מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם היום (שלישי) ממצאים שהציג לצה"ל והדרג המדיני לפני השבעה באוקטובר בעניין מוצבי צה"ל בגבול הצפון.
לוחמים שהיו באיזור הגבול התלוננו בפני המבקר כי הוראות הפתיחה באש לא מתאימות לאיומים. בנוסף, המבקר התריע כי חיילי מילואים לא קיבלו נשק מתאים.
מפקדים העידו כי נאלצו שוב ושוב לבטל סיורים בשל תקלות ברכבי הסיור.
אנגלמן אמר כי "טבח שמחת תורה 7.10 נבע מכשלים רבים וחמורים בהגנה על גבולות המדינה. בביקורת פתע, שקיימנו בשמונה מוצבים עוד טרם 7.10, חשפנו כשלים ופערים חמורים בהגנה על גבול הצפון. נדרש היה כי הדוח, אשר הומצא עוד לפני 7.10 לרה"מ, ולשר הביטחון ולרמטכ"ל דאז, יהווה תמרור אזהרה בדבר הפערים והכשלים בהגנה על גבולות המדינה".
"הדוח מהווה עדות נוספת לחשיבותה הקריטית של ביקורת המדינה ולחובה של המבוקרים לשתף פעולה עם הביקורת, להבין את ערכה ולפעול לתיקון הליקויים מבעוד מועד. העיכוב בפרסום הדוח נבע מהחלטת ועדת משנה של הוועדה לביקורת המדינה. דוח זה לא מהווה תחליף לעבודת ביקורת המדינה על כשלי 7.10, ואלה נבדקים בימים אלו כלפי כלל הגורמים - הדרג המדיני, הדרג הצבאי והדרג האזרחי".
הדו"ח, התבסס על ביקורת פתע שקיים המבקר בשמונה מוצבים בגבול במהלך יולי 2023, ומהם עלו כשלים בהגנה עליו. עבודת הביקורת הייתה בעקבות התגברות פעילות חיזבאללה בקרבת הגבול בתקופה זו, באופן שהפר את החלטה 1701 של מועצת הביטחון של האו"ם שהתקבלה לאחר מלחמת לבנון השנייה. מטרת הביקורת היתה לבדוק את רמת הכשירות והמוכנות המבצעית של המוצבים ושל כוחות צה"ל לפעילות בטחון שוטף בפיקוד צפון לנוכח התגברות פעילות זו.
לפי ממצאי המבקר, בעת עריכת הביקורת, התגלו פערים בתחום איסוף המודיעין באזור, ועלה שסימון קו הגבול עם לבנון באמצעות חביות לא נעשה באופן ברור ורציף, מה שאפשר לפעילי חיזבאללה ולאזרחים להתקרב לאזור ולייצר חיכוך עם כוחות צה"ל. לפי המבקר, פעילים רבים מיחידת רדואן היו פרוסים בשגרה בדרום לבנון מול הגבול עם ישראל, וכ-30 מטרים בלבד הפרידו בין מוצב מסוים ברכס רמים לבין מאחז חיזבאללה שהוקם ממול למוצב, בעת הביקורת.
בביקורת עלה כי ישנם פערים משמעותיים מבחינת נשק מחלקתי בין גדוד סדיר לגדוד מילואים. כך למשל לוחמי מילואים שמשרתים באחד המוצבים לא הוסמכו לירי באמצעי לחימה מסוימים והם לא מצוידים בהם - אף על פי שמדובר באמל"ח בסיסי ביחידות חי"ר בצה"ל. באחד המוצבים אף לא היה מוצב אמל"ח מסוג מסוים כלל, מכיוון שחיילי המילואים בו לא הוסמכו להשתמש בו. לפי המבקר, מדובר ב"פער מבצעי ופגיעה בקטלניות הכוחות והגברת הסיכון לחיילי המילואים".
כמו כן, נמצא כי המוצבים בגבול לבנון בחטיבה המרחבית חירם, אינם מצוידים באמצעי לחימה מסוימים, אפילו שהם עשויים לשפר את אבטחתם מפני תקיפה, ושלוחמים מחטיבת כפיר לא עברו אימונים באמל"ח מסוים מאז הכשרתם הבסיסית.
כשל נוסף נמצא בתקינות רכבי הסיור – שהובילו מפקדים לבטל סיורים מבצעיים, ובאחד המוצבים התגלה כי יש פער בזמינות שלהם ובתקינות שלהם. כמו כן, עלה כי בחלק מהמוצבים שנבדקו, חלק מהסיורים הרכובים הם ברכבים לא ממוגנים.
המבקר המליץ אז לנתניהו ולקבינט לבחון את המשמעויות שעולות מאי עמידת לבנון בהחלטה 1701, ושיסכמו מדיניות שתענה על הבעיה המבצעית שנוצרת בעקבות כך. כמו כן הוא המליץ לרמטכ"ל לבחון את המענה המבצעי, סדר הכוחות ואמצעי הלחימה שנדרשים בגבול, לנוכח מגמת התגברות האיומים מלבנון באותה עת, ולפיקוד צפון ואגף המבצעים לבחון את הוראות הפתיחה באש בקרב הכוחות בגבול, לשם חיזוק ההרתעה ושמירה על חיי חיילים.
מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "צה"ל רואה חשיבות בביקורת, למד את ממצאיה והגיב לדו"ח כאמור בחודש ספטמבר 2023 ממצאי הדו"ח מתייחסים לביקורת שבוצעה לפני המלחמה בחודש יולי ,2023 ואינם משקפים את המצב הקיים בשטח".
"טרם פרוץ המלחמה, צה"ל החזיק במגוון תכניות מבצעיות המותאמות לתכניות האויב, אימן ושמר על כוננות של סד"כ מתאמן בגזרה וחטיבות מהירות שבעת הצורך יתנו מענה מבצעי מהיר לתרחישים השונים".
"תכניות אלו עודכנו בהתאם להערכת המצב ופריסת הסד"כ, והופעלו במהלך מלחמת "חרבות ברזל". צה"ל ערוך באופן שוטף למגוון תרחישי קיצון באמצעות תרגילים הכוללים סד"כ משמעותי ממספר חטיבות ואוגדות בתוואי שטח שונים על מנת להתכונן בצורה המיטבית לאירועים שונים. כמו כן, בהתאם לתפיסת ההגנה בה בין כל ישוב ישראלי לבין הגבול ישנו מוצב צה"לי, מוצבים קיימים חודשו וכן נבנו מוצבים נוספים".
עוד נמסר כי "לאורך השנים צה"ל משקיע רבות במוכנות למערכה בגבול הצפון והנושא נדון באופן תדיר במהלך שנת 2023 צה"ל שידרג, חיזק והוסיף אמצעים טכנולוגיים והנדסיים למכשול 'מגן הצפון', פעל לחישוף שטחים מיוערים והסיר תשתיות טרור ממרחב הגבול. כמו כן, מחלקות ההגנה בישובים הוגדלו, נוספו מרכיבי הגנה רבים לישובים, והמחלקות מקיימות אימונים על פי תכניות סדורות. צה"ל רואה חשיבות רבה בכוחות הבטחון השוטף, כחלק מכך הוקצו ללוחמים במשימות הקצה משאבים ואמצעי לחימה שונים".