים שהפצצות החודרות ביותר לא יגיעו אליהם. אבל ברור ששני הצדדים לא מעוניינים במלחמה", אומר גלבוע ומסביר:

"איראן חוששת שמלחמה תפגע בשלטון עצמו. אם ארה"ב תתקוף את מתקני הגרעין זה עלול לעורר הפגנות ומהומות שיביאו בסופו של דבר להפלת הממשל. המצב הכלכלי לא טוב באיראן שספגה מכות רציניות על השלוחות שלה, מה שמעורר שאלות רבות בדעת הקהל, על מי אנחנו מוציאים כספים כשהמצב בבית גרוע כל כך, כך שאיראן לא מעוניינת במלחמה ומנגד ארה"ב לא מעוניינת במלחמה מסיבותיה שלה. הצלקות של המעורבות האמריקאית הכושלת באפגניסטאן ובעיראק לא הגלידו, ולציבור האמריקאי אין תיאבון מיוחד לצאת להרפתקאות צבאיות מעבר לים".

עוד מציין גלבוע כי "יש סכנה שייצור ושינוע של נפט ייפגעו כתוצאה ממלחמה כזו", וגם לכך יש השפעה על חוסר הרצון האמריקאי לצאת למלחמה. הוא מזכיר את איומיו של מפקד משמרות המהפכה שהזכיר שלארה"ב יש בסיסים חשובים באזור ובכוחה של איראן לפעול נגד הבסיסים הללו ומול מתקני הנפט של בנות הברית של ארה"ב. "לא מדובר בפעולה צבאית נקייה שבה אתה מחסל את התשתית הגרעינית של איראן ובזה נגמר העניין. נראה שיהיה צורך במלחמה ממושכת שלא תהיה במכה אחת".

על ההערכה לפיה דווקא משום שטראמפ אינו מעוניין במלחמה הוא מציג עמדה נחושה וחד משמעית, כזו שתרתיע את האיראנים מלהיכנס להרפתקה צבאית מולו, אומר פרופ' גלבוע כי בהחלט יתכן שזו מגמתו של הנשיא האמריקאי.

"יכול להיות שהרטוריקה הקיצונית של שני הצדדים נועדה להיות רק עמדת הפתיחה למו"מ, אבל כאן יש חבל דק בין עמדות פתיחה לבין אבדן שליטה. אם האיראנים יעמדו בסירוב להגיע למו"מ זה יעמיד את טראמפ בדילמה רצינית, כי אם לא יעשה כלום לא יאמינו יותר לאיומים שהוא ישמיע בעתיד, ואם הוא יילך למלחמה היא עלולה להביא לנזקים חמורים וגם להסתייגות בדעת הקהל האמריקאית ולא תהיה לכך תמיכה ציבורית מספקת".

האם ישנה דרך שלישית שאינה התקפלות אמריקאית או מלחמה? פרופ' גלבוע מסופק אם קיימת דרך שכזו, אך מציין כי יתכנו חלופות למו"מ שיתכן ומתקיים כבר כעת מתחת לפני השטח, "יכול להיות שההתבטאויות הקיצוניות הן מסך עשן לשיח שמתקיים מתחת לפני השטח. יכול להיות שטראמפ יהיה מוכן לויתורים שהוא לא היה מוכן להם בעבר כדי להגיע להסכם עם איראן. הוא יסביר שזה ההסכם הכי טוב שנעשה אי פעם אבל יהיו בו חורים גדולים יותר אפילו מהחורים שהיו בהסכם 2015. הוא יוכל לתאר כל ויתור כויתור של הצד השני. ככל שהרטוריקה מסלימה אני רואה הסתברות רבה יותר להגעה למו"מ כי זה האינטרס של שני הצדדים שלא רוצים להגיע למלחמה".